שולחן ערוך אבן העזר לח יב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לח · יב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אמר לה: התקדשי בפרוטה על מנת שאעשה עמך כפועל או אדבר עלייך לשלטון, אם יש עדים שעשה עמה כפועל או דיבר עליה לשלטון, מקודשת בוודאי; ואם אין עדים, מקודשת מספק:
מפרשים
חלקת מחוקק
(כ) או שאדבר עליך לשלטון: ואם היא אומרת לדברים הללו ולמלאכה זו לא הייתי חפיצה מדברי התוס' שהביא הרא"ש והטור דגרסינן התם אם דבר עליה לשלטון כדרך המדברים דמשמע שדברים ידועים הם מה שיש לו לדבר עליה ואם שינה ודיבר דברים אחרים אינה מקודשת אבל אם אינם דברים ידועים אינה יכולה לומר לא הייתי צריכה לדברים אלו דהא מכל מקום קיים הוא תנאו ולא ידעתי מה שכתב הב"י אפשר דיכולה היא שתאמר לדברים הללו לא הייתי חפיצה ומה לו ולה מה שהיא חפיצה הא הוא התנה סתם שידבר לשלטון ואם אמר לה על מנת שיש לי דבר פלוני התאמר לו לדבר זה איני צריכה וסברתי שיש לך דבר הצריך לי ואפשר לומר דמשמעות דבריו היה בשעת התנאי שיעשה לה טובה לעשות לה מלאכה ולדבר עליה לשלטון כשהי' תברר שלא עשה לה טובה א"כ לא קיים תנאו ומ"מ פשט דברי הרא"ש אינם לחלוק על דברי התוס' הביאם הטור ס"ק י"א דפירשו שכיון שדיבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל מקודשת ואינה יכולה לומר למלאכה זו לא הייתי חפץ ולדברים הללו לא חפצתי רק לפרש פי' אחר שמיירי שדברים ידועים הם אבל אם אינם דברים ידועים גם הרא"ש מסכים לדעת התוס':
(כא) אם יש עדים שעשה עמה כפועל: ואם היא מודה שעשה הודאתה כעדים דמי ואם היא מכחישתו בודאי אינו נאמן לגבי דידה ואם היא אומרת איני יודע על זה פסק כאן דהוי מקודשת מספק ובסוף הסי' כתב הרב בהג"ה די"א דלעולם נאמן כל שאין כנגדו מכחישו:
בית שמואל
(כו) אם יש עדים: ואם היא מודה שקיים התנאי הוי הודאתה כעדים ואם היא מכחישתו אינו נאמן ואם היא א"י ע"ז פסק כאן דהוי מקודשת מספק ח"מ וע' ס"ס דינים אלו:
(כז) או דיבר עליה: ואם אין הדברים ידועים לדבר להשלטון כ' הב"י דיכולה לומר לא הייתי חפץ דברים אלו ואין דבריו מוכרחים וי"ל אם אין דברים ידועים אז כל מה שדיבר לשלטון לטובת' נתקיים התנאי וכשיש דברים ידועים צריך לדבר דוקא אותם דברים וכן כתב בח"מ:
ט"ז - טורי זהב
ע"מ שאדבר עליך רש"ל כ' דתנ' קמ"ל בזה שצריך דוק' לפרוט אבל בשכר דבור לחוד לא מוקדש' דישנ' לשכירות מתחלה ועד סוף וה"ל מלוה והרא"ש בשם התו' הקשו מאי קמ"ל מתני' ותירצו דאם דיבר עליה לשלטון מקודשת ואינה יכולה לומר לדברים הללו לא חפצתי וכן במלאכה. והטור הביא זה וכ' אח"כ ובתוספתא קתני אם דיבר עליה כדרך המדברים מקודשת משמע שהדברים ידועים שיש לו לדבר עליה עכ"ל וכונתו דהתוספתא לא ס"ל כדברי התוספות דהא בעי' דברים ידועים דוקא וא"כ לא שייך לומר אינה יכולה לומר לדברים אלו לא חפצתי דהא ודאי יכולה לומר כן ואם אין דברים ידועים ג"כ אין קידושין כלל מדאצטריך לאוקמי בדברים ידועים. והב"י הקשו על התוספו' שהקשו מאי קמ"ל מתני' דהא שפיר קמ"ל דיש לשכירות מתחלה ועד סוף כמ"ש רש"י ונר' דלק"מ דרש"י בא לתרץ קושי' פשיט' דמקודשת בפרוטה וע"ז משנה דקמ"ל דוק' דבשכ' הדיבור לחוד לא מיקדשא והתוספות בא לתרץ במ"ש מתני' דאם יקיים התנאי מקודשת דזה פשיטא ואם בא להשמיענו דין דישנה לשכירות מתחלה כו' ה"ל להשמיענו בקיצור דהמקדש בשכר דיבור אינה מקודשת אלא דבא להשמיענו דזה הוי קיום התנאי ולא תוכל לומר דבר זה לא חפצתי:
דברי המגיה ובזה נסתלקו דברי הח"מ והב"ש שכתבו דאין דברי ב"י מוכרחים דבאינן ידועים הדברים מקודשת אע"פ שאין צריכה להם ע"ש אבל לפי דברי הטורי זהב דא"כ נוקמי המתני' בשאין ידועים ומה דוחק' לאוקמי בידועים דברי ב"י מוכרחים דבאי' ידועים אינה מקודשת שיכולה לומר בדברים אלו חפצתי עכד"ה):
באר היטב
(כב) לשלטון: אם הם דברים ידועים מה שיש לו לדבר עליה צריך לדבר דוקא אותם דברים ואם אין הדברים ידועים אז כל מה שדיבר לשלטון לטובתה נתקיים התנאי ח"מ ב"ש.