מ"ג משלי א ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח
וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃
רש"י
"ויוסף" - על חכמתו.
"לקח" - למוד.
"חכם" - זה בעל השמועה.
"ונבון" - מוסיף על ידיעת חכם, שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו.רלב"ג
ביאור המילות
"לקח". קנין:
"תחבולות". דברים לקוחים בדקות מחשבה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תחבולות" - ענינו דקות העיון, כמו (משלי כ): "ובתחבולות עשה מלחמה".
"יקנה" - מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר, כמו (בראשית יד): "קונה שמים וארץ" ורבים כמוהו.
מצודת דוד
"ישמע חכם" - ר"ל, וגם לחכם יועילו הדברים, כי כשישמעם - יוסיף עוד ללמוד מדעתו,
והנבון יקנה על-ידם תחבולות, והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חכם". הוא מי שקבל חקי החכמה ומתנהג עפ"ז וכבר בארנו שהחכמה היא לקוחה מאחרים וע"כ אמר יוסף לקח.
"תחבלות", שרשו מענין חבל, שקושר כמה חוטין זה בזה לעשות ממנו חבלים, וכן יקשור כמה היקשים או עצות וירכיבם זה על זה, ועשות ההיקשים הוא ממעשה הבינה, ועת תרחיב הבינה את גבולה תוסיף להרכיב את מופתיה על ידי היקשים רבים משולשים זה מזה, וכן בא על מי שמזמין בלבו עצות שונות על ענין אחד, שבעת שלא תעלה בידו עצה אחת ישתמש באחרת, (וע"ל י"א י"ד, י"ב ה', כ' י"ח, כ"ד ו'):נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
טעם תחבולות, כמו מחשבות, וכמוהו: "מתהפך בתחבולותיו" (איוב לז יב), כמו במחשבותיו, אולי יהיה מגזרת "שמה חבלתך אמך" (שיר השירים ח ה), כי כמו אשה הרה משלחת ילדיה מקרביה, כן הנבון משלח סעיפי מחשבותיו מלבו. והחכם שומע ומוסיף לקח, וכן הנבון קונה תחבולות, כדי "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם" (פסוק ו).