שולחן ערוך אבן העזר קסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קסד | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

שהיבמה לא תתיבם ולא תחלוץ תוך שלשה חדשים, ודין אם נתיבמה ונמצאת מעוברת
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

היבמה לא תחלץ ולא תתיבם עד שיהיו תשעים יום ממיתת הבעל, חוץ מיום המיתה ויום היבום או החליצה. ואם יבם או חלץ תוך זמן זה, ולא נמצאת מעברת, הרי זו נפטרה ואינה צריכה כלום; אבל לא תנשא לאחר אף על פי שחלצה, עד שישלימו תשעים יום למיתת הבעל. ואם מת היבם תוך התשעים יום או אחריהם, יש אומרים שצריכה להמתין תשעים יום אחר מיתתו. ואם היו שני יבמים ומת אחד מהם, מתרת להתיבם לשני תוך תשעים יום למיתתו של זה.

הגה: ויש אומרים דכל שחלצה תוך ג' חדשים, בין נמצאת מעברת והפילה, או לא נמצאת מעברת, הוה לה חליצה פסולה וצריכה חליצה אחרת מכל האחין (הגהות מרדכי סוף גטין). ועין לקמן סימן ק"ע סעיף ה':

סעיף ב[עריכה]

החולץ ליבמתו ונמצאת מעברת, וילדה, אם הולד של קימא אין החליצה כלום, הוא מתר בקרובותיה, ולא פסלה מהכהנה, ואם הפילה או ילדה ולא חיה שלשים יום, צריכה חליצה אחרת, שחליצת מעברת לא שמה חליצה, וחולץ לה הוא או אחד משאר אחין. ויש אומרים שלא יחלץ לה הוא אלא אחד משאר האחין (טור בשם הרא"ש):

סעיף ג[עריכה]

ביאת מעברת נמי לא שמה ביאה. לפיכך, הכונס או חולץ ליבמתו תוך שלשה חדשים, ולה צרה, לא תנשא עד שתלד זו או שמא תפיל ולא היתה הביאה או החליצה כלום, והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:

סעיף ד[עריכה]

היבמה לא תתיבם בעת נדתה, אבל חולצת היא. ואם עבר ויבם ובא עליה בעת נדתה, קנאה:

סעיף ה[עריכה]

הכונס את יבמתו ונמצאת מעברת, מפרישים אותם וממתינים לה, אם הפילה יחזר ויקים.

הגה: ויש אומרים דוקא שכנסה קדם שהכר העבר, אבל אם כנסה משהכר העבר צריך להוציאה אף על פי שהפילה (נ"י פרק החולץ). וכשמקימה, צריך לחזר ולבעל, דביאת מעברת לא שמה ביאה (ב"י בשם רבי' ירוחם). ואם רצה להוציאה, צריכה גט וחליצה:

סעיף ו[עריכה]

ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו חדשיו, קרוי נפל. ואם ילדה ולד שנגמרו סימניו ואין ידוע אם כלו חדשיו, אפלו מת ביום שנולד, הרי זה מוציאה בגט וחולץ לה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים. ואם נתקים הולד שלשים יום אחר שנולד או שכלו לו חדשיו (המ"מ), הרי זה ולד של קימא, ואינה צריכה ממנו גט, מפני שהיא ערוה עליו:

סעיף ז[עריכה]

ילדה ולד של קימא לאחר ששה חדשים משנתיבמה, הרי זה הולד ספק אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון. לפיכך, יוציא בגט, והולד כשר. ואם בא עליה אחר שילדה, ונתעברה וילדה, אותו ולד ספק ממזר:

סעיף ח[עריכה]

כל יבמה שהיא ספק מדבריהם אם יש עליה זקת יבם אם לאו, כגון יבמה שילדה ולד שלא נודע שכלו לו חדשיו ומת בתוך ל' יום או ביום ל', שדינה שתחלץ מספק מדבריהם כמו שנתבאר, אם הלכה ונתקדשה לאחר או נשאת קדם חליצה, חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה. ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה, אינו חולץ לה, שאין אוסרין על זה אשתו משום ספק דבריהם. והוא הדין אם אין היבם כאן, שלא תצא מבעלה ישראל, ומתרת לו בלא חליצה הואיל וכבר נשאה (ר"י מינץ בתשובה). גרשה הכהן או מת, הרי זו חולצת לכתחלה, ואחר כך תהיה מתרת לאחרים: