מ"ג משלי א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי א · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְהָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה
  דִּבְרֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להבין משל ומליצה" - שיתנו לב להבין במקראות שני הדרכים, המשל והמליצה, שיבינו את מה המשיל למליצה; ואף מן המליצה לא יסורו לבם, שגם היא צריכים להבין. כשאמר: "להצילך מאשה זרה ונכריה" – על הבלי מצרים נאמר, הרי המשל; ואף המליצה שהוציא משלו בלשון אשה, הבן בה והזהר מאשה זרה (ס"א זונה).

"דברי חכמים וחידותם" - דורשי רשימות, מקרא מלא וחסר, רמז דמיון וחידה.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה אלו המשלים יישירו האנשים "להבין משל ומליצה" אשר יאמרו החכמים והנביאים, כי בהם ילמד האדם דרכי החקויים אשר ירגילו להמשיל ולחקות בהם ובהם יתיישר להבין דברי החכמים ואם הם רבי העומק ויבין חידותיהם מצד הבינו דרכי החקויים אשר ירגילו להמשיל בהם:

ביאור המילות

"וחידותם". הנה החידה היא מאמר סתום נאמר על דבר צד המשל ויסבול כוונות מתחלפות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"להבין משל ומליצה", עתה יבאר צורת הספר שנמצא בו משל ומליצה, המליצה הוא הנמשל, וכן ילמדו מתוכו להבין משלי התורה שבכתב והמליצה, שהוא המושכל הפנימי אשר תחת הלבוש החיצון שהוא המשל, כמו בספורי עץ הדעת והנחש וכדומה יבין המשל וגם הנמשל, וכן בתורה שבע"פ יבין" דברי חכמים וחדותם", שהם הדברים שדברו חכמים לפרש מצות התורה, והמוסרים שאמרו, וכדומה, וכן האגדות והנסתרות שדברו אותם בדרך חדה ולא יבינום כ"א חכמי לב וימצאו פתרונם על ידי משלי הספר הזה:


ביאור המילות

"מליצה". היא פי' המשל ומגלה רעיוניו הסתומים, ובזה משתתף עם כי המליץ בינותם, שמגלה רעיוני איש לזולתו, (חבקוק ב' ו'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להבין משל ומליצה" - ר"ל הדברים האלה נאמרים על שני דרכים: להבין את המשל - ר"ל מה שהמשיל אל המליצה, וגם את המליצה עצמה: כשאומר בהמליצה להשמר מזונה, ואמורה להמשיל על המינות, הנה יש להבין בה להיות נזהר ממינות גם מאשה זונה.

ולתוספת ביאור אמר: דברי חכמים וחידותם, ר"ל הדברים האמורים בפה מלא והרמוזים בדרך חידה.

מצודת ציון

"ומליצה" - ענינו אמרים צחים המקובלים על הלב.

"וחידותם" - ענינו דברים סתומים קשה ההבנה.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


משל ומליצה — רוצה לומר משל וחידה, מתבארת בפרשת "בן אדם חוד חידה ומשול משל" (יחזקאל יז). והמליצה מגזרת "כי המליץ בינותם" (בראשית מב כג); והם דברים עמוקים, צריך האדם התבוננות גדולה בהבנתם, ולכך נקרא המתורגמן "מליץ", הוא המבין דבר זה לזה.

ובמדרש: דברי חכמים וחידותם — אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים שקולה כנגד כל התורה. וכבר אמרו ז"ל (סוכה כא ב): שיחתן של תלמידי חכמים צריכה תלמוד.

עוד אמרו ז"ל: נקראת התורה מליצה, שכל המתלוצץ בדברי תורה – מוסיפים לו ליצנות, שנאמר: "אם ללצים הוא יליץ" (להלן ג, לד).

<< · מ"ג משלי · א · ו · >>