לדלג לתוכן

טור יורה דעה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר ארבעה טורים
טור יורה דעה


אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט


חִבְּרוֹ הגאון מורינו ורבינו יעקב בן רבינו אשר זללה"ה הנקרא בעל הטורים.
עם פירוש וחידושי הגאון עין העדה, החכם השלם, ריש מתיבתא בעיר צפת תבנה ותכונן, מוהר"ר יוסף קארו זלה"ה.
ואופן סדר ביאורו חידושיו על מה אדניהם הטבעו רשום בהקדמתו, וממנה ישמע חכם ויוסיף לקח, ונקרא שמו בישראל
בית יוסף

צריך עדיין להוסיף: בדק הבית, ב"ח, דרישה ופרישה... נא לעזור בהשלמת כתיבתה של תבנית השער לטור ולמפרשיו![1]


תוכן · הקדמת המחבר · מידע על הספר · מידע על מהדורה זו · מהדורת דפוס חלק א', חלק ב'


יצא לאור לראשונה בחיי המחבר: ויניציאה שכ"ה-שכ"ו
מהדורת ויקיטקסט מבוססת על מהדורות הדפוס הישנות ועל מהדורות הצילום שנעשו מהן, עם תיקונים והוספות
מלאכת העריכה החלה בחודש אייר, תשס"ה
מודל לעיצובו של סימן בטור ביחד עם נושא כליוויקיטקסט:ארבעה טורים


תוכן

[עריכה]

הלכות שחיטה | הלכות כיסוי הדם | הלכות טריפות | הלכות דם | הלכות בשר בחלב | הלכות תערובות | הלכות מאכלי גויים | הלכות ריבית | הלכות נדה | הלכות מקוואות | הלכות תלמוד תורה | הלכות צדקה

רשימת המספרים לכל סימני יורה דעה

[עריכה]

אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיזיחיטככאכבכגכדכהכוכזכחכטללאלבלגלדלהלולזלחלטממאמבמגמדמהמומזמחמטננאנבנגנדנהנונזנחנטססאסבסגסדסהסוסזסחסטעעאעבעגעדעהעועזעחעטפפאפבפגפדפהפופזפחפטצצאצבצגצדצהצוצזצחצטקקאקבקגקדקהקוקזקחקטקיקיאקיבקיגקידקטוקטזקיזקיחקיטקכקכאקכבקכגקכדקכהקכוקכזקכחקכטקלקלאקלבקלגקלדקלהקלוקלזקלחקלטקמקמאקמבקמגקמדקמהקמוקמזקמחקמטקנקנאקנבקנגקנדקנהקנוקנזקנחקנטקס1קסאקסבקסגקסדקסהקסוקסזקסחקסטקעקעאקעבקעגקעדקעהקעוקעזקעחקעטקפקפאקפבקפגקפדקפהקפוקפזקפחקפטקצקצאקצבקצגקצדקצהקצוקצזקצחקצטררארברגרדרהרורזרחרטריריאריבריגרידרטורטזריזריחריטרכרכארכברכגרכדרכהרכורכזרכחרכטרלרלארלברלגרלדרלהרלורלזרלחרלטרמרמארמברמגרמדרמהרמורמזרמחרמטרנרנארנברנגרנדרנהרנורנזרנחרנטרסרסארסברסגרסדרסהרסורסזרסחרסטעררעאערברעגרעדערהרעורעזרעחרעטרפרפארפברפגרפדרפהרפורפזרפחרפטרצרצארצברצגרצדרצהרצורצזרצחרצטששאשבשגשדשהשושזשחשטשישיאשיבשיגשידשטושטזשיזשיחשיטשכשכאשכבשכגשכדשכהשכושכזשכחשכטשלשלאשלבשלגשלדשלהשלושלזשלחשלטשמשמאשמבשמגשדמשמהשמושמזשמחשמטשנשנאשנבשנגשנדשנהשנושנזשנחשנטשסשסאשסבשסגשסדשסהשסושסזשסחשסטשעשעאשעבשעגשעדשעהשעושעזשעחשעטשפשפאשפבשפגשפדשפהשפושפזשפחשפטשצשצאשצבשצגשצדשצהשצושצזשצחשצטתתאתבתג

הלכות שחיטה

[עריכה]

הלכות כיסוי הדם

[עריכה]

הלכות טריפות

[עריכה]

הלכות מתנות כהונה

[עריכה]

הלכות אבר מן החי

[עריכה]

הלכות בשר שנתעלם מן העין

[עריכה]

הלכות חֵלֶב

[עריכה]

הלכות דם

[עריכה]

הלכות מליחה

[עריכה]

הלכות בהמות וחיות טהורות

[עריכה]

הלכות דברים היוצאים מן החי

[עריכה]

הלכות סימני העוף

[עריכה]

הלכות דגים

[עריכה]

הלכות תולעים

[עריכה]

הלכות ביצים

[עריכה]

הלכות בשר בחלב

[עריכה]

הלכות תערובות

[עריכה]

הלכות מאכלי גויים

[עריכה]

הלכות יין נסך

[עריכה]

הלכות עבודה זרה

[עריכה]

הלכות ריבית

[עריכה]

הלכות חוקות הגויים וכישוף

[עריכה]

הלכות נדה

[עריכה]

הלכות מקוואות

[עריכה]

הלכות נדרים

[עריכה]

הלכות שבועות

[עריכה]

הלכות כיבוד אב ואם

[עריכה]

הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם

[עריכה]

הלכות תלמיד חכם

[עריכה]

הלכות תלמוד תורה

[עריכה]

הלכות צדקה

[עריכה]

הלכות מילה

[עריכה]

הלכות עבדים

[עריכה]

הלכות גרים

[עריכה]

הלכות ספר תורה

[עריכה]

הלכות מזוזה

[עריכה]

הלכות שילוח הקן

[עריכה]

הלכות חדש

[עריכה]

הלכות ערלה

[עריכה]

הלכות כלאים

[עריכה]

הלכות פדיון בכור

[עריכה]

הלכות חלה

[עריכה]

הלכות תרומות ומעשרות

[עריכה]

הלכות מתנות עניים וכהונה

[עריכה]

הלכות נידוי וחרם

[עריכה]

הלכות ביקור חולים

[עריכה]

הלכות קריעה

[עריכה]

הלכות אונן קבורה וטומאת כהנים

[עריכה]

הלכות אבילות

[עריכה]

הערות

[עריכה]
הערה 1: במהדורת הטור שהדפיס בעל בית יוסף, חסר להלן סימן קסז. כדי לסדר בעיה זו, בחלק מהדפוסים הראשונים במקום זה סיימו את סימן קס ומתחיל סימן קסא. בדפוסים שלנו מחובר כאן לסימן אחד, והסימן הבא שהוא קסב במהדורה ההיא נקרא אצלינו קסא, וכך עד סימן קסט המקורי, שאצלינו קראו לו המדפיסים קסח-קסט, ומסימן קע חזרו הסימנים בכל המהדורות לסימונם הנכון. [וכך הוא גם בשולחן ערוך שלפנינו]. עם זאת אין אפשרות לתקן זאת, מאחר שהרבה ספרים הדנים בדברי הטור והשו"ע מציינים לקבוצת סימנים זו לפי מה שהיה לפניהם בטעות, על כן טעות לא זזה ממקומה. יש ספרים רבים שציינו בסימנים אלו לפי החלוקות האחרות שהיו לפניהם. ראה במבוא לטור מהדורת המאור שהאריכו מאד בנושא זה בכלל. [הערת החוקר ישראל ש.].
  1. ^ נוסח השער המובא כאן בהשראת שערים שבדפוסים הישנים, כגון דפוסי אויגשבורג וורשה ודפוס הנובר. יש להשתמש גם בדפוסים הראשונים של בית יוסף ובדק הבית.