לדלג לתוכן

קטגוריה:במדבר א יח

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר במדבר • פרק א' • פסוק י"ח | >>

מהדורת הכתיב:

ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם.

המהדורה המנוקדת:

וְאֵת כׇּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם.

המהדורה המוטעמת:

וְאֵ֨ת כׇּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.


מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְאֵ֨ת וְ - ו' החיבור
אֵ֨ת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָעֵדָ֜ה הָ - מילית, ה' הידיעה
עֵדָ֜ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5712
מורפ': HTd/Ncfsa הִקְהִ֗ילוּ הִקְהִ֗ילוּ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 6950
מורפ': HVhp3cp בְּאֶחָד֙ בְּ - מילת יחס
אֶחָד֙ - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/259
מורפ': HR/Acmsa לַחֹ֣דֶשׁ לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֹ֣דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/2320
מורפ': HRd/Ncmsa הַשֵּׁנִ֔י הַ - מילית, ה' הידיעה
שֵּׁנִ֔י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8145
מורפ': HTd/Aomsa וַיִּתְיַֽלְד֥וּ וַ - ו' החיבור
יִּתְיַֽלְד֥וּ - פועל, התפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/3205
מורפ': HC/Vtw3mp עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם מִשְׁפְּחֹתָ֖ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 4940
מורפ': HNcfpc/Sp3mp לְבֵ֣ית לְ - מילת יחס
בֵ֣ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: l/1004 b
מורפ': HR/Ncmsc אֲבֹתָ֑ם אֲבֹתָ֑ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmpc/Sp3mp בְּמִסְפַּ֣ר בְּ - מילת יחס
מִסְפַּ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/4557
מורפ': HR/Ncmsc שֵׁמ֗וֹת שֵׁמ֗וֹת - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmpa מִבֶּ֨ן מִ - מילת יחס
בֶּ֨ן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/1121 a
מורפ': HR/Ncmsc עֶשְׂרִ֥ים עֶשְׂרִ֥ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6242
מורפ': HAcbpa שָׁנָ֛ה שָׁנָ֛ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa וָמַ֖עְלָה וָ - ו' החיבור
מַ֖עְלָ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: c/4605
מורפ': HC/D/Sd לְגֻלְגְּלֹתָֽם לְ - מילת יחס
גֻלְגְּלֹתָֽ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: l/1538
מורפ': HR/Ncfpc/Sp3mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְאֵ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) כָּל־הָעֵדָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)

הִקְהִ֗ילוּ רביעי (משנה, דרגא 3)

בְּאֶחָד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לַחֹ֣דֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) הַשֵּׁנִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַיִּתְיַֽלְד֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)

לְבֵ֣ית מונח (משרת, דרגא 5) אֲבֹתָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

בְּמִסְפַּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) שֵׁמ֗וֹת רביעי (משנה, דרגא 3)

מִבֶּ֨ן קדמא (משרת, דרגא 5) עֶשְׂרִ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁנָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

וָמַ֖עְלָה טפחא (מלך, דרגא 2)

לְגֻלְגְּלֹתָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

פיסוק ופירוש מודרני:

וְאֵת כָּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּתְיַלְדוּ מסרו את ייחוסם עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, לְגֻלְגְּלֹתָם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות


<< · מ"ג במדבר · א · יח · >>

מקרא

כתיב:
ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם.

מנוקד:
וְאֵת כׇּל הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם.

עם טעמים:
וְאֵ֨ת כׇּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיָת כָּל כְּנִשְׁתָּא כְּנַשׁוּ בְּחַד לְיַרְחָא תִּנְיָנָא וְאִתְיַחַסוּ עַל זַרְעֲיָתְהוֹן לְבֵית אֲבָהָתְהוֹן בְּמִנְיַן שְׁמָהָן מִבַּר עֶשְׂרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא לְגוּלְגְּלָתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת כָּל כְּנִישְׁתָּא כְּנָשׁוּ בְּחַד יוֹמָא לְיַרְחָא דְאִיָיר הוּא יַרְחָא תִּנְיָינָא וְאִתְיַיחְסוּ עַל זַרְעֲיַתְהוֹן לְבֵית אַבְהַתְהוֹן בְּמִנְיַן שְׁמָהָן מִבַּר עַשְרִין שְׁנִין וּלְעֵילָא לְגוּלְגְלַתְהוֹן:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ויתילדו על משפחותם" - הביאו ספרי יחוסיהם ועידי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על השבט 


מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י


[יא] הביאו ספרי יחוסיהם וכו'. נראה דדייק רש"י מדכתיב "על משפחותם", היינו ספרי יחוסיהם, ומדכתיב "ויתילדו" היינו חזקת לידתם, מדלא כתיב 'ויתפקדו על משפחותם':

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם – הֵבִיאוּ סִפְרֵי יִחוּסֵיהֶם וְעֵדֵי חֶזְקַת לֵדָתָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד, לְהִתְיַחֵס עַל הַשֵּׁבֶט (עיינו ילקוט שמעוני תורה תרפד).

רמב"ן

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני" - יזכיר זריזות משה רבינו במצות השם כי ביום הדבור לקח את הנשיאים והקהיל כל העדה והתחיל לפקוד אותם אבל לא נשלם המנין ביום אחד ולכך חזר ואמר (בפסוק יט) ויפקדם במדבר סיני להודיע שהיה במקום ההוא המנין לא ביום ההוא "ויתילדו על משפחתם לבית אבתם" - הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידת כל אחד ואחד להתיחס על השבט לשון רש"י ואיננו נראה שיהיו צריכין להביא שטר ועדים על יחוסיהם לשבטיהם אבל "ויתילדו" שנמנו תולדותם למשפחותם לבית אבותם הטעם לומר כי כאשר צוה אותם משה כן מפי הקב"ה נקהלו כל העדה כלם אל פתח אהל מועד חוץ מערב רב אשר לא מבני ישראל המה כי ניכרים היו בהם מיום שיצאו ממצרים והנה הביאו כל העדה איש שקלו ואמרו לפני משה והנשיאים אני פלוני נולדתי לפלוני ממשפחת פלוני שהוא לשבט ראובן וזולתו ומשה נותן שקלי כל שבט ושבט במקום מיוחד וידע מספר הפרט והכלל והראיה בזה כי במנין השני שהזכיר המשפחות לא אמר שם "ויתילדו" ולא הזכיר "במספר שמות לגלגלותם" כי מעת שחנו לדגליהם נבדלו השבטים זה מזה ונודעו המשפחות לאיזה שבט המה ולא הוצרכו שם רק לדעת כמה משפחות בשבט והמשפחה תמנה אנשיה לגלגלותם לא במספר שמותם ולכן לא הוצרך להיות נשיאים במנין ההוא ורבי אברהם אמר "ויתילדו" בקשו מתי נולדו בעבור חשבון עשרים שנה

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני. בו ביום שהיה הדבור למשה הקהילו כל העדה והתחיל לפקוד אותם, אבל לא נשלם הענין ביום אחד, ועל כן הוצרך לומר ויפקדם במדבר סיני, שהשלים מנינם במקום ההוא, לא ביום ההוא, כן כתב הרמב"ן ז"ל. ויתילדו על משפחותם. בקשו מתי נולדו בעבור חשבון עשרים שנה, או נכתבו תולדותם ונתיחס כל אחד ואחד על שבטו, כן פירש החכם רבי אברהם ז"ל.

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"ויתילדו על משפחותם" מפני שהיה מנינם זה כדי שיצאו בו לצבא המלחמה היתה הכונה לשמור יחסם שזכות אבותם מסייעתם וכבר אמרו (בפרק י' יוחסין) אין בודקין אחר מי שנכתב באסטרטיא של מלך (פי' בחיילות בית דוד) וזה כאמרם (שם) שאין השכינה שורה אלא על משפחות מיוחסות בישראל:

אור החיים

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ואת כל העדה וגו' באחד לחודש. יודיע הכתוב כי ביום עצמו נקהלו היהודים על הדבר, והדבר יגיד שכל אחד היה לו יחוסו אצלו בלא טורח הראיה והעדיות, גם שבו ביום הוכרו היחוסין של כולן, והוא אומרו ויתילדו סמוך למאמר באחד לחודש וגו':

ויתילדו וגו'. כתב רש"י ז"ל הביאו ספר יחוסיהן ועידי חזקת לידתן כל אחד ואחד להתיחס על השבט. והשיג רמב"ן כי לא היו צריכין לכל זה עד כאן. ואולי כי הוצרכו לחזקת לידה למיחוש ממזר שמכיר אביו, והכרת ממזרתו תהיה מהלידה, וצריך להביא חזקת לידה פירוש שנולד בכשרות, וזולת זה יוכל הממזר לומר ספר יוחסין עד יעקב אשר הודיעתו אמו:


<< · מ"ג במדבר · א · יח · >>



פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק! • המפרשים עונים לשאלות


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:במדבר_א_יח&oldid=311340"