שולחן ערוך אבן העזר קסח
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קסח | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
משיבם היבם את היבמה, הרי היא כאשתו לכל דבר, שיכול להוציאה בגט ויכול להחזירה:
גרשה והחזירה קדם שפרע לה כתובתה, דינה כאשה אחרת שגרשה (א) והחזירה, שאין לה אלא כתובה אחת:
יבמה, כתובתה על נכסי בעלה הראשון. לפיכך, אין היבם רשאי למכר כלום מכל נכסי אחיו. ואם מכר או נתן מתנה, או חלק עם אחיו בנכסי המת, בין קודם יבום בין אחר יבום, לא עשה כלום:
הניח אחיו פרות מחוברים לקרקע, ימכרו, וילקח בהם קרקע והוא אוכל פרות:
הניח פרות תלושין או מטלטלים, ימכרו, וילקח בהן קרקע והוא אוכל פרות. והוא הדין אם הניח מעות. ואפלו אם היה הוא חייב לאחיו מנה, מוציאין מידו וילקח בהם קרקע והוא אוכל פרות. ויש אומרים שבפרות תלושין ומטלטלין ומעות, משתמש בהם כמו שירצה. ואם כתוב בכתובה: מטלטלי אגב מקרקעי, לדברי הכל ילקח בהם קרקע והוא אוכל פרות.
- הגה: ומכל מקום, כל זמן שלא כנסה, אין נותנים הנכסים לידו, אלא מוציאין כל המטלטלין והמעות מידו ליד בית דין או לאפוטרופוס, (אבל) הקרקעות הוא אוכל פרות (ב"י בשם הרשב"א):
הנכסים שביד היבמה, מוציאין אותם מידה וילקח בהם קרקע והוא אוכל פרות:
אפילו גרשה וכנסה אחר כך סתם, אינו יכול למכר מנכסי אחיו, אלא אם כן יתנה בשעה שמחזירה שכתובתה על כל נכסיו. ובלא גרושין, אם מתרצה לו על מנת שיכתב לה אחריות כתובתה על כל נכסיו, יכול למכר:
יבמה שלא היה לה כתובה, או שמחלה כתובתה, זכה בנכסי אחיו, ומוכר ונותן כחפצו, וכשיכניסנה יכתב לה כתובה מנה, ויהיו כל נכסיו אחראין לכתובתה כשאר כל הנשים:
יבמה שלא היה לה על בעלה כתובה, מפני שהיא אסורה עליו, והיא מותרת ליבם, אם רצה כונס ואין לה כתובה, כדרך שלא היה לה על בעלה. ודוקא שלא כתב לה, אבל אסור להשהותה בלא כתובה (המ"מ פ"ב). ודינה עם יבמה בתוספות, כמו שהיה לה על בעלה. אבל אם לא כתב לה בעלה כתובה [או שמכרה לו], או שמחלה לו, צריך היבם לכתב לה כתובה כדרך כל האלמנות.
- הגה: וכן אם לא היו נכסים לבעלה הראשון, יש לה כתובה מנה משני, כדין אלמנה (טור). היו לה בנות מן היבם, אם יש לה כתובה על נכסי יבם, גם הבנות נזונות מן האחים. ואם אין לה כתובה על נכסיו, גם הבנות אינן נזונות מן האחין, מכל מקום האלמנה נזונית כל ימי מגר אלמנותה (ר"ן פרק נערה):