שולחן ערוך אורח חיים תריב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · תריב · י

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחלת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתית רביעית מצטרפין לכשיעור ואם לאו אין מצטרפין לאויש אומרים ששיעור צירוף השתיות כדי אכילת פרס כמו צירוף אכילות:

הגה: מותר ליגע ביה"כ באוכלין ומשקים וליתן לקטנים לבולא חיישינן שיאכל או ישתה אם יגע (תה"ד סימן קמ"ז):

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ו) מותר ליגע:    ול"ד לחמץ בפסח כמ"ש סי' תמ"ו ס"ג דהתם כיון שאוכל שאר דברים חיישי' שמא יאכלנו ג"ז משא"כ כאן (ד"מ ת"ה ב"ח ססי' תרי"א) ומשמע שם דלהר"ן והמ"מ אסור ליגע באוכלין כי אם צריך ליתן לתינוק שאינו יכול ליטול מעצמו ודוחק הוא ועוד דביומא דף י"ד אמרי' דלר"י כ"ג אינו מקריב אונן גזיר' שמא יאכל ופריך מ"ש מיום הכיפורים דמקריב אונן ולא גזרי' ומשני ביה"כ דכ"ע לא אכלי הוא נמי לא אתי למיכל הכא דכ"ע אכלי הוא נמי אתי למיכל ע"כ א"כ ש"מ דלא גזרי' וע"ק בגמ' אמאי לא פריך בפשיטו' מ"ש דבכל יה"כ מקריב ולא חיישי' שמא יאכל אלא ע"כ בודאי ביה"כ לא גזרי' אלא ה"פ דחיישי' שמא מתוך שירא' שמקריב אונן יסבור שמותר לו לאכול אונן ולהכי פריך מיה"כ שמקריב אונן ומשני דהתם בלא"ה לא אכל ולא גזרי' שמא יאכל אונן ביום אחר דהא יראה שאסו' להקריב ודוק שם והר"ן והמ"מ דגזרי דוקא בקניבת ירק מתוך שהוא מתעסק ומתקינו לאכילה חיישינן שיאכל אבל בנגיעה בעלמא לא חיישי' וכן עיקר וע' במשנ' ספי"א דמנחו' ובמהרי"ל אוסר ליגע וכ"ה בירוש' פ"ד דפסחים דדבר שראוי לאכילה בעין גזרי' שמא יאכל ולכן החלות מתחלקות לערבית:

באר היטב

(ז) ליגע:    ומהרי"ל אוסר. עיין ט"ז ומ"א.


משנה ברורה

(לא) ויש אומרים:    מלשון המחבר משמע דהעיקר כדעה א' אבל הפר"ח והגר"א כתבו דהעיקר כדעה השניה:

(לב) ולא חיישינן וכו':    ולא דמי לחמץ בפסח שאסור ליגע בו משום שמא יבוא לאכלו כדמוכח לעיל בסימן תמ"ו ס"ג משום שבפסח הוא אוכל שאר דברים לכך חיישינן שיאכל גם את זה משא"כ ביוה"כ דבדיל מכל דבר אכילה ושתיה ועוד דאימת יום הדין עליו לכך לא חיישינן שישכח. ואפילו אם התינוק יכול ליטלו בעצמו ג"כ אין להחמיר בזה:

ביאור הלכה

(*) אם יש מתחילת שתיה ראשונה וכו':    מוכח מזה דמה ששהא בשעת השתיה הוא בכלל השיעור וא"צ שישהא שיעור שתיית רביעית בין שתיה לשתיה אלא כל ששהא בין השתיות והשהיות יותר מרביעית פטור [מאמר מרדכי ע"ש] ודין זה הוא אפילו לא הפסיק כלל אלא ששתה מעט מעט עד ששהא עי"ז יותר משתיית רביעית פטור:



פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש