סמ"ג לאו קכב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · סמ"ג · לאו · קכב · >>


מצות לאו קכב - שלא ישא כוהן אישה חללה

שלא יקח כהן חללה שנאמר "וחללה לא יקחו". ותניא בפ' י' יוחסין [דף ע"ז] איזהו חללה? זו שנולדה מאיסורי כהונה. וכן אחת מן הנשים האסורות לכהונה שנבעלה לכהן – נתחללה. אבל הכהן עצמו שעובר העבירה לא נתחלל. ובין שנבעלה באונס או בשגגה, בין כדרכה בין שלא כדרכה, משהערה בה נתחללה [מבו' יבמות דף נ"ג] [מבו' בנדה דף מ"ד] והוא שיהיה הכהן בן תשע שנים ויום אחד ומעלה ותהיה זו האשה האסורה לו בת ג' שנים ויום א' ומעלה. [בקידושין דלעיל] ואם הוליד ממנה בן, בין זה שחללה בין כהן אחר – הוולד חלל.

חלל ודאי שאינו מספק גרושה הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנ' אמור אל הכהנים בני אהרן אע"פ שהן בני אהרן עד שיהיו בכהונתם, [שם בדף ע"ג] כהן זכר הוא שאסור לישא חללה וזונה ולפיכך אסור בגיורת ומשוחררת ובנבעלה לחייבי כריתות וגם בנבעלה לחייבי לאוין אע"פ שאינה זונה הואיל ותפסו בהו קידושין מוכיח בכתובות [דף ס"ה] שאסורה לכהן מזה המקרא דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל כיון שנבעלה למי שזר אצלה מעיקרא פסולה לכהונה אבל הכהנת מותרת לינשא לחלל ולגר ולמשוחרר כדאמר רב ביבמות [דף פ"ד] שלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולים שנ' בני אהרן ולא בנות אהרן ודורש רבא בקדושין [דף ע"ג] הגר מותר לישא ממזרת ומותר לישא כהנת, חלל שנשא כשירה זרעו ממנה חללין כדאיתא שם [דף ע"ו] וכן בן בן בנו אפי' אחר אלף דור שבן החלל הזכר הלל הוא לעולם ואם היתה בת אסורה לכהונה שהרי היא חללה [שם] אבל ישראל שנשא חללה הולד כשר ואם היתה בת כשרה לכהונה ובן ישראל שנשא גרושה הבת כשרה לכהונה וכן גר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה כראב"י בבכורות [דף פ"ג] ובקידושין [דף ע"ז] ואין הלכה כר' יהודא שפוסל' מסקינן שם [בדף ע"ה] גר שנשא גיורת בתו אסורה לכהן לכתחלה ואם נשאת כבר מותר לקיימה כר' יוסי.

מוכיחות ההלכות כתובות [דף כ"ג] שמי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה ע"פ עצמו ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ולא יאכל קדשי הגבול כגון חלות עד שיהיה לו עד אחד אבל אוסר עצמו בגרושה זונה וחללה ואינו מטמא למתים ואם נשא או נטמא לוקח. [שם בדף כ"ו] ואם היה מסיח לפי תומו נאמן. כיצד? מעשה באחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר זכור אני כשהייתי תינוק והייתי מורכב על כתפו של אבי והוציאוני מבית הספר [ע"ש בתו'] והפשיטוני את כתונתי והטבילוני לאכול בתרומח לערב וחברי בדלין ממני והיו קורין אותי יוחנן אוכל חלות והעלהו רבי' הקדוש לכהונה על פיו.

שלשה חללין הן: חלל מן התורה כאשר בארנו, וחלל ספק מספק גרושה [שם דף י"ד], וחלל של דבריהם מחלוצה שבא כהן עליה שהיא חללה וזרעה מכהן חללים מדבריהם כדאמרינן בקידושין [דף ע"ח וביבמות דף כ"ד ודף פ"ח] גרושה מד"ת חלוצה מד"ס, [כך משמע שם דף צ"ט] כל שאינו חלל מה"ת נותנין עליו חומרי כהנים שאינו מטמא למתים ונושא אשה הראוייה לכהן וחומרי ישראל שאינו אוכל בתרומה ואם אכל או נטמא או נשא גרושה מכין אותו מ"מ.