ביאור:משלי א יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משלי א יג: "כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל;"

תרגום מצודות: "הן נמצא אצלו כל הון יקר, ואת בתינו נמלא מהשלל אשר נקח ממנו."

תרגום ויקיטקסט: - "את כל ההון (הרכוש) היקר שיש בעולם נמצא במסגרת המבצעים שלנו!", "נמלא את בתינו בכסף ורכוש שניקח כשלל במלחמתנו נגד התמימים!".


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א יג.


דקויות[עריכה]

שלל הוא רכוש שלוקחים בכוח, במלחמה או בשוד. ייתכן שהשודדים אומרים לנער, שהרכוש שהם עומדים לשדוד הוא בעצמו שלל: האדם שמחזיק ברכוש עכשיו, למעשה שלל וגנב אותו מאחרים, ולכן זה מוצדק לגנוב ממנו (ע"פ אור החיים).

הקבלות[עריכה]

בלק בן ציפור, מלך מואב, ניסה לפתות את בלעם לארוב לעם ישראל ולקלל אותם כדי שדמם יישפך. הוא הבטיח לו שימלא את ביתו בשלל. אבל בלעם סירב, (במדבר כב יח): "וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה". בלעם הבין שאסור לו לבוא עם חטאים הרוצים לפגוע בחפים מפשע, גם אם יתנו לו בית מלא בכסף וזהב.

אולם בסופו של דבר בלעם לא עמד בפיתוי והלך בדרך איתם, (במדבר כב לה): "וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק", (במדבר כב לט): "וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם בָּלָק וַיָּבֹאוּ קִרְיַת חֻצוֹת", וסופו שנהרג במלחמה.

בני, אל תחזור על הטעות של בלעם! אם חטאים מנסים לפתות אותך לפגוע בחפים מפשע תמורת בית מלא שלל - אל תלך בדרך איתם, כי כל בוצע בצע, את נפש בעליו ייקח.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-13