מ"ג משלי א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · א · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח
  וְ֝נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישמע חכם" - המשלים הללו.

"ויוסף" - על חכמתו.

"לקח" - למוד.

"חכם" - זה בעל השמועה.

"ונבון" - מוסיף על ידיעת חכם, שיודע להבין דבר מתוך דבר ומוסיף על שמועתו.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולא תחשוב שלא יהיה בהם תועלת כי אם לאלו שזכר שאין להם שום שלימות אבל ימצא ג"כ תועלת גם לחכמים ולנבונים וזה שכבר ישמע חכם אלו המשלים ויוסיף קנין בחכמה וישמע אותם הנבון ויקנה תחבולות להמציא ההקדמות המפורסמות אשר יובילו אל ההשגה בדרוש דרוש מאלו החקירות הפילוסופיות.

ביאור המילות

"לקח". קנין:

"תחבולות". דברים לקוחים בדקות מחשבה:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ישמע חכם" - ר"ל, וגם לחכם יועילו הדברים, כי כשישמעם - יוסיף עוד ללמוד מדעתו,

והנבון יקנה על-ידם תחבולות, והם דברים עמוקים בעיון רב בדקות המחשבה. 

מצודת ציון

"תחבולות" - ענינו דקות העיון, כמו (משלי כ): "ובתחבולות עשה מלחמה".

"יקנה" - מצינו לשון קנין אף אם אין שם מוכר, כמו (בראשית יד): "קונה שמים וארץ" ורבים כמוהו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישמע חכם", וגם יועילו אל החכמים והנבונים, שהחכם שגדרו מי שקבל חקי החכמה מרבותיו או ע"י העסק בתורה" יוסף לקח", כי החכמה רחבה מאד ואין לה קץ ועל ידי המשלים האלה יוסיף לקח ותקח אזנו פרטים רבים שלא התבארו בתורה ובקבלת חכמים, " והנבון" שהוא המבין דבר מתוך דבר ומוציא מושכל ממושכל ע"י היקשים" יקנה תחבולות", שגדר מלת תחבולה היא שמוציא תולדות מושכלות ע"י היקשים רבים משולשלים זה מזה, שע"י הספר הזה יקנה הקדמות רבות ויתלמד לבנות ולהוציא היקשים רבים מכח בינתו אחד מחברו וחברו מחברו להרחיב גבול בינתו:

ביאור המילות

"חכם". הוא מי שקבל חקי החכמה ומתנהג עפ"ז וכבר בארנו שהחכמה היא לקוחה מאחרים וע"כ אמר יוסף לקח.

"תחבלות", שרשו מענין חבל, שקושר כמה חוטין זה בזה לעשות ממנו חבלים, וכן יקשור כמה היקשים או עצות וירכיבם זה על זה, ועשות ההיקשים הוא ממעשה הבינה, ועת תרחיב הבינה את גבולה תוסיף להרכיב את מופתיה על ידי היקשים רבים משולשים זה מזה, וכן בא על מי שמזמין בלבו עצות שונות על ענין אחד, שבעת שלא תעלה בידו עצה אחת ישתמש באחרת, (וע"ל י"א י"ד, י"ב ה', כ' י"ח, כ"ד ו'):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה — אני אפרש אותו דרך משל: הדיוט הוכיח את הקטן, ויהי גם הגדול מוכח. לפי שאמר מתחילה: "לתת לפתאים ערמה" וגו' (פסוק ד), סמך לו ישמע חכם ויוסף לקח.

טעם תחבולות, כמו מחשבות, וכמוהו: "מתהפך בתחבולותיו" (איוב לז יב), כמו במחשבותיו, אולי יהיה מגזרת "שמה חבלתך אמך" (שיר השירים ח ה), כי כמו אשה הרה משלחת ילדיה מקרביה, כן הנבון משלח סעיפי מחשבותיו מלבו. והחכם שומע ומוסיף לקח, וכן הנבון קונה תחבולות, כדי "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם" (פסוק ו).

<< · מ"ג משלי · א · ה · >>