יבמות מ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · יבמות · מ א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

שבתחלה היתה עליו בכלל היתר נאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להיתירה הראשון ת"ל מצות תאכל במקום קדוש אמצוה בשלמא לרבא דאמר הא מני רבנן היא הכא הכי קאמר מצות תאכל במקום קדוש מצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר רצה אוכלה רצה אינו אוכלה (נאסרה חזרה והותרה יכול תחזור להיתירה הראשון) רצה אוכלה רצה אינו אוכלה רצה אינו אוכלה והכתיב (שמות כט, לג) ואכלו אותם אשר כופר בהם במלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין אלא רצה הוא אוכלה רצה כהן אחר אוכלה ת"ל מצות תאכל במקום קדוש מצוה אלא לרב יצחק בר אבדימי דאמר אבא שאול היא הכא מאי תרי גווני איכא וכי תימא רצה לתאבון אוכלה רצה אכילה גסה אוכלה אכילה גסה מי שמה אכילה והאמר ר"ל גהאוכל אכילה גסה ביוה"כ פטור מלא תעונה אלא רצה מצה אוכלה רצה חמץ אוכלה והכתיב (ויקרא ו, י) לא תאפה חמץ חלקם ואמר ריש לקיש דואפילו חלקם לא תאפה חמץ אלא רצה מצה אוכלה רצה חלוט אוכלה האי חלוט היכי דמי אי מצה היא הא מצה היא ואי לא מצה היא מצות אמר רחמנא לא לעולם אימא לך מצה היא ולהכי תנא ביה קרא לעכב אלא חלוט מצה היא דקאמרינן למאי הלכתא הלומר שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח אע"פ דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפייה בתנור לחם עוני קרינא ביה ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח:

מתני' והחולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה ואם יש שם אב נכסים של אב זהכונס את יבמתו זכה בנכסים של אחיו ר' יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב נכסים של אב:

גמ' פשיטא סד"א חליצה במקום יבום קיימא ונשקול כולהו נכסי קמ"ל אי הכי הרי הוא כאחד מן האחים אינו אלא כאחד מן האחים מיבעי ליה אלא סד"א הואיל ואפסדה מיבום לקנסיה קמ"ל:

אם יש שם אב:

דאמר מר חאב קודם לכל יוצאי ירכו:

הכונס את יבמתו וכו':

מ"ט (דברים כה, ו) יקום על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם:

ר' יהודה אומר וכו':

אמר עולא הלכה כר' יהודה וכן א"ר יצחק נפחא הלכה כר' יהודה ואמר עולא ואיתימא ר' יצחק נפחא מ"ט דר' יהודה דכתיב (דברים כה, ו) והיה הבכור אשר תלד כבכור מה בכור אין לו בחיי האב אף האי נמי אין לו בחיי האב אי מה בכור נוטל פי שנים לאחר מיתת האב אף האי נוטל פי שנים לאחר מיתת האב מידי יקום על שם אביו כתיב יקום על שם אחיו כתיב ולא על שם אביו אימא היכא דליכא אב דלשקול נחלה תתקיים מצות יבום היכא דאיכא אב [דלא] שקיל נחלה לא תתקיים מצות יבום מידי יבום בנחלה תלה רחמנא יבומי מיבמי ואי איכא נחלה שקולי ואי לא לא שקיל יתיב ר' חנינא קרא קמיה דר' ינאי ויתיב וקאמר הלכה כר' יהודה א"ל פוק קרי קרייך לברא אין הלכה כר' יהודה תני תנא קמיה דרב נחמן אין הלכה כר' יהודה א"ל אלא כמאן כרבנן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים א"ל אסמייה א"ל לא את הלכה אתנייך ומוקשה הוא דאקשי לך ואפכת ולמאי דאפכת שפיר אפכת:

מתני' טהחולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו

רש"י[עריכה]


שבתחלה - קודם שהוקדשה מנחה זו היתה עליו בכלל היתר:

ונאסרה - כשהוקדשה וחזרה והותרה בהקטרת הקומץ:

יכול תחזור וכו' - כדמפרש:

בשלמא לרבא דאמר רבנן היא - ומצוה קתני ולא קתני למצוה:

ה"ק כו' ואכלו אותם - את הקדשים אשר כופר בהם כי היכי דתהוי כפרה שלימה:

רצה הוא - כהן שעבד עבודתה:

אלא לרב יצחק - דתני למצוה ואבא שאול היא:

הכא מאי תרי גווני איכא - דקא ממעט תנא יכול תחזור להיתירה הראשון ת"ל דלא והא ליכא למימר תחזור להיתירה הראשון רצה לשם מצוה אוכלה רצה שלא לשם מצוה אוכלה ת"ל דלא דהא כל כמה דבעי ליכלה דהתם הוא כי בעיל שלא לשם מצוה פגע בערוה אבל הכא מאי קעביד וע"כ בתרי גווני בעיא לאוקמי דומיא דרישא:

אכילה גסה מי מקריא אכילה והאמר ר"ל כו' - וכיון דלאו אכילה היא מואכלו אהרן ובניו דרישא נפקא:

פטור - דלא עבר על אשר לא תעונה שאף זה עינוי הוא שמזיק את עצמו:

אלא - תרי גווני הכי תיבעי למימר רצה מצה אוכלה רצה חמץ אוכלה ת"ל מצות תאכל ולא חמץ:

לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה - להכי סמיך חלקם ללא תאפה חמץ לומר אפי' שירי מנחה שהם חלקם של כהנים לא תאפה חמץ ומהתם נפקא:

חלוט - ברותחים:

רצה חלוט אוכלה - ת"ל מצות ולא חלוט:

אי מצה היא מצה היא - והיכי מימעיט ממשמעות דמצות תאכל:

ואי לאו מצה היא מצות אמר רחמנא - בשירי מנחת חובה דכתיב בצו את אהרן ואכלוה מצות וה"ה לשאר מנחות ולמה לי מצות תאכל:

מתני' הרי הוא כאחד כו' - ולא הפסיד חלקו בנכסי אחיו:

זכה בנכסי האח - ואפילו גירשה למחר:

גמ' פשיטא - דלא איבד זכותו:

מהו דתימא - כלומר לאו לאשמועינן דלא איבד זכותו תניא לה אלא לאשמועינן דלא שקיל כולהו נכסי:

אי הכי - דלגרועי אתא הוה ליה למיתני אינו אלא כאחד כו':

ה"ג אלא סלקא דעתך אמינא ליקנסיה הואיל ואפסדה מייבום - שפסלה על האחין:

אף האי נמי - לאחר מיתת האב אם מת האב לאחר יבומו של זה מודה ר"י דנוטל זה חלקו וחלק אחיו:

על שם אחיו כתיב - ולא על שם אביו כתיב וכיון דבשעה שקם על שם אחיו לא שקל תו לא שקיל [דאי שקיל השתא לא מנכסי אחיו שקיל אלא מנכסי אביו דהא ירתינהו]:

היכא דאיכא אב דלא שקיל - יבם נחלה לא תתקיים מצות יבום:

איסמייה - לכולה מתני' דמשנה שאינה צריכה היא:

אמר ליה לא - תסמייה דאת הלכה כרבי יהודה אתנייך ומשנה צריכה הואי:

ומיקשה הוא דקשיא לך - היכי שביק רבנן ועביד כרבי יהודה ואפכת לה ושפיר עבדת דאפכת לה:

מתני' אסור בקרובותיה - כאילו היא אשתו וכל קרובות הנאסרות מחמת אשה גמורה אסורות מדרבנן בחלוצה:

תוספות[עריכה]


רצה כהן אחר אוכלה. והא דדרשינן בפ"ב דקדושין (דף נג.) לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו היינו של אותו משמר או של אותו בית אב א"נ הכא מרבוי [ילפינן] דכהן המקריב צריך שיאכל ממנה ולא כולה:

מאי תרי גווני איכא. דליכא למימר רצה לשם סעודה אוכלה רצה לשם מצוה דאין צריך שיתכוין לשם מצוה אלא שלא יהא אוכלה אכילה גסה:

אכילה גסה ביוה"כ פטור. וא"ת דאמר בפרק מי שאמר הריני נזיר (נזיר דף כג. ושם) כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם (הושע יד) משל לב' בני אדם שצלו פסחיהן אחד אכלו לשם פסחו ואחד אכלו אכילה גסה ומשמע התם דתרוייהו נפקי אלמא הויא אכילה וי"ל דתרי עניני אכילה גסה הם:

מצות אמר רחמנא. פי' בקונט' ואכלוה מצות אצל המזבח וגו' ובשמיני של מלואים כתיב ואפילו לשמואל דאמר בריש הקומץ רבה (מנחות דף יט:) דלא ילפינן דורות משעה שמא הכא איכא שום יתור:

שנה בה קרא לעכב. הך דהכא לא הוי כמו שנה עליו הכתוב לעכב דעלמא דמהיכא תיתי לעכב דדלמא למצוה הוא דאמר רחמנא דלא ליעבד חלוט אלא לעכב כלומר דבעינן מצה מעלייתא ולא חלוט.:

כיון דהדר אפייה בתנור. או באילפס לחם איקרי ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח והא דאמר בפ' כל שעה (פסחים דף לו:) לחם עוני פרט לחלוט ואשישה אר"ת דהתם בלא הדר אפייה בתנור ועוד אר"ת דהתם בחלוט גדול דומיא דאשישה ולא חשיב לחם עוני לפי שהוא גדול ולא משום דחלוט א"נ התם בבלילתו קשה והכא בבלילתו רכה כגון סופגנין או חלת המשרת דמפרש התם דהיינו חלוט של בעלי בתים דלא מחייב בחלה ולא חשיב לחם אלא על ידי אפיה ולהכי חשיב שפיר לחם עוני אע"ג דחלטיה אבל בלילתו עבה מיפסל לעשות דחשיב לחם עשירות אפי' לא הדר אפייה ובפ' כל שעה (שם ד"ה פרט) הארכתי:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ד (עריכה)

נח א מיי' פ"י מהל' מעשה קרבנות הלכה ב , סמג עשין קפד ועשה קפה:

נט ב מיי' פ"י מהל' מעשה קרבנות הלכה א:

ס ג מיי' פ"ב מהל' שביתת עשור הלכה ז , סמג לאוין סט , טור ושו"ע או"ח סי' תריב סעיף ו:

סא ד מיי' פ"יב מהל' מעשה קרבנות הלכה יד , סמג לאוין של:

סב ה מיי' פ"ו מהל' חמץ ומצה הלכה ו , סמג עשין מ , טור ושו"ע או"ח סי' תנד סעיף ג:

סג ו טור ושו"ע אה"ע סי' קסג סעיף ב:

סד ז מיי' פ"ג מהל' נחלות הלכה ז , סמ"ג עשין נא , טור ושו"ע אה"ע סי' קסג סעיף א:

סה ח מיי' פ"א מהל' נחלות הלכה ב , סמ"ג עשין צו , טור ושו"ע חו"מ סי' רעו סעיף א:

סו ט מיי' פ"א מהל' יבום הלכה יג , סמג עשין נב ולאוין קי , טור ושו"ע אה"ע סי' קסב סעיף ג: