ביאור:משלי א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי א ו: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם;"

תרגום מצודות: הדברים האלה נאמרים על שני דרכים: להבין את המשל - מה שהמשיל אל המליצה, וגם את המליצה עצמה: כשאומר בהמליצה להשמר מזונה, ואמורה להמשיל על המינות, הנה יש להבין בה להיות נזהר ממינות, גם מאשה זונה;

(ולתוספת ביאור אמר): דברי חכמים האמורים בפה מלא, והרמוזים בדרך חידה (דברים סתומים קשה ההבנה).

תרגום ויקיטקסט: - כי יש בספר רבדים רבים: הקורא יכול להבין את המשמעות המילולית הפשוטה של כל משל, אך אם יתעמק יותר יבין גם את המליצה (הנמשל); הוא יוכל למצוא כאן דברי חכמים פשוטים, אך גם חידות מתוחכמות.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א ו.


דקויות[עריכה]

מה ההבדל בין משל למליצה?[עריכה]

המפרשים פירשו את המושגים בשתי דרכים מנוגדות:

1. מליצה היא התרגום של המשל, כמו ש"מליץ" הוא מתורגמן (בראשית מב23); בלשוננו, המליצה היא הנמשל (הגאון מווילנה, חמדה גנוזה; ודומה לזה פירש מלבי"ם).

2. משל הוא התרגום, הנקרא בלשוננו "נמשל", ומליצה היא המילים שמשתמשים בהן, הנקראות בלשוננו "משל" (רש"י).

לענ"ד, הפסוק מדבר על ארבעה דברים שיש להבין, כנגד ארבעת הרבדים של התורה - פרד"ס:

  • משל הוא המשמעות הפשוטה של המילים - פשט;
  • מליצה היא הנמשל - הרעיון שהמשל רומז אליו - רמז;
  • דברי חכמים הם דרשות מוסריות שהחכמים קישרו לפסוק - דרש;
  • וחידותם הם הדברים הנסתרים והמוצפנים - הסוד.

פסוק 4 התייחס לפתאים ונערים, פסוק 5 לחכמים ונבונים, והפסוק שלנו מלמד שבספר משלי ישנם רבדים שונים - הרבדים הפשוטים מדברים לכל פתי נער, אבל הרבדים המתקדמים מתגלים רק לחכם והנבון המתעמקים בהם.

הקבלות[עריכה]

שמשון שאל את הפלשתים חידה, (שופטים יד יד): "וַיֹּאמֶר לָהֶם 'מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק'; וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים". חידה קצרה בת שתי צלעות שבכל אחת 3 מילים. כדי לפתור אותה, צריך לגלות את הסיפור שמאחריה - לגלות ששמשון הרג אריה ומצא דבש בגוויית האריה.

שלמה חיבר חידות רבות בסגנון דומה. רוב הפסוקים בפרקים י עד כד דומים בסגנונם לחידת שמשון - גם הם מורכבים ברובם משתי צלעות שבכל אחת 3-4 מילים. כל פסוק כזה הוא חידה! כדי לפתור את החידה עליכם לגלות את הסיפור שמאחריה, וזאת תוכלו לעשות ע"י הקבלה לסיפורים ממקומות אחרים בתנ"ך.

תוכלו להיעזר בספריה של ס. שרייבר, "משלי שלמה על אישי התורה" ו"משלי שלמה על מלכות בית דוד" (תשרי ה'תשס"ח); בספרו של ר' אליהו שץ, "פירוש אליהו על ספר משלי"; וגם כמובן בספר זה. בהצלחה!

דוד לעומת שלמה[עריכה]

דוד המלך, דיבר על משלים וחידות שקשה להבין, (תהלים מט ה): "אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי". השיר שלו עוסק באחד הסודות הנשגבים ביותר - הישארות הנפש אחרי המוות*, סוד שרוב בני האדם אינם מבינים, (תהלים מט כא): "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ".

דוד ניסה לפתוח את החידות על-ידי ניגון בכינור, כלי נגינה המעורר השראה ולוקח את נפש האדם אל מעל המציאות הרגילה; דרך זו מתאימה לדוד, שאהב לנגן בכינור, (שמואל א טז כג): "וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ, וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה".

גם שלמה מנסה להבין את המשלים והחידות של החיים, אולם יש לו דרך אחרת: במקום לקחת כינור, הוא לוקח מוסר השכל, הוא אוהב חכמה ומנסה לפתור חידות בעזרת דברי החכמים, "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"""".'




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-06