שולחן ערוך אבן העזר קנו ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קנו · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
האומר: זה בני או יש לי בנים, נאמן לפטר את אשתו, אפילו הוחזק באחים. ויש אומרים שאם יש עדים שיש לו אחים, אינו נאמן אחר כך לומר שיש לו בנים:
מפרשים
בית שמואל
(י) נאמן לפטור: הטעם הוא דנאמן במיגו דיכול ליתן לה גט אף על גב בעלמא קי"ל דלא אמרינן מיגו נגד החזקה כאן לא הוי נגד חזקה דהא לענין בנים אין לו חזק' דיכול להיות דיש לו אחין ויש לו בנים ואיירי כאן דלא היה חזקה דאין לו בנים אלא לא היה מוחזק דיש לו בנים וכשאינו מוחזק בבנים לא דמי לחזקה דאין לו בנים כ"כ הנ"י, א"כ במוחזק דאין לו בנים אין נאמן במיגו דהוי מיגו נגד חזק' אבל המגיד כתב בשם הרשב"א אף במוחזק דאין לו בנים נאמן כי בנים בדידי' תליא והוא אמר יש לי בנים ועיין סימן שאח"ז ותוס' כתבו פ' האומר לתירוץ אחרון בעת מיתתו אינו נאמן לומר יש לי בנים דאז לא שייך מיגו הנ"ל די"ל דאין לו כח ליתן גט, והרמב"ם רפ"ג ה"ג משמע אפי' בעת מיתתו נאמן וכן הוא לדעת הר"ן שלא כ' אלא תירוץ ראשון של תוס', ואם בתחלה אמר יש לי בנים לא היה כאן עדים אלא חזקה ואח"כ באו עדים דיש לו אחי' לפי גיר' הב"י מותרת והרא"ש כ' נמי כן להדיא אלא שם איירי כשהיא בחזקת היתר משא"כ כאן דמוחזק דיש לו אחים ואין מוחזק בבני' י"ל אם באו עדים אח"כ לא מהני מה שאמר כבר יש לי בנים מיהו לדעת הב"י וב"ח אף בכה"ג היא פטורה מיבום ומחליצה:
(יא) וי"א שאם יש עדים: כן כתב הטור בסי' זה ורי"ו ולא מצינו מי חולק ע"ז ומ"ש הב"י הרמב"ם חולק ע"ז ליתא כי הרמב"ם לא איירי כשיש עדים וכן כתב בתשוב' רש"ך ס"ב ס"ל ומ"ש הב"ח הפוסקים דס"ל במוחזק דיש לו אחים ואמר אין לו אחים נאמן כמ"ש בסימן של אח"ז ס"ל אף כשיש עדים דיש לו אחים נאמן לומר דיש לו בנים ליתא דהא הטור פסק בסימן זה בדין זה דאינו נאמן ובסי' שאח"ז הביא פלוגת' במוחזקת דיש לו אחים ואמר דאין לו אחים וכן רי"ו כתב אף לרבי דס"ל נגד חזקה יש לו אחים נאמן לומר דאין לו אחים מכל מקום נגד עדים דיש לו אחים אינו נאמן לומר יש לי בנים וע"כ צ"ל כיון דאינו מוחזק בבנים ועדים מעידים דיש לו אחים הוי כאלו עדים מעידים דהיא זקוקה ליבם, וא"ל א"כ נגד החזקה דיש לו אחים נמי לא יהא נאמן כיון דאינו מוחזק דיש לו בנים הוי כאלו מוחזק דזקוקה ליבם א"כ הוי כמיגו נגד חזקה וי"ל מיגו נגד חזקה בעי' דלא אפשיט' היא ועוד כאן לכמה פוסקים אמרינן מיגו נגד חזקה הואיל ויכול לעשות מעשה כמ"ש בסימן שאח"ז לכן אף לדעת המחמירין ס"ל דוקא כשהוא נגד חזקה ממש מחמירין כגון הוחזק דיש לו אחין ואמר אין לי אחים משא"כ בכה"ג אף על גב דמחמת דאין מוחזק בבנים הוי כאלו מוחזק דאין לו בנים לא מחמירין בזה, ולפי מ"ש בסימן שאח"ז יש בדין זה ד' אופנים חזקה יש לו אחים ואמר אין לי אחים היינו פלוגתא בטור בסימן שאח"ז וחזקה אין לו בנים ואמר יש לי בנים למ"ש להמגיד נאמן לכ"ע ולנ"י דמי לפלוגתא הנ"ל, וחזקה דאין לו אחים ואמר יש לי בנים נאמן לכ"ע, ועדים דיש לו אחים ואמר יש לי בנים למ"ש לכ"ע אינו נאמן:
(יב) אינו נאמן אח"כ: אבל אם אמר קודם שבאו העדים נאמן טור וב"י:
ט"ז - טורי זהב
אינו נאמן אח"כ כו' אבל אם קדמה אמירתו לעדים שיש לו אחים מהני אמירתו כ"ה בטור וב"י:
באר היטב
(י) בני: אנוס שאמר זה בני פוטר את אשתו מן היבום ולא חיישינן דלמא בנו מן הגויה הוא (מהרי"ל) [מהריב"ל] ח"ב סימן למ"ד כתב דחיישינן שמא בנו מן הגויה הוא וחולצת ולא מתיבמת. וכתב כנה"ג ונראה ברור דאם האנוס אומר שהו' בנו מן הגויה שנאמן וכ"כ הרמ"ט והרשד"ם ע"ש.
(יא) בנים: אבל אם אומר קודם שבאו העדים נאמן טור וב"י. כתב הראנ"ח ח"ב סימן ל"ה דוקא שיש לו בנים אינו נאמן אבל אם אמר זה בני אפילו יש עדים יש לו אחים נאמן ע"ש ועיין ב"ש.