בית שמואל על אבן העזר קסח
סעיף א
[עריכה](א) ויכול להחזירה: דסד"א השתא אסורה עליו מחמת איסור אשת אח קמ"ל ש"ס:
סעיף ג
[עריכה](ב) על נכסי בעלה הראשון: עיין בתוס' ובהר"ן שכתבו מה נ"מ בזה ששיעבוד על נכסיה ראשון דהא גם נכסי הראשון שלו הוא וכתבו נ"מ דצריכה לטרוף מן משועבדים דראשון ולא בני חורין דשני ואם מכר השני ואח"כ נשתדף נכסי הראשון א"י לגבות משועבדים דשני א"נ אם גירש השני וכבר חל לגבות כתובתה ואח"כ נשתדף נכסי הראשון א"י לגבות מב"ח דשני תוס' פ' החולץ דף ל"ט ונשמע מזה נשתדף אם /אם נשתדף/ נכסי הראשון בעוד' תחת השני יש לה כתובה משני אף על גב דבתחלת היבום לא היה לה כתובה צריך אח"כ לכתוב לה כתובה דאסור לדור עמה בלא כתובה ועיין בנוסח כתובת יבמים בטור סימן קס"ו דמשמע רק במזונות התחייב את עצמו היבם כתובות יבמים א"כ אחרי שנשתדף נכסי הראשון צריך לחדש לה כתובה על שמו:
(ג) לפיכך אין היבם רשאי למכור: אף אם ירצה לכתוב לה כתובה על נכסיו יכולה לעכב תוס' פ' האשה שנפלו אף על גב דחז"ל תקנו זאת לטובתו שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון והשתא כשנצרך למכור מנכסי אחיו אי"ל לא ניחא לי תקנ' חז"ל מאחר דבתחילה כשייבם אותה לא כתב לה כתובה על נכסיו והסכים לתקנת חז"ל תו אי"ל לא ניחא לי כנ"ל לפ"ז אם בעת היבום מיד רוצה לכתוב לה כתובה על נכסיו אינה יכולה לעכב ורשאי למכור וצ"ל לפ"ז מ"ש בסמוך דא"י למכור קודם היבום היינו דוקא כשאינו רוצה לכתוב לה כתובה על נכסיו, מיהו מש"ס לא משמע כן בעובדא דבעי אחוה למפסלי בגט והקנה לו אחיו חצי נכסי המת ואמר שם דל"מ מעשיו ולא חילקו בין אם רוצה לכתוב כתובה על נכסיו ובין שאינו רוצה לכתוב כתובה ש"מ דאין חילוק בדבר וא"ל שם הטעם משום דאין בידו למכור דעדיין לא זכה בהם א"כ קשה מה שאמר שם השתא יבם ואח"כ חלק לא עשה לא כלום חלק ואח"כ יבם מבעיא דהא ביבם כבר ולא כתב כתובה על נכסיו א"י למכור הואיל כתובתה על נכסי הראשון וכשמחלק קודם היבום אפשר דיש תקנה דהא יכול לכתוב כתובה על נכסיו ולמה פשיטא הוא דל"מ ומיהו בש"ע י"ל מ"ש בסמוך ואם מכר קודם היבום לא עשה כלום היינו מטעם זה וכן משמע מרמב"ם פכ"ב מה"א:
סעיף ה
[עריכה](ד) מוציאין מידו: אף על גב דאחיו אינו כאן אי"ל לאו בעל דבר דידי את דמוציאין ממנה מדר"נ שהוא חייב לה כתובה אף על גב דהוא יורש את אחיו מ"מ א"י למחול החוב לנפשי' וכמ"ש בתוס' והרא"ש והר"ן שם ס"פ האשה, ומזה נ"ל לכאורה אם הניח אחיו כדי כתובה תו אין מוציאין ממנו החוב שחייב לאחיו דהא יכול לומר לאו ב"ד דידי את ומדר"נ לא שייך כאן מאחר דהניח כדי כתובה אף על גב דע"פ הדין משועבד לה כל נכסי בעלה אף שהם שוים יותר מסך כתוב' מ"מ להוציא מדר"נ לא שייך מאחר דיש לגבות כתובתה:
(ה) וי"א שפירות תלושים וכו': כ"כ הרמב"ם שם הואיל מטלטלין לא נשתעבדו לכתובה אלא מחמת תקנות הגאונים אין כח בתקנה זו למונעו ולדעת הראב"ד כל מטלטלין ומעות פירות תלושים ימכרו וילקח בהם קרקע אבל אם הוא חייב לאחיו אין מוציאין ממנו משום תרתי לא עבדינן שיהיו מטלטלין משועבדים לכתובה ולהוציא מדר"נ, וכ"כ בש"ג שם וכן אם חולץ לה א"י לגבות מחוב שלו אבל מחוב של אחר גובה דקי"ל כתובה נגבית מן מלוה כמ"ש בסימן ק', ולישב הקושיא לפי הטעם הנ"ל דלא עבדינן תרתי א"כ בחוב של אח' נמי תרתי נינהו להוציא מדר"נ ולגבות מן מטלטלין עיין תוס' ס"פ האשה דף פ"ב:
סעיף ח
[עריכה](ו) וכשיכנסנה יכתוב לה כתובה: ואם לא כתב לה יש לה כתובה מתקנת חז"ל כשאר נשים:
סעיף ט
[עריכה](ז) כונס ואין לה כתובה: ב"ח מדייק דרמב"ם גם הטור ס"ל דאין איסור לדור עמה בלא כתובה ולא שייך בזו התקנה שאל תהא בעיניו קלה להוציא' מאחר שנשאה מתחלה לאסור לה תהא בעיניו קלה להוציא אף ע"ג אם נשאת לאחר בודאי יש לה כתובה שאל תהא קלה בעיניו להוציא מ"מ ביבם שבא מכח הראשון שהיה אסור לה אין לה כתובה ואף שפוסק לחומרא בהג"ה דאסור לדור עמה בלא כתובה מ"מ בדיעבד אם לא כתב לה אין עליו שום חיוב משא"כ כשהיא מותרת ולא כתב לה כתובה יש לה כתובה מיבם מתיקון חז"ל כשאר אשה:
(ח) אבל אסור להשהותה וכו': בסמוך כתבתי לדעת הרמב"ם והטור אין איסור ואם היא שני' ליבם ולא לבעל אית לה כתובה על נכסי בעלה, המגיד:
(ט) גם הבנות ניזונות: ואף אם הניח הראשון נכסים אין לבנות מזונות דהא הוא לא כתב לה אלא בנן נוקבין דיהוי לך מנאי ועיין תוס' פ' נ"ש דף נ"ג לפי' ראשון הבעי' קאי היכא דלית לה מראשון א"כ אית לה משני ומבעי' ליה אם אלימא כמותה למהוי ת"כ ככתובה לפ"ז מאחר דעלת' בתיקו אין להבנו' מזונות משני אפי' אם כתובתה על השני וא"י למה סתם בפשיטות נגד תוס' ואפשר תוס' איירי שלא כתב היבם כתובה על שמו אף על פי כשאין לה מראשון אית לה ממילא משני מ"מ מבעי' בש"ס בכה"ג לענין ת"כ של הבנות אם אלימא כת"כ שלה ורמ"א איירי אם יש לה כתובה מן נכסי יבם היינו שכתב לה כתובה אז דינה כשאר אשה: