שולחן ערוך אורח חיים תמו
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תמו | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
סעיף א[עריכה]
המוצא חמץ בביתו:
אם הוא בחול המועד - יוציאנו ויבערנו מיד.
ואם הוא יום טוב - יכפה עליו כלי עד הלילה, ואז יבערנו (לפי שלא יוכל לטלטלו ביום טוב (ריב"ש), גם לשרפו במקומו אסור (ר"ן)).
סעיף ב[עריכה]
יש מי שאומר דיום טוב שני דינו כחול המועד לענין זה.
סעיף ג[עריכה]
גגו של נכרי שהיה סומך לגגו של ישראל, ונתגלגל החמץ מגגו של נכרי לגגו של ישראל - הרי זה דוחפו בקנה.
ואם היה בשבת או ביום טוב - כופה עליו כלי (דאסור לטלטלו ביום טוב ושבת).
סעיף ד[עריכה]
מצא פת בפסח בביתו, ואינו יודע אם הוא חמץ או מצה - מותר אפילו באכילה, דאזלינן בתר בתרא.
ואם הוא מעופש הרבה שאי אפשר לו להתעפש כל כך משנכנס הפסח - אז ודאי הוא חמץ.
ואם עברו מימי הפסח שנוכל לתלות שנתעפש משנכנס הפסח עד עתה, אם אנו נוהגים לאפות בפסח פת חם בכל יום - תולין להקל, אפילו הוא מעופש הרבה, שאנו תולים לומר בכל יום אפה פת חם ונתנו עליו, ולפיכך הרבה להתעפש.