קטגוריה:משלי א ה
נוסח המקרא
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.
יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח
וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃
יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְ/י֣וֹסֶף לֶ֑קַח וְ֝/נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ויוסף" - על חכמתו.
"לקח" - למוד.
"חכם" - זה בעל השמועה.
"ונבון" - מוסיף על ידיעת חכם, שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו.רלב"ג
ביאור המילות
"לקח". קנין:
"תחבולות". דברים לקוחים בדקות מחשבה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תחבולות" - ענינו דקות העיון, כמו (משלי כ): "ובתחבולות עשה מלחמה".
"יקנה" - מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר, כמו (בראשית יד): "קונה שמים וארץ" ורבים כמוהו.
מצודת דוד
"ישמע חכם" - ר"ל, וגם לחכם יועילו הדברים, כי כשישמעם - יוסיף עוד ללמוד מדעתו,
והנבון יקנה על-ידם תחבולות, והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חכם". הוא מי שקבל חקי החכמה ומתנהג עפ"ז וכבר בארנו שהחכמה היא לקוחה מאחרים וע"כ אמר יוסף לקח.
"תחבלות", שרשו מענין חבל, שקושר כמה חוטין זה בזה לעשות ממנו חבלים, וכן יקשור כמה היקשים או עצות וירכיבם זה על זה, ועשות ההיקשים הוא ממעשה הבינה, ועת תרחיב הבינה את גבולה תוסיף להרכיב את מופתיה על ידי היקשים רבים משולשים זה מזה, וכן בא על מי שמזמין בלבו עצות שונות על ענין אחד, שבעת שלא תעלה בידו עצה אחת ישתמש באחרת, (וע"ל י"א י"ד, י"ב ה', כ' י"ח, כ"ד ו'):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
טעם תחבולות, כמו מחשבות, וכמוהו: "מתהפך בתחבולותיו" (איוב לז יב), כמו במחשבותיו, אולי יהיה מגזרת "שמה חבלתך אמך" (שיר השירים ח ה), כי כמו אשה הרה משלחת ילדיה מקרביה, כן הנבון משלח סעיפי מחשבותיו מלבו. והחכם שומע ומוסיף לקח, וכן הנבון קונה תחבולות, כדי "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם" (פסוק ו).
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: וגם לחכם יועילו הדברים, כי כשישמעם - יוסיף עוד ללמוד מדעתו, והנבון יקנה על-ידם תחבולות, והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה.
תרגום ויקיטקסט: - הספר מתאים גם למתקדמים - החכם שישמע את המשלים יוסיף לעצמו לקחים ומסרים מעשיים, והנבון שיקרא בספר יקנה לעצמו תחבולות (אסטרטגיות) חדשות -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א ה.
דקויות
מה ההבדל בין חכם לנבון?
חכם הוא היודע לשמוע, ללמוד וללמד; נבון הוא היודע לחשוב ולהסיק מסקנות.
החכם יוסף לֶקַח = ייקח מידע מבחוץ ויוסיף על חכמתו; והנבון יקנה תחבולות = ישיג לעצמו שיטות חדשות לחשיבה והסקת מסקנות.
הקבלות
הראשון שנקרא נבון וחכם בתנ"ך היה יוסף, (בראשית מא לג): "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם", (בראשית מא לט): "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף: אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ". ויש כאן רמז לחכם החושב "איני צריך למשלים הללו, שכבר למדתי חכמה ודעת קדושים אדע" ... "גם יוסף הצדיק היה חכם ונבון, ואף על פי כן היה צריך לכמה תחבולות בכל יום כדי להינצל מכף רע" (רמ"ד ואלי).
הביטוי יוסף לקח נזכר גם ב(משלי ט ט): "תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח", והוא רומז לכינויו השלישי של יוסף (שאינו נזכר בתנ"ך אך נזכר במדרשים): יוסף הצדיק.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי א ה"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.