שולחן ערוך אורח חיים תמו
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תמו | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד
המוצא חמץ בביתו:
אם הוא בחול המועד - יוציאנו ויבערנו מיד.
ואם הוא יום טוב - יכפה עליו כלי עד הלילה, ואז יבערנו (לפי שלא יוכל לטלטלו ביום טוב (ריב"ש), גם לשרפו במקומו אסור (ר"ן)).
יש מי שאומר דיום טוב שני דינו כחול המועד לענין זה.
גגו של נכרי שהיה סומך לגגו של ישראל, ונתגלגל החמץ מגגו של נכרי לגגו של ישראל - הרי זה דוחפו בקנה.
ואם היה בשבת או ביום טוב - כופה עליו כלי (דאסור לטלטלו ביום טוב ושבת).
מצא פת בפסח בביתו, ואינו יודע אם הוא חמץ או מצה - מותר אפילו באכילה, דאזלינן בתר בתרא.
ואם הוא מעופש הרבה שאי אפשר לו להתעפש כל כך משנכנס הפסח - אז ודאי הוא חמץ.
ואם עברו מימי הפסח שנוכל לתלות שנתעפש משנכנס הפסח עד עתה, אם אנו נוהגים לאפות בפסח פת חם בכל יום - תולין להקל, אפילו הוא מעופש הרבה, שאנו תולים לומר בכל יום אפה פת חם ונתנו עליו, ולפיכך הרבה להתעפש.