שולחן ערוך אבן העזר קסג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קסג | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

המיבם זוכה בנכסי המת, וטענת בני היבם
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח
העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

המיבם את יבמתו, זוכה בנכסי המת ועומד במקומו לטל חלקו בנכסי אביהם. ואפילו גרשה אחר כך מיד (נ"י פרק החולץ), ובלבד שהיתה ראויה לו ליבם. ודוקא במוחזק, כגון שמת אביהם ואחר כך מת אחיו קדם שחלקו; אבל לא בראוי, כגון אם מת אחיו ואחר כך אביהם. ואפילו במוחזק, אינו נוטל אלא בגוף הנכסים, אבל אם השביחו הנכסים, אינו נוטל חלק אחיו באותו שבח, אפילו אם שבחו אחר יבום, קודם חלוקה.

הגה: יש אומרים דכל שמקרי ראוי גבי בכור, מקרי גם כן ראוי אצל יבם (ריב"ש ס' ת"ע). ויש אומרים דיבם נוטל במלוה ובשאר ראוי, רק שאינו נוטל בראוי של אביו, אם מת אחר אחיו (מהרי"ו סי' מ"א); והסברא ראשונה נראה עיקר:


סעיף ב[עריכה]

החולץ ליבמתו, הרי הוא כאחד משאר האחים לנחלה. ואם האב קיים, הוא יורש הכל; ואם מת, יחלקו האחים ביניהם.

הגה: ואפילו רצה ליבם, אלא שהיא לא רצתה, וחלץ לה, אין לו בנכסים רק כשאר יורש (ת"ה סימן ר"כ). ואפילו קודם שחלץ, אם תפס האב ואמר: קים לי כמאן דאמר מצות חליצה קודם ועל כרחן של אחים יצטרכו לחלץ, אין מוציאין הנכסים מידו (מהרי"ק שרש ע"ג וצ"א). וכל זה מדינא, אבל כבר יש תקנה שהחולץ יש לו חצי הנכסים, ועיין לקמן סי' קס"ה:


סעיף ג[עריכה]

יבם היבם בתוך שלשה חדשים, וילדה לסוף תשעה חדשים, ספק אם הוא בן תשעה חדשים לראשון, או בן שבעה לשני, ותובע הספק נכסי המת, שאומר שהוא בנו; והיבם אומר: אני יורשו כי אתה בני, יחלקו היבם והספק ביניהם; אפילו אם אחד מהם מוחזק, אין חוששין לחזקתו. ואם מת הספק קודם חלוקה, יחלקו הזקן והיבם. ויש מי שאומר, שאם אין אבי המת קיים, יטל היבם הכל:


סעיף ד[עריכה]

ספק ובני יבם שבאו לחלק בנכסי המת, הוא אומר: אני בן המת ואטל הכל, והם אומרים: אחינו אתה ואין לך חלק אלא כאחד ממנו, החלק שהם מודים לו יטל, והשאר יחלקו ויטל הוא חצי והם חצי. ויש מי שאומר, שכל הנכסים חולקים בשוה, הוא מחצה והם מחצה:

סעיף ה[עריכה]

ספק ובני יבם שבאו לחלק בנכסי יבם, לאחר שחלק היבם בנכסי המת, ואומר הספק: אם אחיכם אני תנו לי חלק ומה שלקחתי מנכסי המת עם אביכם אחזיר ונח הכל, ואם איני אחיכם תחזרו לי נכסי אבי שלקח אביכם, אין חוששין לדבריו:

סעיף ו[עריכה]

ספק והיבם שבאו לחלק בנכסי הזקן, ואומר הספק: אני בן המת ויש לי לטל החצי, אין שומעין לו:

סעיף ז[עריכה]

ספק ובני יבם שבאו לחלק בנכסי הזקן, ואומר הספק: אני בן המת ויש לי לטל החצי, והם אומרים: אתה אחינו ואין לך אלא השליש, החצי שהוא מודה להם יטלו, והשליש שהם מודים לו יטל, והשתות הנשאר יחלקו, יטל הוא חציו והם חציו:

סעיף ח[עריכה]

זקן ויבם בנכסי ספק או ספק וזקן בנכסי יבם, חולקים: