שולחן ערוך אבן העזר קסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קסז | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין יבם קטן וחליצתו וכן קטנה
ובו ששה סעיפים:
אבגדהו
העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף א[עריכה]

קטן פחות מבן תשעה, אין ביאתו כלום; ומבן תשע שנים ויום אחד ואילך, ביאתו קונה ביבמתו כמאמר בגדול. ובאשה דעלמא אינה קונה כלל; לפיכך, נשא אשה ומת, פטורה מהחליצה ומהיבום:

סעיף ב[עריכה]

בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו, אינו יכול לפטרה בגט, עד שיגדיל ויבא עליה אחר כך. ואם לא בא עליה אחר כך, ובא להוציאה, צריכה גט וחליצה. ואם בא עליה כשהוא קטן, ומת קודם שהגדיל, או מת אחר שהגדיל אבל לא בא עליה משהגדיל, חולצת ולא מתיבמת. ואם משהגדיל נשא אחרת, ולא בא על היבמה משהגדיל, שתיהן חולצות ולא מתיבמות:


סעיף ג[עריכה]

קטן אינו חולץ, עד שיהיה בן י"ג שנה ויום אחד ויבדקוהו אז וימצאוהו שהביא שתי שערות. אבל אם היו לו שתי שערות קודם שהגדיל, אינו נחשב גדול על ידם, אלא אם כן יביא שתי שערות אחרות אחר שהגדיל. ומכל מקום, אם מוצאים לו שתי שערות אחר שהגדיל, לא חישינן שמא אלו היו בו מקודם:


סעיף ד[עריכה]

קטנה מבת שלש שנים ויום אחד ומעלה, ביאתה ביאה לכל דבר; ואם בא עליה יבם, קנאה; אבל אינה חולצת עד שתהא בת י"ב שנה ויום אחד ובדקוה אחר כך ומצאוה שהביאה ב' שערות:

סעיף ה[עריכה]

יבם קטן שבא על יבמה קטנה, יגדלו זה עם זה. ואם בא לגרשה קדם שיגדיל, אינו יכול, דגט קטן אינו גט:

סעיף ו[עריכה]

יבמה שנתיבמה, ואמרה בתוך ל' יום: לא נבעלתי, אף על פי שהוא אומר: בעלתי, וגרשה, כופין אותו שיחלץ לה, הואיל וקדם וגרשה בגט. ואם עדין לא גרש, כופין אותו שיבעל או יחלץ ויוציא בגט. ואפילו מודה לדבריה שלא בעל, צריכה גט וחליצה, דכל כנוסה בחזקת בעולה (המ"מ פ"ב).

גרשה לאחר שלשים יום, והיא אומרת: לא נבעלתי, מבקשים ממנו שיחלץ לה. ואם הוא מודה שלא בעל, כופין אותו לחלץ. היא אומרת: נבעלתי, והוא אומר: לא בעלתי, אינה צריכה חליצה, שאין זה נאמן לאסרה על כל אדם אחר שכנסה. ויש אומרים דתוך ל' יום הוא נאמן, וצריכה חליצה עם הגט. וצרתה, לעולם מותרת, אפילו הוא והיא אומרים שלא בעל, ואפילו בתוך ל' יום. ויש אומרים דכל ל' יום הוא נאמן לומר שלא בעל, לאסר הצרה (טור בשם הרא"ש):