שולחן ערוך אורח חיים תריב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תריב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

איסור אכילה ביו"כ ושיעור כמותה
ובו עשרה סעיפים:
אבגדהוזחטי

סעיף א[עריכה]

האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה חייב והוא פחות מכביצה מעט ושיעור זה שוה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן:

סעיף ב[עריכה]

כל האוכלים מצטרפים לשיעור זה אפילו מלח שעל הבשר וציר שעל ירק אבל אכילה ושתיה אינן מצטרפות:

סעיף ג[עריכה]

אכל וחזר ואכל אם יש מתחלת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין:

סעיף ד[עריכה]

שיעור אכילת פרס יש אומרים ד' ביצים ויש אומרים ג' ביצים (שוחקות רשב"א):

סעיף ה[עריכה]

הא דבעינן שיעור היינו לחיוב כרת או חטאת אבל איסורא איכא בכל שהוא:

סעיף ו[עריכה]

אכל אוכלים שאינם ראוים לאכילה או שאכל אכילה גסה כגון מיד על אכילה שאכל ערב יום הכיפורים עד שקץ במזונו פטור:

הגה: ואם אכל מאכלים מבושמים או מתובלים על אכילתו חייב דרווחא לבסומי שכיחא (כל בו) ואסור ביו"כ לטעום דבר להפליט אפילו עצי בשמים וע"ל סימן תקס"ז סעיף ג' בהג"ה:

סעיף ז[עריכה]

אכל עלי קנים פטור ולולבי גפנים שלבלבו קודם ראש השנה פטור דעץ בעלמא הם ואם לבלבו (בארץ ישראל) מראש השנה ועד יוה"כ חייב:

סעיף ח[עריכה]

כס (פירוש שכסס ופצע אותם בשיניו) פלפלי או זנגבילא אם הם יבשים פטור דלא חזו לאכילה ואם הם רטובים חייב:

סעיף ט[עריכה]

השותה ביום הכיפורים מלא לוגמיו (פירוש מלא פיו) חייב ומשערים בכל אדם לפי מה שהוא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ולא מלא לוגמיו ממש אלא כדי שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו והוא פחות מרביעית באדם בינוני וכל המשקים מצטרפים לכשיעור:

הגה: שתה משקין שאין ראוין לשתיה כגון ציר או מורייס וחומץ חי פטור אבל חומץ מזוג חייב (טור):

סעיף י[עריכה]

שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתית רביעית מצטרפין לכשיעור ואם לאו אין מצטרפין ויש אומרים ששיעור צירוף השתיות כדי אכילת פרס כמו צירוף אכילות:

הגה: מותר ליגע ביה"כ באוכלין ומשקים וליתן לקטנים ולא חיישינן שיאכל או ישתה אם יגע (תה"ד סימן קמ"ז):