שולחן ערוך אורח חיים תמו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תמו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

דין מי שמוצא חמץ בתוך המועד
ובו ארבעה סעיפים:
אבגד

סעיף א[עריכה]

  • המוצא חמץ בביתו:
אם הוא בחול המועד - יוציאנו ויבערנו מיד.
ואם הוא יום טוב - יכפה עליו כלי עד הלילה, ואז יבערנו (לפי שלא יוכל לטלטלו ביום טוב (ריב"ש), גם לשרפו במקומו אסור (ר"ן)).

סעיף ב[עריכה]

  • יש מי שאומר דיום טוב שני דינו כחול המועד לענין זה.

סעיף ג[עריכה]

  • גנו של נכרי שהיה סומך לגנו של ישראל, ונתגלגל החמץ מגנו של נכרי לגנו של ישראל - הרי זה דוחפו בקנה.
ואם היה בשבת או ביום טוב - כופה עליו כלי (דאסור לטלטלו ביום טוב ושבת).

סעיף ד[עריכה]

  • מצא פת בפסח בביתו, ואינו יודע אם הוא חמץ או מצה - מותר אפילו באכילה, דאזלינן בתר בתרא.
ואם הוא מעופש הרבה שאי אפשר לו להתעפש כל כך משנכנס הפסח - אז ודאי הוא חמץ.
ואם עברו מימי הפסח שנוכל לתלות שנתעפש משנכנס הפסח עד עתה, אם אנו נוהגים לאפות בפסח פת חם בכל יום - תולין להקל, אפילו הוא מעופש הרבה, שאנו תולים לומר בכל יום אפה פת חם ונתנו עליו, ולפיכך הרבה להתעפש.