טור אבן העזר מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן מח | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

אמר לאשה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים והיא אומרת לא קדשתני - הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו.

ואם היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך - היא אסורה בקרוביו והוא מותר בקרובותיה.

הוא אומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי - הוא אסור בקרובי האם והיא מותרת בקרוביו, והבת מותרת בקרוביו והוא מותר בקרובותיה, שאין האשה נאמנת על בתה קטנה לומר שקדשה כדי לאוסרה.

קדשתי את בתך והיא אומרת לא קדשת אלא אותי - הוא אסור בקרובי הבת והיא מותרת בקרוביו, ומותר בקרובי האם והיא אסורה בקרוביו.

וכשאומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך - מבקשין אותו שיתן גט להתירה, ואם מעצמו נותן גט כופין אותו ליתן כתובה.

מעשה באחד שאמר קדשתי אחות אשתי בפני פלוני ופלוני והלכו למדינת הים קודם שקדשתי את אשתי ולא גירשתיה, והרי היא נשואה ויש לה בנים - וכתב רבינו תם שאינו נאמן לאוסרה על בעלה כל זמן שלא יביא עדים. ואפילו אם תאמר אמת שקדשתני, אינה נאמנת לאסור עצמה על בעלה. ואפילו יביא עדים שקדשה, אם הוא היה בחופת אחות אשתו מותרת לבעלה כיון שנתקדשה לפניו, שהאשה שנתקדשה לאחר בפני בעלה הוה קדושין. וזה אסור באשתו כיון שאמר שקדש לאחותו[1] תחילה, ואסור בקרובות שתיהן.

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אמר לאשה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למ"ה והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה וכו' בקדושין פרק האומר (דף סה:) תנן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ופרש"י הוא אסור בקרובותיה. דשוינהו עליה חתיכה דאיסורא בהודאתו ובגמ' מתיב ממתני' למ"ד המקדש בע"א אין חוששין לקדושיו דאי איכא עדים אמאי מותרת בקרוביו ואי דליכא עדים אמאי אסור בקרובותיה אלא לאו בע"א ומשני הב"ע כגון דא"ל קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים "ב"ה ועיין בתשובת הרא"ש בס"ס שקודם זה:

ומ"ש ואם היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך וכו' עד ומותר בקרובי האם והיא אסורה בקרוביו הכל שם במשנה ומה שכתב וכשאומרת קדשתני והוא אמר לא קדשתיך מבקשים אותו שיתן גט להתירה ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה דגלי דעתיה דקדשה וארוסה יש לה כתובה וה"ה כתב בפ"ט דעת רבינו והגאונים שארוסה אין לה כתובה אא"כ כתב לר ולדבריהם כשאמרו כופין אותו ליתן כתובה הוא בשכתב לה וא"ת היאך יכול לומר לא קדשתיך י"ל דמיירי במקום שכותבין כתובה ואח"כ מקדשין וכ"כ הרמב"ן וכ"כ הר"ן ז"ל וכתב הר"ן וה"ה בשם הרשב"א ז"ל אהא דאמרינן אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה מסתברא דאם הוא חכם ויודע שהיא אסורה לעלמא ופירש שע"כ הוא כותב שלא תתעגן אין כופין אותו ליתן כתובה אבל אם לא פירש נראין הדברים שאע"פ שהוא יודע כופין אותו ליתן כתובתה דסתם אמרו עכ"ל וכתב הר"ן דמשמע בגמרא דכל היכא שנתן גט אע"פ שהוא אינו מודה בקדושין נאסר בקרובותיה כדי שלא יאמרו שהוא נושא קרובת גרושתו וכ"כ ה"ה בפ"ט והרמב"ם כתב בפרק הנזכר כל מקום שאמרנו שאמרה האשה לאיש קדשתני והוא אומר לא קדשתיך מבקשים ממנו שיכתוב לה גט להתירה לשאר העם שאין לו בזה הפסד. וכתב ה"ה ולשון רבינו שכתב שאין לו בזה הפסד צ"ע ואולי ר"ל שאין בזה הפסד ממון והרבה נשים יכול לישא חוץ מקרובותיה כתב הרשב"א בתשובה בהיתר רחל אחות לאה לינשא לשמעון זה צרוך דקדוק במה שטען כיצד אמר ללאה בשעה שבא לטעון עליה שלשם קדושין נתנו לה שאם בא הלשון שכתבתם בדקדוק שאמר לה יש עדים שלאחר וכאן אמרתי לך התקדשי לי בו וא"נ שנתנו לה סתם ואח"כ חזר ואמר לאחר שקבלתו התקדשי לי בו אין זה כלום שאפילו לדבריו אינה מקודשת ולא נאסר בקרובותיה אבל אם היה דעתו לומר אין לפקדון אמרתי ואח"כ אמרתי בשעת נתינה התקדשי לי בו וקבלתו אם כן לפי דבריו מקודשת היא לו ואפילו יכחישנו העד שויה קרובותיה אנפשיה חתיכה דאיסורא והוא נאמן על עצמו יותר ממאה עדים עכ"ל:

ומעשה באחד שאמר קדשתי אחות אשתי בפני פלוני ופלוני וכו' וכתב ר"ת שאינו נאמן לאוסרה על בעלה וכו' עד סוף הסימן הכל כתבו התוספת והרא"ש בסוף גיטין (פט:) וגם המרדכי כתב שם מעשה זה:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אמר לאשה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למ"ה וכו' פירוש דאי לאו הכי אלא קדשתיך שלא בעדים אפילו איכא עד אחד וגם האשה מודה אינן קידושין כדלעיל בסימן מ"ב וה"א פרק האומר:

ומ"ש ואם מעצמו נותן גט כופין אותו ליתן כתובה נראה דס"ל לרבי' דארוסה יש לה כתובה ע"ל בסימן נ"ה ולהרמב"ם דארוסה אין לה כתובה אא"כ כתב לה הכא מיירי בדכתב לה וא"ת כיון דשייר כתובתה בידה היאך יכול לומר לא קדשתיך וי"ל דאיירי במקום שכותבין כתובה ואח"כ מקדשין וכ"כ הרמב"ם כמ"ש ה' המגיד משמו פ"ט ע"ש ועיין במ"ש בסמוך סימן מ"ט וכתב עוד ה"ה כשנותן גט אסור בקרובותיה אע"פ שאינו מודה בקידושין וז"ל הרמב"ם מבקשים ממנו שיכתוב לה גט להתירה לשאר העם שאין לו בזה הפסד עכ"ל משמע שאין לו הפסד כלל דמותר ג"כ בקרובותיה וכך היא דעת ראב"ן ור"י הלבן והרא"ם במרדכי פרק האומר והרב המגיד נדחק בלשון הרמב"ם כדי להסכים לדעתו ואמר ואולי ר"ל שאין לו בזה הפסד ממון והרבה נשים יכול לישא חוץ מקרובותיה עכ"ל ומביאו ב"י ולא נהירא אלא דעת הרמב"ם כדעת ר"י הלבן והרא"ם והראב"ן דמותר בקרובותיה וז"ש בסתם שאין לו הפסד דמשמע שאין לו הפסד כלל ומותר אף בקרובותיה וכ"כ מהרש"ל בתשובותיו סי' כ"ה מיהו להלכה נקטינן להחמיר כהגדולים שבמרדכי לשם שחולקין אר"י הלבן והרא"ם וכך פסק מהרש"ל לשם גם בהגהות ש"ע פסק כך וכך נראה מדברי רבינו שכתב בסתם מבקשין אותו שיתן גט להתירה דמשמע דדינה כשאר גרושתו דאסור בקרובותיה אלא שפטור מחיוב כתובה שאינו נותן גט אלא להתירה ולא גם לשלם לה כתובה. וכתב עוד לשם במרדכי דבאומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני וכפאוהו שיתן גט משום חשש הנמנע לנושא אפ"ה אינה נאסרת בקרוביו וע"ש הטעם

מעשה באחד וכו' אסור באשתו וכו' כתב מהר"ש לוריא ז"ל דוקא בימיהם אבל בדורותינו דאיכא חרם דר"ג מ"ה שלא לגרש בע"כ אינו נאמן וכ"כ המרדכי באומר שראה אשתו שזינתה דאינו נאמן לאוסרה עליו. עכ"ל:

דרכי משה[עריכה]

(א) ובמרדכי בהגה"ה דקדושין ע"ד דף תרס"ד תרי"ב דכשנותן גט נאסר בקרובותיה אע"ג דאינו מודה בקדושין מ"מ אם הוא אומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני וכפאו לגט משום חשש הנמנע לנשאה אפ"ה אינה נאסרת בקרוביו וע"ש הטעם:

  1. ^ צ"ל "לאחותה".