ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת קידושין/פרק שלישי
פרק שלישי – האומר לחבירו
[עריכה]מתני’: ג_אהאומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית. והלך וקידשה לעצמו, מקודשת לשני. ג_בוכן האומר לאשה, הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום. ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, מקודשת לשני. בת ישראל לכהן תאכל בתרומה. ג_גמעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, מקודשת ואינה מקודשת. בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה:
גמ’: תנן, האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית. והלך וקידשה לעצמו, מקודשת לשני. תני, הרי זה זריז ונשכר ונקנה המקח ג_דאלא שנהג מנהג רמיות. אף למידת הדין בממונות כן. האומר לחבירו צא וקח לי מקח פלוני והלך ולקחו לעצמו, הרי זה זריז ונשכר ג_הונקנה המקח, אלא שנהג מנהג רמיות. רבי זעירא רבי זעירא° ג_ומיקל למאן דחמי לחבריה זבין זבינא רואה שחבירו רוצה לקנות חפץ ומעלה ליה עלוי מציעה יותר כדי שהמוכר יעלה את המחיר. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי זעירא רבי זעירא° ג_זאף לעושה עלוי חבילה הסכם עם כל הסוחרים שלא למכור רק ביוקר ויש אומרים שמביא חבורה של אנשים שיחשוב שכולם רוצים לקנות ויזדרז ויקנה. רבנין קריי עלוי (איוב ו', י"ד) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב. ג_חלא הוחזק השליח בעדים. הוא אומר לעצמי קידשתי, והיא אומרת לראשון. השני כאומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני, שהוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו. והיא כאומרת לראשון קידשתני והוא אומר לא קידשתיך. שהיא אסורה עד שיתן גט או ימות, ותהיה אסורה בקרוביו והוא מותר בקרובותיה. אמרה איני יודעת, חזקה לשני התקדשה. הוחזק השליח בעדים, הוא אומר לעצמי קידשתי, והיא אומרת לראשון, חזקה לראשון. אמרה איני יודעת? שניהן נותנין גט. ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס. תנן, וכן האומר לאשה, הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, מקודשת לשני.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לא עמוד ב] לפיכך אם מת השני בתוך שלשים יום או גירשה, ג_טחלו עליה קידושי ראשון לאחר שלשים יום. מת לאחר שלשים ולא גירש בתוך שלושים, לא חלו עליה קידושי הראשון. הדא דתני רבי חייה רבי חייא רבה°, כל תנאי שבשעה שהתנה אפשר שהתקיים, אף על פי שבטל לאחר מיכן, אם חוזר ונהיה אפשר שיתקים, הרי זו מקודשת. כגון זה שבשעת הקידושין היה אפשר להתקיים, אף על פי שבטל אחר כך על ידי קידושי השני, אם חזר ונתקיים על ידי מיתת השני הרי זה מקודשת לראשון. וכל תנאי שאי אפשר שהתקיים בשעת קידושין, אף על פי שמתקיים לאחר מיכן, אינה מקודשת. כגון שהתנה עשיו לשאת את רבקה, על מנת שישא יעקב אחיו את רחל, ובאותה שעה היה יעקב אסור ברחל כיוון שהיה נשוי ללאה אחותה. אפילו אם תמות לאה וישא יעקב את רחל כך שהתקים התנאי אפילו הכי רבקה אינה מקודשת כיוון שהתנאי לא יכל להתקיים בזמן הקידושין אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. וכן בעולה. איך עבידה? ג_יהרי זו עולה לאחר שלשים יום, ומכרה בתוך שלשים יום, הרי זו מכורה. הקדישה בתוך שלושים לקרבן אחר מוקדשת. אם אחר שמכרה חזר ולקחה בתוך שלשים יום, חל עליה הקדש עולה. לאחר שלשים, לא חל עליה הקדש עולה. אם אחר שהקדישה לקרבן אחר חזר ופדה בתוך שלושים יום, לא חלה הקדש עולה. כיוון שפסולי המקדשים שנפדו אסורים בגיזה ובעבודה כך שנשאר עליהם שם ההקדש השני בזה לא דמייא עולה לאשה שאשה כיוון שגרשה השני פקע ממנה לגמרי קידושי השני ויכולים קידושי הראשון לחול במה דמייא אשה לעולה, באיזה מקרה תהיה אשה דומה לעולה שלא יחולו קידושי הראשון? אמר רבי חייה בר אדא רבי חייה בר אדא°. תיפתר, שמת השני והוה ליה אח. מכיון שהיא זקוקה לייבום, לא חלו עליה קידושי הראשון. כמו שבעולה אחר פדיון נשאר שם ההקדש השני, כך באשה כיוון שהיא בזיקת יבום לא יחולו קידושי הראשון. במה דמייא עולה לאשה באיזה מקרה תהיה העולה דומה לאשה ויפקע לגמרי ההקדש השני ויחול הראשון? אמר רבי מתניה רבי מתניה°. תיפתר, שהקדישה לבעלת מום קבוע, שאחר פדיון פוקעת ממנה הקדושה השניה לגמרי ומותרת בגיזה ועבודה וממילא יכולה הקדושה הראשונה לחול. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. תמן את אמר, ג_יאאמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט. והכא את רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר הכין שיכול למכור בתוך שלושים? אמר לו, תמן באומר מכבר מעכשיו. ברם הכא, באומר לאחר שלשים יום. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הרי זו עולה שלשים יום, כל שלשים הרי זו עולה. לאחר שלשים יום יצאת לחולין מאיליה. מעילתה מה היא? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, מעילתה ברורה וחייב קרבן. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, תריהון אמרין
[ע"א]
1 ג_א מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ה סעיף ט', סמ"ג עשין מח :
2 ג_ב מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ב', סמ"ג עשין מח :
3 ג_ג טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ג':
4 ג_ד מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ה סעיף ט', סמ"ג עשין מח :
5 ג_ה מיי' פ ז' מהל' מכירה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' קפ"ג סעיף ב', סמ"ג עשין פב :
6 ג_ו מיי' פ ז' מהל' מכירה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ז סעיף א', סמ"ג עשין פב :
7 ג_ז מיי' פ ז' מהל' מכירה הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"ז סעיף א', סמ"ג עשין פב :
8 ג_ח מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ה סעיף ט"ו, סמ"ג עשין מח :
[ע"ב]
9 ג_ט מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ב':
10 ג_י מיי' פ ו' מהל' ערכין וחרמין הלכה ט':
11 ג_יא מיי' פ ט' מהל' מכירה הלכה א':
-----------------------------------דף לב
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לב עמוד א] מעילתה ספק שמא לא היה מקריבה תוך שלושים והיתה יוצאת לחולין. הרי את מקודשת לי שלשים יום. הרי זו מקודשת לעולם. מה בין הקדש ומה בין אשה? מצינו הקדש יוצא בלא פדיון. ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט. הכן אשכחנן הקדש יוצא בלא פדיון? כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. דתנן המקדיש שדה אחוזה והגיע יובל ולא נגאלה, הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שאין הקדש יוצא בלא פדיון. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר נכנסין ולא נותנין. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. תיפתר, דברי הכל בשדה מקנה. שאף °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מודה שאם הקדיש שדה מקנה, חוזרת למוכר ללא פדיון. הרי זו גיטך שלשים יום. ג_יבאינה מגורשת שאין זה גט כריתות. איתמר, אמר לה הרי את מקודשת שלושים יום, מקודשת לעולם. אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר°. הדא דאת אמר מקודשת, בשקידשה בכסף. אבל אם קידשה בשטר, הואיל ולא למדו קידושין בשטר אלא מגירושין, דכתיב ויצאה והיתה מה יציאה בשטר אף כניסה בשטר. מה בגירושין אינה מגורשת. אף בקידושין אינה מקודשת. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הרי זו עולה מעכשיו לאחר שלשים. מכרה בתוך שלשים, אינה מכורה. הקדישה, לא קדשה. ליידא מילה הועילה אמירתו שהמכירה תחול רק לאחר שלשים יום? לשייר לו גיזה ועבודה באותם שלושים יום. תלוש מן הקרקע הזה שיקנה לך מעכשיו לאחר שלשים יום. מכרו בתוך שלשים יום, אינה מכור. הקדישו, לא קדש. ליידא מילה הועילה אמירתו שהמכירה תחול רק לאחר שלשים יום? לשייר לו אכילת פירות באותם שלושים יום. הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום. מכרה בתוך שלשים, אינה מכורה. ומה בינה לאשה? מדוע באישה אם בא אחר וקידשה בתוך ל' יום מקודשת לשני? אלא מכרה, הרי זו מכורה. הילך כסף זה, שיקנה לי עבדך לאחר שלשים. אית תניי תני, הראשון ביום וביומיים. שאם הכה את העבד ולא מת תחת ידו, אם עמד יום או יומיים אינו נהרג. ואית תניי תני, השני ביום וביומיים. אית תניי תני, ג_יגזה וזה אינו ביום וביומיים. אית תניי תני, זה וזה ביום וביומיים. מאן דאמר הראשון ביום וביומיים. דכתיב
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לב עמוד ב] ומת תחת ידו. והרי באותם שלושים ימים עדין העבד תחת ידו של ראשון. מאן דאמר השני ביום וביומיים דכתיב, כי כספו הוא. והרי הוא כספו של שני שקנה אותו. מאן דאמר זה וזה ביום וביומיים. הראשון דכתיב ומת תחת ידו. השני דכתיב כי כספו הוא. מאן דאמר זה וזה אינו ביום וביומיים. הראשון שאינו כספו. והשני דאינו מת תחת ידו. תנן, האומר לאשה, הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום. ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, מקודשת לשני. בת ישראל לכהן תאכל בתרומה. אית תניי תני, לא תאכל בתרומה. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. מאן דאמר תאכל בתרומה כשהשני כהן. ומאן דאמר לא תאכל בתרומה בשאין השני כהן. תנן, מעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, מקודשת ואינה מקודשת. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ג_ידאפילו קידושי מאה תופשין בה כגון שהשני יקדש אחר כט יום והשלישי אחר כז יום וכ”ו. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. לא כן צריכה אלא אפילו קידשה השני קידושין גמורין בלי תנאי. אפילו הכי קידושי מאה תופסין בה. רבי יצחק בר טבליי רבי יצחק בר טבליי° בעא קומי רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. איך יתכן שאם קידשה השני קידושין גמורין בלי תנאי, אפילו הכי קידושי מאה תופסין בה? הרי מה נפשך מה שקנה בה הראשון קנה, והשאר השני בא וגומר. אמר לו, וכי יש מה נפשך בעריות להקל? מהו כדון למה קידושי מאה תופסים בה ולא אומרים מה נפשך? דכל אשה שאינה קנויה לאדם אחד קידושין גמורים, אפילו קידושי מאה תופסין בה. חד תלמיד בעא קומי רבי זעירא רבי זעירא°. אמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו לאחר שלושים יום, ובא אחר בתוך שלושים ונתן לה קידושין בשחרית על מנת לגרשה בין הערבים. האם באותו יום נחשבת מקודשת לשני לגמרי? נפקא מינא שאחרים שיקדשו באותו יום לא יתפסו הקידושין חד חכם בשם דויד
[ע"א]
12 ג_יב מיי' פ ח' מהל' גירושין הלכה ט':
13 ג_יג מיי' פ ב' מהל' רוצח הלכה ט"ו:
[ע"ב]
14 ג_יד מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ד', סמ"ג עשין מח :
-----------------------------------דף לג
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לג עמוד א] סבר מימר כל שהוא קונה. דכיוון שהקניין שלו היה כולו בתוך הזמן שקידושי הראשון לא התחילו, הרי הם חלים. אמר רבי זעירא רבי זעירא° אין קידושי שני קידושין גמורים. שכיוון שאמר מעכשיו, כבר מעכשיו התחילו קידושי ראשון אלא שלאחר שלשים קונה קניין גמור. אבל אם הוסיף בה השני קניין גמור וגרש אותה הראשון בתוך שלושים, קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. ואסורה לשניהם. ואפילו קדשה ליום אחד וגרשה הרי היא גרושה. אם היו שניהן כהנים, שניהן אחים, שניהן אסורין. היו שלשה אחין וקידשוה שנים מהן ומתו. הדא היא דתני רבי חייה רבי חייא רבה°. אשת מת אחד מתייבמת, ג_טוולא אשת שני מתים. היו שני אחים וקידשוה שניהן ומת אחד מהן, השני מהו שיהא מותר בה? מותר בה ממה נפשך. מה שקנה בה קנה, והשאר נפלה לו ליבום מאת אחיו. רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° אמר, אסור בה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. טעמא דרבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי°, דכל יבמה שאין כולה לפני היבם, צד הקנוי שבה נידון משום ערוה. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. יאות אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי°. כלום נפלה לו, לא מחמת אחיו? לאחיו היא אסורה, לו היא מותרת? תנן, מעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום. מקודשת ואינה מקודשת, בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה. לא כן צריכה, שאפילו שהיא בת כהן והשני כהן כיון שהראשון היה ישראל אסורה לאכול בתרומה.
מתני’: ג_טזהאומר לאשה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו, על מנת שאתן ליך מאתים זוז. הרי זו מקודשת והוא יתן. ג_יזעל מנת שאתן ליך מיכן ועד שלשים יום. נתן לה בתוך שלשים יום, מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. ג_יחעל מנת שיש לי מאתים זוז.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לג עמוד ב] הרי זו מקודשת ויש לו אם יש לו. על מנת שאראך מאתים זוז, מקודשת ויראנה. ואם הראה על שולחנו, אינה מקודשת:
גמ’: תמן תנינן, הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז. הרי זו מגורשת ותתן. לא הספיקה ליתן עד שמת. תני, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר. נותנין לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום. ואף בקידושין כן. האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז. כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. סדר סימפון שטר תנאי ביטול חוזה של קידושין כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית ברת פלן על מנת ליתן ליך מיקמת ממון פלן. ומיכנסך. ליום פלן דאין אתא יום פלן ולא כנסתיך, לא יהוי לי עליך כלום. אירע לו אונס. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר ג_יטאונסא כמאן דלא עבד לא קים התנאי ובטלו הקידושין, שאין טענת אונס בקידושין. ריש לקיש ריש לקיש° אמר אונסא כמאן דעבד והקידושין תופסים. על דעתיה דריש לקיש ריש לקיש° . כיצד יכתוב סימפון שלא יוכל לטעון טענת אונס? ואין אתא יום פלוני ולא כנסתה תתרצי לי, לא יהוי לי עליך כלום, כך שאם יעבור הזמן האשה תוכל לומר שאינה רוצה והיא משוחררת. רבי יוחנן רבי יוחנן° מי דמיך כשעמד למות, פקיד לבנתיה די יהווין עבדן כריש לקיש ריש לקיש° . אמר, שמא יעמד בית דין אחר ויסבר דכוותיה שיש טענת אונס בקידושין והרי היא אשתו של ראשון. ונמצאו בניה משני באין לידי ממזירות. הגיע הזמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי. אמר רבי אבון רבי אבין° הרי אם היה מקיים את התנאים היה צריך לקבל את שטר הסימפון מידה ולקרועה אותו. מכיון שהוא מבקש להוציא הסימפון מיד האשה, עליו להביא ראייה. הגע עצמך דלא הוה שטר סימפון שהתנאי נאמר בעל פה? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° מכיון שהוא מבקש לשנות חזקת פנויה שהיתה לה ולאוסרה על כל העולם, עליו להביא ראייה. הגע עצמך שכנסו עצמן בתוך זמן הסימפון שאין לה חזקת פנויה והגיעה זמן הסימפון הוא אמר שנתן קדם והיא אומרת לא נטלתי, מי צריך להביא ראיה? אתא עובדא קומי רבי אבהו רבי אבהו°. אמר ליה, זיל הב שהיא נאמנת. אמר לו רבי, הרי עבר זמן הכתוב בסימפון, ואם אינך מאמין לדברי שנתתי, נמצא שלדעתך לא היו קידושין כלל, אשה לא קניתי ואת אמר לי איזיל הב? אמר רבי אבהו רבי אבהו°. מימי לא שחק בי אדם אלא זה. חזר ואמר מכיון שכנסה, אין הקדושין תלוין בתנאי אלא מחלו התנאי ונשארו המעות חוב שעל מנת כן נתרצו לכנוס. אין חזר ביה יתן אין היא חזרת בה תתן. ולא הדא היא קדמייתא שהרי זה בדיוק הפסק הראשון? הכוונה שחזר ועשאו מעשה בית דין דכיון שהודה לדברי האיש ואחר כך ראה שבטעות חזר בו והדין כדבריו הראשונים, חזר וקיים אותם ועשה מעשה בית דין כדבריו הראשונים להוציא מדברי האיש: סדר סימפון כך הוא. עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה. ושניהן בוררין להן עוד אחר, כדי שיהיו לו שני עדים לזה ושני עדים לזה.
[ע"א]
15 ג_טו מיי' פ ו' מהל' יבום וחליצה הלכה כ"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ד סעיף ד', סמ"ג עשין נא :
16 ג_טז מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ו', סמ"ג עשין מח :
17 ג_יז מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ו', סמ"ג עשין מח :
18 ג_יח טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף י"ד:
[ע"ב]
19 ג_יט מיי' פ ז' מהל' סנהדרין הלכה י', טור ושו"ע חו"מ סי' כ"א:
-----------------------------------דף לד
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לד עמוד א] איתמר, הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי. אמר רבי אבון רבי אבין° מכיון שהוא מבקש להוציא הסימפון מיד האשה, עליו להביא ראייה. הדא דאת אמר בשאין שניהן מודין. אבל אם היו שניהן מודין שלא נתקיים התנאי, שניהן יכולין לעקור קידושין. כהדא דתנן, היבמה שאמרה בתוך ל' יום לא נבעלתי והגט יוצא מתחת ידה נאמנת וכופין אותו שיחלוץ לה. לאחר ל' יום אינה נאמנת. דחזקה אין אדם מעמיד עצמו מלבעול יותר מל' יום. ותני עליה, לאחר ל' יום, ג_כהוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי, אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי, לא הכל ממנו שכבר אמר משעה ראשונה בעלתי. אבל אם אמר משעה ראשונה לא בעלתי שניהן נאמנים אף על פי שהוא לאחר ל' יום. דהואיל ושניהן מודים, יכולין לעקור החזקה. והכא נמי כששניהם מודים, יכולין לעקור הקידושין ולא אמרינן חזקה אדם מקיים תנאו. היה עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה והחתן חתום בכתב ידו ולא החתים עד שלישי. רבי אבהו רבי אבהו° אמר סימפון. רבי אבא רבי אבא° אמר קידושין ואין כאן סימפון שאין דרך החתן לחתום בסימפון. שאני אומר לא עמד ובירר את הסימפון, אלא התכוון לשטר קידושים, וכתב בתוכה את התנאים בתוך שטר הקידושין, משום שהוא סבר שכך הוא מתיר באחותה אם לא יתקימו התנאים. אינו סימפון עד שיהא מדעתו ומדעתה. מה הדין אם כתב בשטר שהוא יתן לה מאה זוז היה מדעתו סימפון שהוא טוען שהתכוון שאם לא יתן יתבטלו הקידושין ומדעתה קידושין שהיא התכוונה להתקדש בכל מקרה והכסף נכתב כחוב. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמר סימפון. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא° אמר קידושין. והוה רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° מתרס כליו קבל רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. אמר לו רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. קבל רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אתה מתריס דרבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אינש סבורה הוא, ועוד שאינו אומר מפי עצמו אלא בשם רבי זעירא רבי זעירא°. באדר קדמייא דמך מת רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°. באדר תניינא אתא עובדא קומי רבי חנניה חבריהון דרבנין רבי חנניה חבריהון דרבנין°, ובעא מיעבד כהדא דרבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. אמר לו רבי שמואל בר אימי רבי שמואל בר אימי°. לא יאות הוה רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר לך, קבל דעת רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° דרבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אינש סברא הוא? שהרי עכשיו חזרתה בך ואתה פוסק כמותו. אמר ליה הסיבה שחזרתי בי זה מפנה רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° מתניתא מסייעא ליה דתנן, ג_כאקידשתני והוא אומר לא קידשתיך. הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו. רואים שאם היא אומרת קדשתני אף אם הוא אומר לא קידשתיך, הרי היא מקודשת וצריכה גט. התיב רבי בורקי רבי בורקי° קומי רבי מנא רבי מנא°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לד עמוד ב] האם אף בסימפון כן? שאם הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי, יהיה אסור בקרובותיה? אמר ליה, לית בסימפון ספק. אלא כשאינו מקיים התנאי הוא סימפון וכאלו לא נתקדשה מעולם. וכשמקיים את התנאי הן קידושין גמורים. וכיוון שאנו טוענים שלא קיים את התנאי שבסימפון, לא נתקדשה מעולם. קידש בתוך סימפון הרי אלו קידושין גמורין. כתב סימפון שאם יקיים את התנאים שבו תהיה מקודשת לאחר זמן וקידש בתוך זמן הסימפון קידושין חדשים ללא תנאי, הרי אלו קידושין גמורין. דלא גרע מאם לא קיים התנאי וקידש קידושין אחרים ללא תנאי. גירש בתוך זמן הסימפון האם אסורה לכהן או כיוון שלבסוף לא קיים את התנאים לא הייתה אשתו והגט אינו כלום? תלמידוי דרבי יונה רבי יונה° אמרין, נגעו בה גירושין ואסורה לכהן. רבי יונה רבי יונה° אמר, לא נגעו בה גירושין. כד דמך כשמת רבי יונה רבי יונה° עבדון תלמידוי דכוותיה. אמרין להסביר למה חזרו לאמר כרבי יונה רבי יונה° שלא נגעו בה קידושין, לאחר שלשים יוצאת בלא גט שהרי לא קיים את התנאי, ואת אמר נגעו בה גירושין? אלא לא נגעו בה גירושין. מת מתוך סימפון רבי אבהו רבי אבהו° אמר מותרת לינשא ולא חוששים שמא אביו או אחיו יקיימו את התנאי ותהיה זקוקה ליבום. רבי אבא רבי אבא° אמר אסורה להינשא. רבי מנא רבי מנא° שאל לבית אבוי דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. היך רבכון נהיג עביד? אמר ליה כאשר התנאי בסימפון הוא לזמן מרובה, הוא אמר תלך ותינשא מיד שהרי הוא מת ובודאי לא יוכל לקיים את התנאים כאשר הוא לזמן ממועט, הוא אמר מה בכך שתמתין. שליח דברים בתוך סימפון שכתב שתיתן לו סכום מסויים עד יום מסויים אבל לא כתב שאם לא תיתן יתבטלו הקידושין. רבי מנא רבי מנא° אומר סימפון ואם לא נתנה הקידושין בטלים רבי אבא רבי אבא° אמר קידושין וחייבת לתת לו מה שנכתב בתורת חוב. וחששין רבנין להדא דרבי מנא רבי מנא°. ואם אחר קידש אותה תצטרך ממנו גט
מתני’: ג_כבעל מנת שיש לי בית כור עפר. הרי זו מקודשת ויש לו אם יש לו. על מנת שיש לי במקום פלוני. אם יש לו באותו מקום, מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. על מנת שאראך בית כור עפר. הרי זו מקודשת ויראנה. ואם הראה בבקעה, אינה מקודשת שלא התכוונה אלא שיש לו שדה בית כור. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. ג_כגכל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן, אינו תנאי, שנאמר (במדבר מטות לב כט ל) ויאמר משה אליהם. אם יעברו בני גד ובני ראובן ואם לא יעברו חלוצים אתכם וגו'. °רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אומר. צריך היה הדבר לאומרו. שאילמלא כן, יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו.
[ע"א]
20 ג_כ מיי' פ ב' מהל' יבום וחליצה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ז סעיף ו':
21 ג_כא מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף ב', סמ"ג עשין מח :
[ע"ב]
22 ג_כב מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף י"ט, סמ"ג עשין מח :
23 ג_כג מיי' פ ו' מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ב', סמ"ג עשין מח :
-----------------------------------דף לה
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לה עמוד א]
גמ’: תנן, °רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאומרו. שאילמלא כן, יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו. רבי חנניה בריה דרבי הלל רבי חנניה בריה דרבי הלל° בעא. אילו אמר בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני בשכרו. אין עבד הוא נסיב ההוא חפץ ואין לא עבד, לא נסיב אם יעשה יטול אותו חפץ ואם לא יעשה לא יטול. אבל לא הפסיד חלקו בירושה. ולמה אומר °רבי חנניה בן גמליאל רבי חנינא בן גמליאל שאילמלא כן, יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו? שנייא היא דכתיב (במדבר מטות לד יג) לתת לתשעת המטות וחצי המטה. התורה אמרה שאת ארץ כנען יתנו לשאר השבטים, לכן השתמע מדבריו הראשונים של משה שאם לא יעשו מה שהבטיחו, לא יקבלו כלום ולכן היה צריך לחזור ולומר שאם לא יקיימו מה שהבטיחו ינחלו בתוך ארץ כנען. והוי כאומר בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני, ושאר בני יירשו נכסי. אין עבד הוא נסב ואין לא עבד, לא נסב לא מיכא ולא מיכא אם יעשה יטול ואם לא יעשה לא יטול לא מכאן ולא מכאן תמן תנינן, (משנה עירובין ג ה) ג_כדמתנה אדם על ערובו ואומר אם באו עובדי כוכבים מן המזרח ערובי למערב מן המערב ערובי למזרח. כיני מתניתא כך כוונת המשנה. מתנה אדם על ערוביו. שהניח שני ערובים אחד למזרח ואחד למערב. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מאן תנא אם באו ואם לא באו, וצריך תנאי כפול? °רבי מאיר רבי מאיר. היידין °רבי מאיר רבי מאיר? חברייא אמרין, °רבי מאיר רבי מאיר דקידושין. דתני, האומר לאשה, הרי את מקודשת לי על מנת שירדו גשמים. ירדו גשמים, מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. בין ירדו בין לא ירדו מקודשת, עד שיכפול תנאו. שכל תנאי שאינו כתנאי של בני ראובן ובני גד, אינו תנאי. הכל מודין שאם אמר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים. ירדו גשמים, מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. שאין זה תנאי, אלא קביעת זמן. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר. °רבי מאיר רבי מאיר דעירובין. דתנינן, נתגלגל חוץ לתחום, או נפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאת, מבעוד יום, אינו עירוב. משחשיכה הרי זה עירוב. אם ספק. °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים, הרי זה חמר גמל. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים. בספק, העירוב כשר . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. לא אמר °רבי מאיר רבי מאיר, אלא לחומרין. אמר רבי מנא רבי מנא°. ויאות. שהרי עירובו אינו קונה לו שביתה דלא זכה לו עירובו. וכבני עירו נמי לא הוי, דכבר נתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו. ואף הכא בקידושין לא אמר לכפול תנאו אלא לחומרה. לראשון אינה מקודשת, שלא ירדו גשמים. ולשני אינה מקודשת, שלא כפל הראשון את תנייו. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעא קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° כתיב ויאמר משה אליהם. אם יעברו בני גד וכ”ו. ואם לא יעברו חלוצים ונאחזו בתוככם בארץ כנען. וההן אם, לא כלאחר הוא? והרי אמרנו שהכל מודין שאם אמר לה הרי את מקודשת לי לאחר שירדו גשמים. אין זה תנאי אלא קביעת זמן ואין צריך לכפול תנאו. ולמה היה משה צריך לכפול תנאו? אמרי, שנייא היא. שהיתה הארץ לפניהן, שכבר היה להם חלק בארץ כנען מימי אברהם. והוא מבקש להוציאה מידן. לכן היה צריך לתנאי כפול. °רבי יהודה בר סיסין רבי יהודה בר סיסין ורבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ירדו לסימפון תנאים בשטר, בשיטת °רבי מאיר רבי מאיר. דבקידושין כותבים כל תנאי כפול. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי חיננא חבריה דרבנן רבי חיננא חבריה דרבנן° בעו. ולמה אמרנו שהתנאים שכותבים בשטר הם רק כשיטת °רבי מאיר רבי מאיר? אפילו ל°רבי מאיר רבי מאיר לית כן. שהרי באומר על מנת. גם °רבי מאיר רבי מאיר מודה שאין צריך תנאי כפול. ואמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. סדר סימפון שטר תנאי ביטול חוזה של קידושין כך הוא. אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית בת פלן על מנת ליתן ליך מיקמת ממון פלן. ומיכנסך. ליום פלן דאין אתא יום פלן ולא כנסתיך, לא יהוי לי עליך כלום. וכיוון שכתב על מנת, למה צריך לכפול? היה צריך לכפול התנאי כדי להתנות שאם יתן יהיו קידושין. ואם לא יתן לא יהיו קידושין. דאי לא כפל תנייו, מי עקר קידושיו? אמר רבי יוסה בי רבי בון רבי יוסה בי רבי בון°. בכל אתר, אית ליה ל°רבי מאיר רבי מאיר, ממשמע לאו את שומע הין. והכא לית ליה? אמר רבי מתנייה רבי מתניה°, על שם משום שחומר הוא בעריות
מתני’: ג_כההמקדש את האשה ואמר, כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לוייה. לוייה והרי היא כהנת. עניה והרי היא עשירה. עשירה והרי היא ענייה. הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו:
גמ’: רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר מקודשת אפילו מביא עדים ששמעו שרוצה כהנת או לויה. דכיון שקידשה סתם, הוו דברים שבלב, ואינם דברים. אמר שמואל שמואל (אמורא)° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, אם יש עדים מקודשת לחומרין, ואם בא אחר וקידשה צריכה גט משניהם. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי אימי רבי אמי°. ראובן חייב לשמעון. סמכיה ראובן לשמעון גבי לוי שהיה חייב לו, והסכים שמעון שלוי יהיה בעל חובו במקום ראובן. אפירסן לוי לוי נעשה עני. לית ראובן חייב לשמעון. ג_כוהדא דאת אמר, בשלא עשו בהערמה. אבל עשו בהערמה, חייב.
[ע"א]
24 ג_כד מיי' פ ח' מהל' עירובין הלכה ג', סמ"ג עשין א :
[ע"ב]
25 ג_כה מיי' פ ח' מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף כ"ד, סמ"ג עשין מח :
26 ג_כו מיי' פ ט"ז מהל' מלוה הלכה ג', טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ו סעיף י':
-----------------------------------דף לו
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לו עמוד א] כהדא. חזרייה סיטונאי שקונים סחורה מהגורן ומוכרים לסוחרים סמכון לתנאי קרייה גבי זבונה קרבו מלמדי תינוקות אצל סוחר שקנה מהם בהקפה וסיכמו שהוא ישלם עבורם שכר לימוד ילדיהם. קרץ זבונה ואזל ליה השכים הסוחר והלך לו. אתא עובדא קומי רבי מנא רבי מנא° אמר. אין פריטין סכום כסף קטן אינון, אינון פושעין שהיה להם מיד ללכת לגבות את הכסף מהסוחר . אין דינרין אינון שאין דרך לגבות מיד. הסיטונאים צריכים לשלם שהם כפושעים שידעו שהסוחר עומד לנסוע דכיני אורחא דזבונא מדיירה לנסוע לעסקיו. חד בר נש קם עם חבריה בשוקא. אמר ליה, הב לי קיתונא ספל דאית לי גבך. אמר ליה, הב לי דינרא דאית לי גבך. אמר ליה, הב לי קיתונא וסב דינרא תן לי את הספל ואתן לך את הדינר. אתא עובדא קומי רבי מנא רבי מנא° אמר ליה. את אודית ליה בדינרא, והוא לא הודי לך בקיתונא. איזיל והב ליה דינרא. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. ומודי רבי מנא רבי מנא° דאי אמר קדם לכן לסהדי לעדים האי דאודי ליה בדינר בדיל דלא יכפור לי בקיתונא, אינו חייב. חד בר נש הוה חייב לחבריה מאה דינרין בקרטיס בשטר חוב. שלח חמשין גבי שליחא אמר ליה, אין לא יהב לך קרטיסה שטר חוב לא תתן ליה כלום. אתא עובדא קומי רבי אימי רבי אמי° אמר, איזיל הב ואנן ידעין שעדיין חייב לך חמישים. הגע עצמך דמת רבי אימי רבי אמי°? עושין לו שטר מודעת בית דין שעדין חייב לו חמישים ובאונס מסר את השטר: והדין דזכי לחבריה, לא יכיל לחזור ביה. דלמא מעשה שהיה רבי דוסתאי בי רבי ינאי רבי דוסתאי בי רבי ינאי° ו°רבי יוסי בן כיפר רבי יוסי בן כיפר, נחתון לבבל מיגבי חוב לחבריה מתמן. ירדו לבבל לגבות חוב עבור בני הישיבה משם ואיתאמרת עליהון לישן ביש שאינם נאמנים. אתון בעיי מיפקא מיניה באו ורצו להוציא מהם את הכסף. אמרין לון, כבר זכינן. אמרין לון, אנן בעי תקימינון טבאת אנו רצו שתקבלו אחריות. אמרין לון שומר חנם אנחנו. אתון לגבי רבי דוסתאי בי רבי ינאי רבי דוסתאי בי רבי ינאי°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לו עמוד ב] להכריח אותו שיחזיר את הכסף, אמר לון, ההנו כולה כל הכסף אצל °רבי יוסי בן כיפר רבי יוסי בן כיפר נסבין ל°רבי יוסי בן כיפר רבי יוסי בן כיפר, ופטרוי הכוהו ואפקון מיניה והוציאו ממנו. כד סלקון להכא, אתא לגבי אבוי רבי ינאי רבי ינאי°. אמר לו, לית את חמי מה עבד לי ברך כשעלו לא”י בא רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לגבי רבי ינאי רבי ינאי° ואמר לו ראה מה שעשה לי בנך. אמר לו מה עבד לך? אמר לו. אילו אשוויי עמי בדעה אחת, לא הוון מפקין מינן כלום. אמר לו לבריה למה עבדת כן? אמר לו. ראיתי אותן בית דין שוה שכולם בדעה אחת. הן אמה וכובעיהן אמה. ומדברין מחציים קולם עבה. ויוסי אחי כפות. ורצועה עולה ויורדת. ואמרית שמא דוסתאי אחר יש לאבא? אמר לו, אם כך, טוב עשיתה שהחזרתה להם את הכסף. אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)°.ג_כז הדא דתימר שטוב עשה שהחזיר להם את הכסף דלא יכיל מיקם עליהם טבאות שאינו יכול להתנגד שהם אנשים קשים. ברם ההוא דיכיל מיקמה טבאות מי שיכול להתנגד אם החזיר, פושע הוא וחייב לשלם. ומיפק לון מן הדא ויתנון לדין מוציאים מהשליח ונותנים למקבל. ג_כחומוחל שטר לחבריה. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי מנא רבי מנא° חד אמר מחיל וחרנה אמר לא מחיל ליה עד דחזר ליה שטרא
מתני’: ג_כטהאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר. או לאחר שתתגיירי. לאחר שאשתחרר, או לאחר שתשתחררי. לאחר שימות בעליך. לאחר שיחלוץ ליך יבמיך, אינה מקודשת. ג_לוכן האומר לחבירו. אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי, לא אמר כלום:
גמ’: תנן, לאחר שתשתחררי אינה מקודשת. בעון קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה בינה לאומר הרי זו תרומה על המחוברין הללו לכשיתלשו, דהוי תרומה? אמר לון, תמן יש בידו לתלוש. ברם הכא אין בידו לשחררה. התיב רבי אפס רבי אפס°, הגע עצמך שהיתה שפחתו שבידו לשחררה? אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. כשתשתחרר, נתלית בדעת אחרת נעשת בת ישראל והיא כאשה אחרת. דלמא מעשה שהיהרבי הושעיה רבא רבי הושעיה רבא° ורבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°, הוון יתבין. אמרין, נימא חדא מילה בקדושין. האומר לאשה הא ליך פרוטה זו שתקדשי לי לכשאגרשך מהו? האם מאחר ויש בידו לגרשה, שהרי מגרשה בעל כרחה, אין זה מחוסר מעשה. או מכיוון שלא בידו לקדשה לאחר שתתגרש הרי זה מחוסר מעשה. גחכון שזו שאלה שאין לה פתרון וקמון להון. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ולמה גחכון? וכי לא אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, גבי האומר לשיפחה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו לכשתשתחררי. הרי נתלית בדעת אחרת ואינה מקודשת
[ע"א]
[ע"ב]
27 ג_כז טור ושו"ע חו"מ סי' קכ"ה סעיף א':
28 ג_כח טור חו"מ סי’ יב, טור ושו"ע חו"מ סי' רמ"א סעיף ב':
29 ג_כט מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ה', סמ"ג עשין מח :
30 ג_ל טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ח':
-----------------------------------דף לז
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לז עמוד א] ג_לא אף הכא לכשתתגרש נתלית בדעת אחרת שכעת היא ברשות בעלה ואחר שתתגרש תהיה ברשות עצמה והרי היא כאשה אחרת. אין את בעי מקשייא, הכין קשי. חד בר נש הוה אזיל מקדשא חדא איתא. קדמיה חבריה ואמר לה. הוי ידעה דההן גברא דהוא אזל מקדשתיך, דעתיה בישא רעה. ועתיד הוא מישבק ליך לגרש אותך. אלא הא לך פרוטה זו, שתתקדשי לי בה לכשיגרשך. מהו? האם כיון שיכול לקדשה עכשיו, תופסים בה הקידושין לאחר שתתגרש. וגם אין זו דעת אחרת שגם עכשיו היא ברשות עצמה וגם אחר שתתגרש תהיה ברשות עצמה תמן תנינן, ראה קציעות חוטבי עצים המלך ממשמשין ובאין. ראה דליקה ממשמשת ובאה ואמר, ג_לבהרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות. טלית זו קרבן אם אינה נשרפת או נקרעת. ולא נקצצו ולא נשרפו ולא נקרעו למפריען קדשו או מיכן ולבא? מה נפיק מביניהון.? נהנה מהן. אין תימר למפריען קדשו, מעל. אין תימר מיכן ולהבא, לא מעל. תנן הרי נטיעות האילו קרבן עד שיקצצו. וטלית זו קרבן עד שתישרף. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר פדיין חזרו לקדושתן עד שיקצצו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר פדיין פדויין. מתני' פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתני, אין לה פדיון. פתר לה ג_לגלכשיקצצו אין להם צורך בפדיון שפקעה מהם הקדושה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מאן דאמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° שאם פדאם חזרו לקדושתם, בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר, ג_לדפקעה מהן קדושתן. שנעשו של אחר, ואין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. מחלפיה שיטתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° האם רבי יוסי חזר בו? הכא הוא אומר פדיין אחר , פקעה מהן קדושתן. ותמן הוא אמר (קידושין דף לז.) האומר לאשה קדם שתנשא הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לכשיגרשך בעליך מהו? רואים שלרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° יש ספק האם פקעו הקידושין אף כנשאת לאחר. באמת פשיטא ליה שאם קידשה אחר פקעו הקידושין, לא צורכא דא אלא באדם אחד שקידש אשה ג_להונתן לה שתי פרוטות, אחת שתתקדש לו בה מכבר, ואחת שתתקדש לו בה לכשיגרשנה מהו: האם צריך דעתה לקידושין שיבואו אחר שתתגרש, וזה כמו פודה אחר ואינה מקודשת. או כיוון שנתרצתה עכשיו, אולי הרי זה כפדה הוא ומתקדשת. אמר רבי ינאי רבי ינאי° נמנו שלשים וכמה זקינים. מניין שאין קידושין תופשין ביבמה? תלמוד לומר (דברים כי תצא כה ה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. שלא יהא בה הוייה לזר. ואמר ליה רבי יוחנן רבי יוחנן°. ולא מתניתא היא דתנן, או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת, שכל שאין בידו לקדש עכשיו לא מועיל תנאו. משמע שאין קידושין תופסין ביבמה, והיה רבי ינאי רבי ינאי° מקלס לה (ישעיהו מז ו) הזלים זהב מכיס (משלי ג', כ"א) בני אל יליזו מעיניך (משלי כ"ז, י"א) חכם בני ושמח לבי (משלי ט', ט') תן לחכם ויחכם עוד (משלי א', ה') ישמע חכם ויוסף לקח. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בתר כל אילין קילוסייא, אי אפשר להוכיח מהמשנה שלרבנן אין קידושין תופסים ביבמה. דיכול אנא פתר לה להסביר שהמשנה כ°רבי עקיבה רבי עקיבא. ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, יש ממזר ביבמה ואין קידושין תופסין בה. אבל לרבנן אולי קידושין תופסים ביבמה. שמואל שמואל (אמורא)° אומר. ג_לובעניותינו, צריכה ממנו גט. תנן, לאחר שיחלוץ ליך יבמיך, אינה מקודשת. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לז עמוד ב] מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך. אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך. הרי זו מקודשת שמיתת היבם מגלה שמעולם לא היתה זיקה. תני רבי חייה רבי חייא רבה°. ג_לזבת יומה מתקדשת בכסף. בת שלש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה. אמר רבי מנא רבי מנא°, מתניתא אמרה כן. דתנן, וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום, מפני שאינה בעולם. הא אם היתה בעולם, אפילו בת יומה הרי זו מקודשת
מתני’: ג_לחהאומר לאשה התקדשי לי על מנת שאדבר עלייך לשלטון ואעשה עמך כפועל. דיבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל, מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. ג_לטעל מנת שירצה אבא. רצה האב מקודשת. ואם לאו, אינה מקודשת. מת האב, הרי זו מקודשת. מת הבן, מלמדין את האב לומר שאינו רוצה שלא תהיה זקוקה ליבם.
גמ’: תנן, האומר לאשה התקדשי לי על מנת שאדבר עלייך לשלטון ואעשה עמך כפועל. דיבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל, מקודשת. רב רב (אמורא)° אמר, ג_מוהוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין. רבי אימי רבי אמי° בעי קומי °רבי רבי יהודה הנשיא. וכל הדברים שהזכירנו קדם בדיני תנאים כגון שאראך מאה מנה לא והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין, אז מה מיוחד כאן? אלא כיני, במה שאדבר עליך לשלטון, ודיבר עליה לשלטון בשוה פרוטה מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. במה שאעשה עמך כפועל. ועשה עמה כפועל שוה פרוטה, מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רב רב (אמורא)°. והוא שייחדה לו סלע שכר עבודתו במגדל בארון. שאם לא כן הרי זה כמקדש בחוב שאינה מקודשת. הרי הסלע שלה, במה זכה בסלע שבו קידשה במה קידשה? כההיא דתנינן תמן. כל הנעשה דמים באחר, ג_מאכיון שזכה זה, נתחייב בחליפיו. אף כאן כיון שעשה שליחותה וזכתה היא בפעולתו, זכה הוא בסלע בכל מקום שהוא בחליפיו. תנן, על מנת שירצה אבא. רצה האב מקודשת. לא רצה אינה מקודשת. הא שתק, אינה מקודשת דסתמו אינו רוצה. והא תנן, מת האב הרי זו מקודשת. משמע, דסתמו רוצה? וכן מדתנן, מת הבן מלמדין את האב לומר אינו רוצה. משמע סתמו רוצה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° לרבי ינאי רבי ינאי°. ואית מתניתא אמרה כן. שהסיפא סותרת את הרישא? אמר ליה, לינאי עליבא את שאיל מילה בקידושין? חזר רבי ינאי רבי ינאי° ופתר מתניתא, על מנת שירצה אבא, רצה האב מקודשת. ואם לאו אינה מקודשת. באומר על מנת שיאמר האב שהוא רוצה. ואם שתק הרי הוא לא אמר ואינה מקודשת. בסיפא באומר על מנת שלא ימחה. מת האב
[ע"א]
31 ג_לא מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ז', סמ"ג עשין מח :
32 ג_לב מיי' פ ד' מהל' מעילה הלכה י"א:
33 ג_לג מיי' פ ד' מהל' מעילה הלכה י"א:
34 ג_לד מיי' פ ד' מהל' מעילה הלכה י"א:
35 ג_לה מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' מ' סעיף ז', סמ"ג עשין מח :
36 ג_לו מיי' פ"ד מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ד סעיף ז', סמ"ג עשין מח :
[ע"ב]
37 ג_לז מיי' פ ג' מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף א':
38 ג_לח מיי' פ ה' מהל' אישות הלכה י"ט, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף י"ב, סמ"ג עשין מח :
39 ג_לט מיי' פ ז' מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף י', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף י"א, סמ"ג עשין מח :
40 ג_מ מיי' פ ה' מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף י"ב, סמ"ג עשין מח :
41 ג_מא מיי' פ ה' מהל' מכירה הלכה א', טור ושו"ע חו"מ סי' ר"ג סעיף א', סמ"ג עשין פב :
-----------------------------------דף לח
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לח עמוד א] הרי זו מקודשת. ששתיקה כמאן דאמר רוצה אני שהרי לא מיחה. מת הבן מלמדין את האב שיאמר איני רוצה, ששתיקה כמאן דאמר רוצה אני שהרי לא מיחה. אמר רבי זעירא רבי זעירא° לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. יכיל רבי ינאי רבי ינאי° מיפתור מתניתא היך דו בעי איך שהוא רוצה? אמר ליה, כן אמר רבי שמעון בן לוי רבי שמעון בן לוי°. לא מיתמנע °רבי רבי יהודה הנשיא מיכלל באתר חד ופרט באתר חד לא נמנע רבי מלכתוב משנה אחת שהאש נכתב באופן כללי וסתום והסוף בפירוט. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מתניתא אמרה כן על מנת שיש לי בית כור עפר כלל. במקום פלוני פרט:
מתני’: ג_מבהאומר קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה. ובא אחד ואמר, אני קידשתיה, נאמן. ג_מגזה אומר אני קדשתיה וזה אומר אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס:
גמ’: תנן, האומר קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה, ובא אחד ואמר אני קידשתיה, נאמן. מהו נאמן? שמואל שמואל (אמורא)° אמר, נאמן ליתן גט אבל לא לכנוס. אסי רבי אסי° אמר, ג_מדנאמן לכנוס. רב הונא רב הונא° אמר בשם רב רב (אמורא)° נאמן לכנוס רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר נאמן לכנוס, ואין למידין הימינו דבר אחר. מהו אין למידין ממנו דבר אחר? כגון האומר אחת משדותי מכרתי ואיני יודע למי מכרתיה. ובא אחד ואמר אני לקחתיה. לא הכל ממנו. אף בקדושין כן. אחת מבנותי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה לא הכל ממנו. ואין זה דומה לאומר קידשתי את ביתי ואיני יודע למי. ששם הוא מודה שיצאה מרשותו רק לא יודע מי זכה בה. ואילו כאן לגבי כל שדה או בת ספק אם יצאה מידו, והמוציא מחברו עליו הראיה. מתניתא פליגא על רב רב (אמורא)° שאמר נאמן לכנוס, דתנן. ג_מההמביא גט ממדינת הים ואמר, בפני נכתב ובפני נחתם. לא ישא את אשתו. רואים שאינו נאמן לכונסה תמן, הוחזקה אשת איש בפני הכל ועל ידי גט זה באנו להוציאה מחזקתה, הלכך לא ישאנה משום לזות שפתים. ברם הכא, לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים עדי הנשואין. ואולי לכשיבאו השנים יאמרו זה הוא שקידש. מתניתא פליגא על שמואל שמואל (אמורא)° שאמר שאינו נאמן לכנוס דתנן, זה אומר אני קידשתיה. וזה אומר אני קידשתיה. שניהן נותנין גט. ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס משמע שנאמן לכנוס. פתר לה, באומר, לאחד משני אלו קידשתיה, ואיני יודע אי זהו. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. קדם אחד מהן וכנס קדם שהשני נתן גט, מוציאין מידו. הדא דאת אמר, בשזה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה וקדם אחד מהן וכנס. ג_מואבל אם אמר אני קידשתיה וכנסה. ואחר כך בא אחר ואמר, אני קידשתיה, לא כל הימנו להוציא אותה ממנו. ותני כן, אם משכנסה, בא אחר ואמר אני קידשתיה, לא כל הימינו.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לח עמוד ב] מתני’: ג_מזקידשתי את בתי הקטנה. ג_מחקידשתיה וגירשתיה כשהיא קטנה, והרי היא קטנה, נאמן שבידו לקדשה. קידשתיה וגירשתיה כשהיא קטנה, והרי היא גדולה. אינו נאמן. נשבית ופדיתיה בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה אינו נאמן. ג_מטמי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים, נאמן שהרי יכול לפוטרה מיבום על ידי גט. ג_ניש לי אחים, אינו נאמן. ג_נאהמקדש את בתו סתם, אין הבוגרות בכלל:
גמ’: קידשתי את בתי. הקטנות בכלל שבידו לקדשן, הגדולות אינן בכלל. נתקדשה בתי. אפילו קטנות אינן בכלל. שאין בידן לקדש עצמן. ועל הגדולות אינו נאמן. גירשתי את בתי. הקטנות בכלל שהאב מקבל את גיטה של ביתו קטנה, והגדולות אינן בכלל. נתגרשה בתי. אפילו קטנות אינן בכלל שאין לה יד לקבל גט. קידשתיה לאחד מן הפסולין לה, נאמן שבידו לקדשה. הבעלתיה לאחד מכל הפסולין לה, אינו נאמן. ג_נבנשבית ופדיתיה. בין שהיא קטנה ובין שהיא גדולה, או שנבעלה לאחד מן הפסולין לה, לא כל הימינו לפוסלה. תנן, מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים, נאמן. כיני מתניתא. בשהיה בחזקת שאין לו בנים ואין לו אחים. אמר יש לי בנים נאמן. שנשארה בחזקתה שאינה זקוקה ליבום. יש לי אחים אינו נאמן, שבה לשנות חזקתה להצריכה יבום. רב רב (אמורא)° אמר אפילו יש לו אחים. מאחר שבידו לגרש ולפוטרה מן היבום, נאמן לאמר יש לי בנים לפוטרה מן היבום. מילתיה דשמואל שמואל (אמורא)° אמרה כן. דחד פרסאה מי דמך כשעמד למות אמרו ליה הב לאיתתך גיטא. אמר להם, ולמה? אמרו ליה בגין ההוא אחוך עליבא, אמר לון כבר מת. כד דמך כשמת, אתא עובדא קומי שמואל שמואל (אמורא)°, אמר. מאחר שיש בידו לגרש נאמן לאמר שמת אחיו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אינו נאמן, ומה שנאמר במשנה שנאמן זה בשלא היה מוחזק שיש לו אחים. אבל כאן שהוחזק שיש לו אח וחייבת אשתו ביבום, אינו נאמן לאמר מת ואינה זקוקה ליבום. נחת עולא לתמן ואמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° דאינו נאמן. וחברון עלוי תלמידי רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)° ואמרו לו. מדוע אינו נאמן? הרי יש לו מיגו שיכול לגרשה. אמר להם. הגע עצמך שהיה כהן ואינו יכול לגרש. שאם יגרשנה ויעמוד מחליו אינו יכול להחזירה. רב רב (אמורא)° אמר, ג_נגהמקדש בעד אחד, לא עשה כלום. התיב רב ששת רב ששת° והא מתניתא פליגא, דתנן, ג_נדקידשתני והוא אומר לא קידשתיך. הוא מותר בקרובותיה, והיא אסורה בקרוביו. ועל כרחך מדובר שקידש בלא עדים אחרת איך היא יכולה לטעון לא קידשתני. רואים שקידושין תופסים גם בלא עדים. אמרין, הכין הוה עובדא. דשמעון בר אבא דשמעון בר אבא° אייתי גיטא, ונתנו לה בעד אחד. אתא עובדא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין עד אחד באשת איש כלום. רבי חייה בר אסי רבי חייה בר אסי° אמר בשם אסי רבי אסי°, אין עד אחד באשת איש כלום. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. המקדש בלא שידוכים
[ע"א]
42 ג_מב מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ב, מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"ב, סמ"ג עשין מח :
43 ג_מג מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ב, מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"ב, סמ"ג עשין מח :
44 ג_מד טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"א:
45 ג_מה מיי' פ י' מהל' גירושין הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' י"ב סעיף א':
46 ג_מו מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"ג:
[ע"ב]
47 ג_מז מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"ו,סמ"ג לאוין רכא :
48 ג_מח מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"ה, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף כ"ו,סמ"ג לאוין רכא :
49 ג_מט מיי' פ ג' מהל' יבום וחליצה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ו סעיף ו', סמ"ג עשין נא :
50 ג_נ מיי' פ ג' מהל' יבום וחליצה הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ז סעיף ו':
51 ג_נא מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף ט"ז, סמ"ג עשין מח :
52 ג_נב מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה כ"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף ח',סמ"ג לאוין רכא :
53 ג_נג מיי' פ ד' מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ב סעיף ב', סמ"ג עשין מח :
54 ג_נד מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח, סמ"ג עשין מח :
-----------------------------------דף לט
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לט עמוד א] לוקה, ותופשין קידושין. אמר מר עוקבא מר עוקבא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, תלת. ג_נההמקדש בלא שידוכין לוקה. ג_נווהבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה. ג_נזוהמבזה שליח בית דין לוקה.
מתני’: ג_נחמי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר, קידשתי את בתי הגדולה. ואיני יודע אם גדולה שבגדולות, אם גדולה שבקטנות. אם קטנה שבגדולות,שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות. כולן אסורות דברי °רבי מאיר רבי מאיר, חוץ מן הקטנה שבקטנות שאדם מכניס עצמו לספק וכוונתו לכל מה שיכול לצאת מדבריו. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ג_נטכולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות לפי שאין אדם מכניס עצמו לספק והתכוון רק למה שבודאי יוצא מדיבורו. קידשתי את בתי הקטנה. ואיני יודע אם קטנה שבקטנות, אם קטנה שבגדולות. אם גדולה שבקטנות, שהיא קטנה מן הקטנה שבגדולות. כולן אסורות דברי °רבי מאיר רבי מאיר, חוץ מן הגדולה שבגדולות שאדם מכניס עצמו לספק וכוונתו לכל מה שיכול לצאת מדבריו. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ג_סכולן מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות לפי שאין אדם מכניס עצמו לספק והתכוון רק למה שבודאי יוצא מדיבורו:
גמ’: רב חמא רב חמא° אמר מתניתין בדאית ליה תריי כיתי בנות מן תריי נשים. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. כגון אנא דאית לי תריי מן תריי. מתניתא בשיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים. אבל אם אין לו אלא כת אחת. אם אמר גדולה, לא קידש אלא גדולה. ואם אמר קטנה, לא קידש אלא קטנה. תמן תנינן. אמר קונם יין שאיני נהנה עד לפני הפסח. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, ג_סאעד שיגיע הפסח. לפי שאין אדם מכניס עצמו לספק והתכוון רק למה שבודאי יוצא מדיבורו ועד לפני הפסח ודאי התכוון. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר עד שיצא הפסח לפי שאדם מכניס עצמו לספק והתכוון לכל מה שיכול לצאת מדבריו ואולי התכוון גם לפסח עצמו. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי קומי רבי זעירה רבי זעירא°, מחלפה שיטתיה ד°רבי מאיר רבי מאיר האם רבי מאיר חזר בו? שמשמע שלשיטתו אדם לא מכניס עצמו לספק והתכוון רק למה שבודאי יוצא מדיבורו מחלפה שיטתיה ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא האם רבי יוסי חזר בו שמשמע שלשיטתו אדם מכניס עצמו לספק והתכוון לכל מה שיכול לצאת מדבריו? דתנן התם, מי שהיו לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות, או גדולה שבקטנות וכו' כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות. דברי °רבי מאיר רבי מאיר שמשמע שאדם מכניס עצמו לספק והתכוון לכל מה שיכול לצאת מדבריו. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר כולן מותרות חוץ מהגדולה שבגדולות שמשמע שאין אדם מכניס עצמו לספק והתכוון רק למה שבודאי יוצא מדיבורו. תמן הוא אמר עד שיצאו כל הרשויות הגדולות עד שיצאו כל הרשויות הקטנות, לפי שאדם מכניס עצמו לספק. והכא הוא אמר הכין? אמר לו, משמת °בן עזאי שמעון בן עזאי ו°בן זומא שמעון בן זומא, בטלו השקדנים. ולא עמד שוקד, עד שעמד ירמיה ירמיה°. אמר רבי אבא בריה דרבי חייה בר ווא רבי אבא בריה דרבי חייה בר ווא°, למה הוא מקנתר להון? לא כבר הקשה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° את אותה שאלה קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°, מחלפה שיטתיה ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא האם רבי יוסי חזר בו? ואמר לו לית היא מחלפה, מתניתא היא מחלפה בין °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. ותני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא כן, עד לפני הפסח, °רבי מאיר רבי מאיר אומר עד שיצא. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, עד שיגיע. אנן בעיי מה הדין כשהוא אמר במפורש עד לפני הפסח, ואת אמר שלדעת °רבי מאיר רבי מאיר אכין הכוונה עד שיצא הפסח? אמר רבי זעירא רבי זעירא°, לשון ניותי הוא. שהיו אומרים עד לפני פיסחא וכוונתם עד שיתפני הפסח ויעבור . אמר רבי אבין רבי אבין°, הכל מודין שאם אמר שלא ישתה יין עד לפני הפסח, שבפסח מותר. שהרי הכל יודעים שחובה לשתות יין בפסח. מה פליגין? בפרוס הפסח שבועים לפני פסח. מה הדין אם אמר שלא ישתה יין עד לפני פרוס הפסח, ההין אמר עד שיגיע פרוס הפסח ראש חדש ניסן. וההין אמר עד שיצא פרוס הפסח עד ערב פסח
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף לט עמוד ב] מתני’: ג_סבהאומר לאשה קידשתיך, והיא אומרת לא קידשתני. הוא אסור בקרובתיה, והיא מותרת בקרוביו. ג_סגקידשתני, והוא אומר לא קידשתיך היא אסורה בקרוביו והוא מותר בקרובותיה ג_סדקידשתיך, והיא אומרת לא קידשת אלא בתי. הוא אסור בקרובות הגדולה, וגדולה מותרת בקרוביו. הוא מותר בקרובות קטנה, וקטנה מותרת בקרוביו:
גמ’: תנן, קידשתיך, והיא אומרת לא קידשת אלא את בתי. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. האומר על אשה ובנותיה קדשתי את הגדולה מהם ואיני יודע אם קדשתי את האם שהיא גדולה מבנותיה, או את הבת הגדולה שהיא גדולה מאחותה הקטנה. אף על גב דפליג °רבי מאיר רבי מאיר ברישא בקידשתי את בתי הגדולה, מסתברא דלא יהוי °רבי מאיר רבי מאיר פליג הכא. ויודה דלא קידש אלא האם שהיא הגדולה שבהן ולא מכניס עצמו לספק: אמר רבי מנא רבי מנא°. כל גרמיה אמרה דהוא פליג. מה אין תמן שבכולם בכל כת גדולות וקטנות, ויש ספקות הרבה את מי קידש, את אמר °רבי מאיר רבי מאיר פליג. כאן שהספק רק בין האם והבת, שכאילו ישנם שני כתות בכת אחת רק האם ובכת שניה רק הבת בכת אחת שבה רק האם כולם גדולות אצל קטנות הכת השניה שבה רק הבת. ובכת השניה שבה רק הבת וכולם קטנות אצל גדולות אצל הכת שבה רק האם לא כל שכן שיהא °רבי מאיר רבי מאיר פליג
מתני’: ג_סהקידשתי את בתך. והיא אומרת לא קידשת אלא אותי. הוא אסור בקרובות קטנה, וקטנה מותרת בקרוביו. הוא מותר בקרובות גדולה, וגדולה אסורה בקרוביו:
גמ’: רב הונא רב הונא° אמר, ג_סומפתים אותו ליתן גט כיון שאינו רוצה להיאסר על קרובותיה אבל אין כופין אותו. ואחר שנתן גט, כופין אותו ליתן קנס כתובה. הגע עצמך שהיה חבר והיה יודע שאם יתן גט יתחייב בקנס האם כופים אותו לתת גט. הלך ונשא את אחותה? האם גם כאן מפתים אותו ליתן גט. ואחר שנתן גט, כופין אותו לגרש את אחותה וכי מוציאין את הוודאי מפני הספק?
מתני’: ג_סזכל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הוולד הולך אחר הזכר. אי זו זו? זו כהנת לוייה וישראלית שנישאת לכהן ללוי ולישראל. ג_סחוכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן. ואי זו זו? זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר. כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה קידושין על אחרים, הוולד ממזר. ואי זו זו? זו ג_סטהבא על אחת מכל העריות שבתורה. ג_עוכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין, הוולד כמוה. ואי זו זו? זו וולד
[ע"א]
55 ג_נה מיי' פ ג' מהל' אישות הלכה כ"ב, מיי' פ כ"א מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' כ"ו סעיף ד':
56 ג_נו מיי' פ י' מהל' אישות הלכה א':
57 ג_נז מיי' פ כ"ה מהל' סנהדרין הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' ח' סעיף ה':
58 ג_נח מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף י"ז, סמ"ג עשין מח :
59 ג_נט מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף י"ז, סמ"ג עשין מח :
60 ג_ס טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ז סעיף י"ח:
61 ג_סא מיי' פ"י מהל' נדרים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"א,סמ"ג לאוין רמב :
[ע"ב]
62 ג_סב מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף א', סמ"ג עשין מח :
63 ג_סג טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף ב':
64 ג_סד טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף ג':
65 ג_סה מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט"ו, מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף ו':
66 ג_סו מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט"ו, מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה ט"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף ד', טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ח סעיף ו':
67 ג_סז מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' ח' סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' ח' סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ח' סעיף ג':
68 ג_סח מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ח' סעיף ד':
69 ג_סט מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף י"ג:
70 ג_ע מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ח' סעיף ה':
-----------------------------------דף מ
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף מ עמוד א] שפחה ונכרית:
גמ’: תנן, כל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הוולד הולך אחר הזכר . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. ג_עאהרי גר שנשא ממזרת. הרי יש קידושין ואין עבירה, והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן? אמר ליה, בכל מקום ששנה °רבי רבי יהודה הנשיא ברישא כלל, פירש בסיפא את הפרטים, ורק עליהם נאמר הכלל וכאן אחר שנאמר הכלל כל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הוולד הולך אחר הזכר, אמר לך בסיפא ואי זה זה? זה כהנת ולויה וישראלית שנשאו לכהן וללוי ולישראל. רבי אבין רבי אבין° שמע לה מן דבתרה דתנן, בכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הוולד הולך אחר הפגום. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעא קומי רבי יוחנן רבי יוחנן°. הרי גר שנשא ממזרת. הרי יש קידושין ואין עבירה, והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן? אמר ליה. כל מקום ששנה °רבי רבי יהודה הנשיא כלל ברישא פירש פרטיו בסיפא, ואי זה זה? זה אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, וממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לממזר ולנתין. ויתיביניה, הרי חלל שנשא לבת ישראל. ג_עבהרי קידושין ואין עבירה, הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן? הרי המחזיר גרושתו משנישאת. הרי קידושין ויש עבירה, והוולד כשר? דאמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ג_עגהמחזיר גרושתו משנישאת, בתה כשירה לכהונה. מה טעמא? דכתיב לא יוכל בעלה הראשון אשר שילחה לשוב לקחתה אחרי אשר הטמאה כי תועבה היא. היא תועבה ואין בניה תועבין. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב רב (אמורא)°. ג_עדגר ועבד משוחרר וחלל, מותרין בכהנת. מאי טעמא? כשירין הוזהרו על הפסולות, ופסולות על הכשירין. אבל לא כשירות על הפסולין. ולא פסולין על הכשירות. והא תני כתיב (ויקרא אמור כא ז) אישה גרושה זונה וחללה לא יקחו. לא יקחו, מלמד שאף האשה מוזהרת על ידי איש. חכמים ששאלו סברין מימר, שהכוונה להזהיר בכשירות על הפסולין. ואינן אלא בפסולות על הכשירים. חד גיור אתא לגבי רבי יוסא רבי יוסי בר זבידא°. אמר ליה, מהו מינסוב ממזרתא האם מותר לי לשאת ממזרת? אמר ליה ג_עהשרי. חזר ואתא לגבי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. אמר ליה שרי, אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזירין קומי שמייא. חזר ואתא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אמר ליה, הוית ידע דהוא כן ולמה שרית לי מן קדמייתא ידעתך שזה כך ולמה התרתה לי? אמר ליה מה דשאלת לי אגיבונך. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. ההן גיורא מדמי לעמרא גופנא לצמר גפן. אין בעית למיתניה בעמרא שרי. בכיתנא שרי אם תרצה לתנו בצמר מותר בפישתן מותר. תנן, יש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום. ואיזהו? ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין וממזר. מנין שבת ישראל לממזר ולנתין הוולד הולך אחר הפסול? דכתיב (דברים כי תצא כג ג) לא יבא ממזר בקהל י"י. מה תלמוד לומר לא יבוא לו? לפסול הבנים מלמד שהבנים הולכים אחר הפסול. אמר רבי אבהו רבי אבהו°. מהו ממזר? מום זר. ופליג על ההוא דאמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° (תהלים ס"ח, ז') אלהים מושיב יחידים ביתה. אפילו ממזר בסוף העולם. וממזרת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה בזה כך שלא יתכן שממזר יתחתן עם ישראלית כשרה. רב הונא רב הונא° אמר אין ממזר חייה יותר משלשים יום. ביומוי דרבי ברכיה רבי ברכיה° סלק חד בבלאי להכא, והוה ידע ביה דהוא ממזר. אמר ליה רבי
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף מ עמוד ב] זכה עימי במצוות צדקה. אמר ליה, למחר את קאים בציבורא כשאני דורש, ואנא עביד לך פסיקא שאבקש מהציבור לתת לך צדקה. אתא יתיב דריש. מן דחסיל מידרש כשסיים לדרוש, אמר לון. אחינו, זכון עם הדין דהוא ממזר. מן דאזל ליה קהלא כשהלכו הציבור, אמר ליה. רבי, חיי שעה בעית גבך, ואובדתא חיין דההוא גברא? אמר ליה, חייך ההין יהבית לך חיים זה בדיוק מה שנתתי לך דאמר רבי אבא רבי אבא° אמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°. אין ממזר חיה אלא שלשים יום. אימתי? בזמן שאינו מפורסם. אבל אם היה מפורסם, חיי הוא. רבי זעירא רבי זעירא° כד סליק להכא. שמע קלין קריי, לאנשים מבוגרים ממזרה וממזרתא משמע שחיו יותר משלושים יום. אמר לון. איך יכל להיות כן? הא אזלה ההיא דרב הונא רב הונא°. דרב הונא רב הונא° אמר אין ממזר חיי יותר משלשים יום. אמר רבי עוקבא בר אחא רבי עוקבא בר אחא°. עמו הייתי כד אמר רבי אבא רבי אבא° אמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°, אין ממזר חיי יותר משלשים יום. אימתי? בזמן שאינו מפורסם. אבל אם היה מפורסם חיה הוא. תני, עובד כוכבים ומזלות ועבד הבא על בת ישראל, הוולד ממזר. °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אומר בשם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, ג_עואין הוולד ממזר. שאין ממזר, אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה, וחייבין עליה כרת. ושניהם מקרא אחד דרשו דכתיב (דברים כי תצא כג א) לא יקח איש את אשת אביו וגו' וסמיך ליה לא יבא ממזר. °רבי מאיר רבי מאיר דרש, מה אשת אביו מיוחדת, שאין לו עליה קידושין והוולד ממזר. אף כל שאין לה עליו קידושין הוולד ממזר. ואף עבד וגוי כיוצא בהם. °רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה דרש. מה אשת אביו מיוחדת, שאין לה עליו קידושין. אבל יש לה קידושין על אחרים, הוולד ממזר. יצא עובד כוכבים ומזלות ועבד שאין לה, לא עליו ולא על אחרים קידושין. התיב רבי שמואל בר אבא רבי שמואל בר אבא° על ההיא תנייא קדמייא °רבי מאיר רבי מאיר שאמר כל שאין לו עליה קידושין והוולד ממזר. הרי יבמה שזינת. הרי אין לה עליו ולא על אחרים קידושין דכתיב לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, והוולד כשר? אמר רבי ינאי רבי ינאי° בשם °רבי רבי יהודה הנשיא. עובד כוכבים ומזלות ועבד שבאו על בת ישראל, הוולד ממזר. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תריהון אמרין, הוולד ממזר. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, רבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו בשם רבי ינאי ברבי רבי ינאי ברבי°. הוולד אינו כשר ולא פסול ג_עזאלא מזוהם פסול לכהונה. רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° סלק עם רבי יהודה נשייא רבי יהודה נשייא° לחמתא דגדר. והורי תמן, הוולד כשר. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. ההן וולד של עובד כוכבים ומזלות ועבד, כל מה דהוא אזיל הוא מתעלה. °רבי רבי יהודה הנשיא עבד ליה ממזר, רבן גמליאל ברבי רבן גמליאל ברבי° בריה עבד ליה מזוהם. רבי יהודה נשיאה רבי יהודה נשיאה° בר בריה, עבד ליה כשר. הורי רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° במקום בפני כל רבנין, הוולד כשר. רב ביבי רב ביבי° אמר קומי רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. הוולד כשר. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אין באים להתיר מן הדא, אין למידין מעשה מהברה שמוע ללא עדות ברורה. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. אנא ידע ראשה וסופה. רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא° הוה אזיל מיסוק לחמתה דגדר. אתא לגבי אבוי אמר לו, הב דעתך דאית תמן מן אינון פסולייא תן דעתך שיש שם בנים של גוי ועבד שבאו על אימן שהיא ישראלית. דלא תפגע בהון לאמר שהם פסולים שהלכה שהם כשרים רק שפסולים לכהונה. דאף על גב ד°רבי שמעון בן יהודה רבי שמעון בן יהודה אמר משום °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי גוי ועבד שבאו על בת ישראל הולד כשר. מודה שאם היתה נקיבה, שהיא פסולה מן הכהונה. אף על גב ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אמר הבא על אחותו הוולד כשר שאין ממזר אלא מחייבי מיתה. מודה שאם היתה נקיבה, שהיא פסולה מן הכהונה. חד בר נש, אתא לגבי רב רב (אמורא)°, אמר בגין דילידת אמה דההוא גברא מארמאי אימו ילדה אותו מגוי האם מותר הוא לבא בקהל? אמר ליה, כשר. אמר ליה רב חמא בר גוריא רב חמא בר גוריא° לאותו אדם. תברח מהר הן דעיימך רגליך כל עוד יש לך רגלים עד דלא ייתי שמואל שמואל (אמורא)° ויפסלינך. אף על גב דרב רב (אמורא)° אמר, גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר. מודה שאם היתה נקיבה, שפסולה מן הכהונה. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. תניי תמן. גבי גוי ועבד שבאו על ישראלית. הפוסל, פוסל אפילו בפנויה. והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש. רבי תנחום בר פפא רבי תנחום בר פפא° שלח שאל לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, תרין עובדין מן אלכסנדריאה. בגוי ועבד שבא על אשה. אחד בפנויה, ואחד באשת איש. באשת איש שלח כתב ליה, לא יבוא ממזר בקהל י"י. בפנויה שלח כתב ליה, מבדין טועים אתם שהיא פסולה אבל היא כשרה, ואין אתם מוזהרין על בנות ישראל הקדושות. אמר לרבי מנא רבי מנא°, סב וחתים שאף אתה מסכים להיתר, וחתם. אמר לרבי ברכיה רבי ברכיה°, סב וחתים
[ע"א]
71 ג_עא מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף כ"ב:
72 ג_עב מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ח' סעיף ב':
73 ג_עג מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ב',סמ"ג לאוין קיז :
74 ג_עד מיי' פ י"ט מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ב' סעיף ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף כ"ב,סמ"ג לאוין קכא,סמ"ג לאוין קכב :
75 ג_עה מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף כ"ב:
[ע"ב]
76 ג_עו מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ה', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף י"ט:
77 ג_עז טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף י"ט:
-----------------------------------דף מא
[עריכה]
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף מא עמוד א] ולא קיבל עלוי. מן דקמון. קם רבי מנא רבי מנא° עם רבי ברכיה רבי ברכיה° אמר ליה, למה לא חתמתה? אמר ליה, לא כן אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°. תניי תמן. הפוסל, פוסל אפילו בפנויה. והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש. ולמה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° חילק בניהן? אמר ליה בריך רחמנא דלא הוינא שמיע הדין אולפנא. דאילו הוינא שמיע הדין אולפנא, לא הוינן מחתים, והוון אמרין, תלמידא פליג על רביה. אמר מר עוקבן מר עוקבן°. לאו הכי אתאמרת אלא הכי איתאמרת. הפוסל פוסל בפנויה. והמכשיר מכשיר בפנויה. ברם באשת איש, לא איתמר כלום. כד שמע רבי ברכיה רבי ברכיה° הא דמר עוקבא מר עוקבא°, סלק ברמשא בא בערב בעי מחתים. אמר ליה, לית הכא שכבר הלכו השליחים עם התשובה. רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°. אזל לצור, אתא לגבי רבי יוחנן רבי יוחנן°. אמר לו, מה מעשה בא לידיך? אמר ליה, גר שמל ולא טבל. אמר ליה, ולמה לא פגעתה ביה והכרזתה עליו שהוא גוי? אמר ליה, רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° שהוא מרה דאתרא, ארפי הקל והכשיר ליה. אמר לו אם כך יאות עבדת דלא פגעת ביה. מחלפא שיטתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° האם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° חזר בו? תמן רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי שמעון בר אבא רבי שמעון בר אבא° ורבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמרו בשם רבי גמליאל ברבי רבי גמליאל ברבי°, הוולד אינו לא כשר ולא פסול, אלא מזוהם. והכא הוא אמר הכין? שהולד כשר שהרי התיר גר שלא טבל שישא בת ישראל משמע שסובר שבניו כשרים. ולא כן תני, גר שמל ולא טבל. טבל ולא מל. הכל הולך אחר המילה, דברי °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אומר, ג_עחאף הטבילה מעכבת? אלא רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° כהדא דתני בר קפרא בר קפרא° . דתני בר קפרא בר קפרא° . גר שמל ולא טבל, הרי זה כשר. שאין גר שלא טבל לקירויו. וקשיא, עלת לו טבילתו לטומאה קלה של קרי לטהרו מטומאה גוי שהיא חמורה? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. כיון שזו וזו לשום קדושת ישראל, עלת לו. תנן, וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין, הוולד כמוה. ואי זה זה? זה וולד שפחה ונכרית. תמן תנינן, מי שיש לו בן מכל מקום, פוטר את אשת אביו מן היבום. ג_עטחוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנכרית. שפחה דכתיב (שמות משפטים כא ד) ג_פהאשה וילדיה תהיה לאדוניה. נכרית מנין? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר בשם °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי כתיב (דברים ואתחנן ז ג ד) לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. כי יסיר את בנך מאחרי. לא נאמר כי יסירו או כי תסיר אלא כי יסיר. מלמד שבנך מישראלית קרוי בנך. ואין בנך מן הנכריות קרוי בנך אלא בנה. יעקב איש כפר גבורייא אזל לצור. אתון שאלון ליה, מהו מיגזור ברה דארמייתא בשבתא האם מותר למול בן של ישראל מגויה בשבת. וסבר למישרי להון מן הדא דכתיב (במדבר א', י"ח) ויתילדו על משפחותם לבית אבותם. שמע רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° אמר, כי ייתי, אייתוניה וילקי. אמר ליה מאיכן אתה מלקיני? אמר ליה, מן הדא דכתיב (עזרא י', ג') ועתה נכרות ברית לאלקינו להוציא כל הנשים הנכריות והנולד מהן וגו' אמר ליה, מן הקבלה את מלקיני אולי היתה זו הוראת שעה? אמר ליה כתיב (עזרא י ג) וכתורה יעשה, משמע שעשו על פי דין תורה. אמר ליה, מן הדין אוריתא מה המקור בתורה אמר ליה מן ההיא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. כתיב (דברים ואתחנן ז ג ד) לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. לא נאמר כי יסירו ולא כי תסיר, אלא כי יסיר. מלמד שבנך מישראלית קרוי בנך. ואין בנך מגויה קרוי בנך אלא בנה. אמר ליה. חבוט חבטך הכני, דהוא טבא בקלטה שההלכה תקלט ולא תשכח
מתני’: °רבי טרפון רבי טרפון אומר, ג_פאיכולין ממזרין ליטהר. כיצד? ממזר שנשא שפחה, הוולד עבד. שיחררו, נמצא הבן בן חורין. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. הרי זה עבד וממזר:
גמ’: תנן, כיצד? ממזר שנשא שפחה וכ”ו. כיני מתניתא כך כוונת המשנה. נושא. דממזר, מותר לו לישא שפחה לכתחילה. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, הלכתא כ°רבי טרפון רבי טרפון. רבי שמלאי רבי שמלאי° הורי באנטוכיא. ו°רבי סימאי רבי סימאי הורי בכפר ספורייא הלכה כ°רבי טרפון רבי טרפון. תני משם °רבי מאיר רבי מאיר. יש איש ואשה שמולידין חמשה אומות. כיצד? גוי שיש לו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף מא עמוד ב] עבד ושפחה והולידו בנים, הרי הם גוים. נתגייר אחד מהן, אחד גר ואחד גוי. נתגייר האדון הגוי וגייר לשני עבדיו לשם עבדות והולידו בנים, הרי אילו עבדים. אמר רבי זעירא רבי זעירא° הדא אמרא גוי שבא על שפחה והוליד בן, הוולד עבד. שיחרר שפחה והולידה בן מבעלה העבד, הוולד ממזר. ואחר כך שיחרר את העבד והוליד בן, הרי זה בן עבד משוחרר שהוא כישראל גמור נמצאו חמישה אומות גוי, גר, עבד, ממזר, עבד משוחרר . יש מוכר לאביו לתת לאמו כתובתה. כיצד? מי שיש לו עבד ושפחה, והוליד בן ממנה, שיחרר את השפחה ונשאה. וכתב כל נכסיו לבנה. זהו שהוא מוכר לאביו, לתת לאמו כתובתה. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. אין ממזרין טהורין לעתיד לבוא. שנאמר (זכריה ט', ו') וישב ממזר באשדוד. מוליכין טינה רפש אצל טינה, וסריות ודבר מסריח אצל סריות. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר. ממזרים טהורים לעתיד לבוא. שנאמר (יחזקאל ל"ו, כ"ה) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתכם ומכל גילולכם אטהר אתכם. אמר לו °רבי מאיר רבי מאיר. והלא אינו אומר אלא מכל טומאותיכם, ומכל גילוליכם אטהר אתכם. אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אילו נאמר מכל טומאותיכם, ומכל גילוליכם ושתק, הייתי אומר כדבריך שכבר נאמר וטהרתם. ולמה חזר ואמר אטהר אתכם? הא אינו אומר אטהר אתכם, אלא מן הממזירות. אמר רבי חונא רב הונא° בשם רבי יוסף רבי יוסף°. אין הלכה כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא לעתיד לבוא
[ע"א]
78 ג_עח מיי' פ י"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף ב',סמ"ג לאוין קטז :
79 ג_עט מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה ד', מיי' פ ה' מהל' ממרים הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"א סעיף ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ו סעיף ב':
80 ג_פ מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ח' סעיף ה':
81 ג_פא מיי' פ ט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף כ',סמ"ג לאוין קיז :
[ע"ב]
הדרן עלך פרק האומר לחבירו
- רבי זעירא
- רבי אבין
- איוב ו יד
- רבי חייא רבה
- רבי אבהו
- רבי יוחנן
- רבי חייה בר אדא
- רבי מתניה
- רבי בון בר חייא
- רבי אלעאי (אמורא)
- רבי שמעון בר יוחאי
- רבי יהודה בר אלעאי
- רבי יוסי ברבי בון
- רבי יצחק בר אלעזר
- רבי אלעזר בן פדת
- רבי יצחק בר טבליי
- רבי יהודה בן פזי
- רבי יוסי בר זבידא
- רבי חנינא בר חמא
- רבן שמעון בן גמליאל
- ריש לקיש
- רבי אבא
- רבי חגי (אמורא)
- רבי חנניה חבריהון דרבנין
- רבי שמואל בר אימי
- רבי בורקי
- רבי מנא
- רבי יונה
- רבי מאיר
- רבי חנינא בן גמליאל
- רבי חנניה בריה דרבי הלל
- רבי יוסי בן חלפתא
- רבי יהודה בר סיסין
- רבי ירמיה
- רבי חיננא חבריה דרבנן
- רבי יוסה בי רבי בון
- שמואל (אמורא)
- רבי יעקב בר אחא
- רבי אמי
- רבי דוסתאי בי רבי ינאי
- רבי יוסי בן כיפר
- רבי ינאי
- רבי חנניה דציפורין
- רבי אפס
- רבי אבא בר ממל
- רבי הושעיה רבא
- רבי יהודה נשיאה
- חזקיה בן רבי חייא
- משלי ג כא
- משלי כז יא
- משלי ט ט
- משלי א ה
- רבי עקיבא
- רב (אמורא)
- רבי יהודה הנשיא
- רבי שמעון בן לוי
- רבי אסי
- רב הונא
- רב ששת
- דשמעון בר אבא
- רבי חייה בר אסי
- מר עוקבא
- רב חמא
- שמעון בן עזאי
- שמעון בן זומא
- ירמיה
- רבי אבא בריה דרבי חייה בר ווא
- תהלים סח ז
- רבי ברכיה
- רבי עוקבא בר אחא
- רבי שמעון בן יהודה
- רבי שמואל בר אבא
- רבי שמעון בר אבא
- רבי יהושע בן לוי
- רבי ינאי ברבי
- רבי יונתן (אמורא)
- רבי יהודה נשייא
- רבן גמליאל ברבי
- רבי אבא בר זבדא
- רב ביבי
- רבי חמא בר חנינא
- רבי יהושע בן חנניה
- רב חמא בר גוריא
- רבי תנחום בר פפא
- מר עוקבן
- רבי חייא בר אבא
- רבי גמליאל ברבי
- רבי אליעזר בן הורקנוס
- בר קפרא
- במדבר א יח
- עזרא י ג
- רבי טרפון
- רב יהודה
- רבי שמלאי
- רבי סימאי
- זכריה ט ו
- יחזקאל לו כה
- רבי יוסף