טור חושן משפט
ספר ארבעה טורים
טור חושן משפט
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
חִבְּרוֹ הגאון מורינו ורבינו יעקב בן רבינו אשר זללה"ה הנקרא בעל הטורים.
עם פירוש וחידושי הגאון עין העדה, החכם השלם, ריש מתיבתא בעיר צפת תבנה ותכונן, מוהר"ר יוסף קארו זלה"ה.
ואופן סדר ביאורו חידושיו על מה אדניהם הטבעו רשום בהקדמתו, וממנה ישמע חכם ויוסיף לקח, ונקרא שמו בישראל
בית יוסף
צריך עדיין להוסיף: בדק הבית, ב"ח, דרישה ופרישה... נא לעזור בהשלמת כתיבתה של תבנית השער לטור ולמפרשיו![1]
תוכן · הקדמת המחבר · מידע על הספר · מידע על מהדורה זו · מהדורת דפוס חלק א', חלק ב'
יצא לאור לראשונה בחיי המחבר: ויניציאה שכ"ה-שכ"ו
מהדורת ויקיטקסט מבוססת על מהדורות הדפוס הישנות ועל מהדורות הצילום שנעשו מהן, עם תיקונים והוספות
מלאכת העריכה החלה בחודש אייר, תשס"ה
מודל לעיצובו של סימן בטור ביחד עם נושא כליו • ויקיטקסט:ארבעה טורים
תוכן
[עריכה]הלכות דיינים | הלכות עדות | הלכות הלואה | הלכות טוען ונטען | הלכות גביית מלוה | הלכות גביית חוב מהיתומים | הלכות גביית חוב מנכסים משועבדים | הלכות אפותיקי | הלכות העושה שליח לגבות חובו | הלכות הרשאה | הלכות ערב | הלכות חזקת מטלטלין | הלכות חזקת קרקעות | הלכות נזקי שכנים | הלכות שותפים בקרקע | הלכות חלוקת שותפות | הלכות מצרנות | הלכות שותפים | הלכות שלוחין | הלכות מקח וממכר | הלכות אונאה ומקח טעות | הלכות מתנה | הלכות מתנת שכיב מרע | הלכות אבידה ומציאה | הלכות פריקה וטעינה ודין הולכי דרכים | הלכות הפקר ונכסי הגר | הלכות נחלות | הלכות אפוטרופוס | הלכות פקדון | הלכות שומר שכר | הלכות אומנים | הלכות שוכר | הלכות חכירות וקבלנות | הלכות שכירות פועלים | הלכות שאלה | הלכות גניבה | הלכות גזילה | הלכות נזיקין | הלכות מאבד ממון חבירו בידים | הלכות נזקי ממון | הלכות חובל בחבירו | הלכות שמירת נפש
רשימת המספרים לכל סימני חושן משפט
[עריכה]א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ • קנא • קנב • קנג • קנד • קנה • קנו • קנז • קנח • קנט • קס • קסא • קסב • קסג • קסד • קסה • קסו • קסז • קסח • קסט • קע • קעא • קעב • קעג • קעד • קעה • קעו • קעז • קעח • קעט • קפ • קפא • קפב • קפג • קפד • קפה • קפו • קפז • קפח • קפט • קצ • קצא • קצב • קצג • קצד • קצה • קצו • קצז • קצח • קצט • ר • רא • רב • רג • רד • רה • רו • רז • רח • רט • רי • ריא • ריב • ריג • ריד • רטו • רטז • ריז • ריח • ריט • רכ • רכא • רכב • רכג • רכד • רכה • רכו • רכז • רכח • רכט • רל • רלא • רלב • רלג • רלד • רלה • רלו • רלז • רלח • רלט • רמ • רמא • רמב • רמג • רמד • רמה • רמו • רמז • רמח • רמט • רנ • רנא • רנב • רנג • רנד • רנה • רנו • רנז • רנח • רנט • רס • רסא • רסב • רסג • רסד • רסה • רסו • רסז • רסח • רסט • ער • רעא • ערב • רעג • רעד • ערה • רעו • רעז • רעח • רעט • רפ • רפא • רפב • רפג • רפד • רפה • רפו • רפז • רפח • רפט • רצ • רצא • רצב • רצג • רצד • רצה • רצו • רצז • רצח • רצט • ש • שא • שב • שג • שד • שה • שו • שז • שח • שט • שי • שיא • שיב • שיג • שיד • שטו • שטז • שיז • שיח • שיט • שכ • שכא • שכב • שכג • שכד • שכה • שכו • שכז • שכח • שכט • של • שלא • שלב • שלג • שלד • שלה • שלו • שלז • שלח • שלט • שמ • שמא • שמב • שמג • שדמ • שמה • שמו • שמז • שמח • שמט • שנ • שנא • שנב • שנג • שנד • שנה • שנו • שנז • שנח • שנט • שס • שסא • שסב • שסג • שסד • שסה • שסו • שסז • שסח • שסט • שע • שעא • שעב • שעג • שעד • שעה • שעו • שעז • שעח • שעט • שפ • שפא • שפב • שפג • שפד • שפה • שפו • שפז • שפח • שפט • שצ • שצא • שצב • שצג • שצד • שצה • שצו • שצז • שצח • שצט • ת • תא • תב • תג • תד • תה • תו • תז • תח • תט • תי • תיא • תיב • תיג • תיד • תטו • תטז • תיז • תיח • תיט • תכ • תכא • תכב • תכג • תכד • תכה • תכו
- סימן א - מנוי השופטים בארץ ובחוצה לארץ
- סימן ב - בית דין היו מכין ועונשין לצורך שעה
- סימן ג - בכמה דיינים דנין
- סימן ד - כיצד אדם עושה דין לעצמו
- סימן ה - באיזה יום דנין ובאיזה זמן ביום
- סימן ו - על כמה דנין
- סימן ז - מי ראוי לדון, והפסולים מחמת שנאה וקורבה
- סימן ח - שלא למנות דיין שאינו הגון, וגודל שכר הדיין ועונשו
- סימן ט - שלא ליקח שוחד, והתרת שכר בטלה
- סימן י - להיות מתון בדין ושימלך בגדול ממנו
- סימן יא - כיצד מזמינים לדין ועל פי מי
- סימן יב - דיין שבאו לפניו רך וקשה, וכל דיני פשרה
- סימן יג - כיצד בוררים הדיינים כשאין בעלי דינין מסכימין יחד
- סימן יד - אם אחד מבעלי דינין אומר נלך לבית דין הגדול, ודין האומר מאיזה טעם דנתוני
- סימן טו - איזה דין דנין תחלה ודין דין מרומה
- סימן טז - כמה זמן נותנין להביא ראיה, ודין הטלת חרם
- סימן יז - להשוות הבעלי דינין בכל דבר
- סימן יח - כיצד נושאין ונותנין בדבר, ושהולכים אחר הרוב
- סימן יט - כיצד נותנין הפסק, וסדר כתיבתו
- סימן כ - עד מתי יכול להביא ראיה לסתור הדין
- סימן כא - מי שקבל עליו להשלים הדין ליום ידוע, ונאנס
- סימן כב - מי שקבל עליו קרוב ופסול, ודין שבועה והפוכה
- סימן כג - עד מתי נאמן הדיין לומר לזה זכיתי
- סימן כד - שנזקקין לתובע תחלה
- סימן כה - דיין שטעה, מתי חוזר ומתי משלם
- סימן כו - שלא לדון בדיני עובד כוכבים
- סימן כז - שלא לקלל דיין ולא שום א' מישראל
- סימן כח - כיצד מאיימין העדים, ואין מקבלין עדות שלא בפני בית דין
- סימן כט - שלא יוכלו העדים לחזור
- סימן ל - אין עדי ממונות צריכין דרישה וחקירה, וצריך להיות עדות שלם
- סימן לא - דין הרבה כתי עדיות
- סימן לב - המודה בפני עדים שיאמרו דברים כהוייתן ואם אמר משטה אני בך
- סימן לג - פסולי עדות מחמת קורבה, ואשה ועבד
- סימן לד - עדים הפסולים מחמת עבירה
- סימן לה - פסול סומא וחרש, שוטה וקטן
- סימן לו - רבים שהעידו, ונמצא אחד מהם קרוב או פסול
- סימן לז - הפסולים מחמת הנאה
- סימן לח - קצת דיני הזמה
- סימן לט - כותבין שטר ללוה בלא מלוה ועל איזה הודאה כותבין
- סימן מ - דין המחייב עצמו לחבירו
- סימן מא - דין מי שנמחק או אבד שטר חובו
- סימן מב - שכותבין השטר בכל לשון ודין אם אין המטבע מפורש בו
- סימן מג - שצריך לכתוב זמן בשטר וכל דיני האיחור והקדימה בפרטות
- סימן מד - דין חזרת השטר בשטה אחרונה וכיצד מקיימים המחק והתלוי
- סימן מה - שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק
- סימן מו - העדים שאמרו קטנים או פסולים היינו או שטר אמנה היה, וכל דין קיום שטרות
- סימן מז - מי שטען אמנה הוא או פרוע
- סימן מח - שכותבין טופסי שטרות
- סימן מט - שיכירו העדים שם הלוה והמלוה, ודין טעות השמות והסכום
- סימן נ - שטר שכתוב בו לויתי ממך מנה
- סימן נא - שטר שאין בו אלא עד אחד, או אחד מהם פסול
- סימן נב - שטר שיש בו רבית או קרוע
- סימן נג - שלא לשנות השטר
- סימן נד - דין אסמכתא, ואם כותבים שובר, וכיצד כותבים אותו (ודין פרעון ע"י שובר)
- סימן נה - דין מי שפרע מקצת חובו והשליש שטרו
- סימן נו - דין שלישות
- סימן נז - דין שטר פרוע
- סימן נח - מי שהוציא שטר חוב על חבירו, וטענות סטראי
- סימן נט - שטר מקויים והלוה טוען פרוע והמלוה אומר איני יודע
- סימן ס - דין שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי, ודין שעבוד דבר שלא בא לעולם
- סימן סא - כמה דינים מענין שטרות
- סימן סב - דין אשה הנושאת ונותנת בתוך הבית
- סימן סג - מי שהועד עליו שמחזר אחר זיוף
- סימן סד - נפקד שרצה לעכב בחובו שטרות הפקדון
- סימן סה - דין שטרות שנמצאו, ודין שובר שנמצא ביד שליש
- סימן סו - דין מכירת שטרות ואונאתן
- סימן סז - דין שמיטה ופרוזבול
- סימן סח - דין שטרות העשויות בערכאות עובדי כוכבים
- סימן סט - דין הוציא עליו כתב ידו מקויים או בלתי מקויים, ודין טענת פרעתי ומודה מקצת
- סימן ע - דין מלוה על פה, ואם אמר ליה אל תפרעני אלא בעדים
- סימן עא - לוה שהאמין למלוה בעל פה, למה מועיל נאמנות
- סימן עב - המלוה על המשכון, והרבה דיני משכונות
- סימן עג - כמה זמן סתם הלואה, וכמה פרטי דיני הלואה
- סימן עד - באיזה מקום ניתנה מלוה לפרוע, וסדר הפרעון
- סימן עה - אם המלוה והלוה צריכין לברר הטענות
- סימן עו - אחד שלוה משנים בעל פה מזה ק' ומזה ר' וכל אחר תובע ר'
- סימן עז - דין ב' שלוו מאחד, ודין שותפין שלוה אחד לבדו
- סימן עח - הטוען שפרע תוך הזמן
- סימן עט - דין האומר לא לויתי, והחילוק שבין צא תן לו או חייב אתה ליתן לו
- סימן פ - באיזו ענין טוען וחוזר וטוען
- סימן פא - אם הודה מעצמו, מתי יכול לומר משטה אני בך
- סימן פב - דין שטר שאינו מקויים, או מקויים שהלוה טוען אמנה או פרוע או רבית, ודין תנאי השטר והשבועה
- סימן פג - דין מלוה שהודה בשטר שהוא מזויף
- סימן פד - הפוגם או פוחת שטרו, או עד אחד מעיד שהוא פרוע
- סימן פה - הוציא שטר חוב עליו והלה טוען שמכר לו שדהו
- סימן פו - ראובן נושה בשמעון ושמעון בלוי, מוציאין מלוי ונותנין לראובן
- סימן פז - דיני שבועת היסת ושבועה דאורייתא
- סימן פח - דיני כפירה והודאה, ושתהא ממין הטענה
- סימן פט - שהשכיר נשבע ונוטל
- סימן צ - הנזקין נשבעין ונוטלין, כגון הנגזל והנחבל, ודין המביא כלים מבית בעל הבית והוא אומר שאולים הם
- סימן צא - חנוני נשבע ונוטל, ודין פנקסים
- סימן צב - דין החשוד על השבועה
- סימן צג - דין שבועת ספק ושבועת השותפין
- סימן צד - דין גלגול שבועה
- סימן צה - איזו שבועה נשבעין על קרקעות, ודין הקדש בזמן הזה
- סימן צו - חרש שוטה וקטן איזו שבועה נשבעים, וגם אשת איש
- סימן צז - להלוות לעני ושלא לנגשו, ושלא לחבול כלי אוכל נפש ואלמנה, והשבת העבוט, ודין הסידור
- סימן צח - סדר גביית החוב, והמבקש זמן לפסול שטר, ואם לא בא בזמנו
- סימן צט - כיצד משביעין ללוה אם יש לו ומחרימים מי שיודע לו נכסים ואם הוא כשר או רמאי ואם נתן שלו במתנה
- סימן ק - המבקש זמן לפרעון, כמה זמן נותנים לו, ואם לא בא בזמנו, והמסרב צווי בית דין
- סימן קא - מגבין לבעל חוב מעות או מטלטלין, ואם תלה מעותיו בעובדי כוכבים, ואם יש עליו חובות לעובדי כוכבים
- סימן קב - מאיזה קרקע מגבין החוב לבעל החוב
- סימן קג - שמין קרקע של לוה, ואם טעו בשומא, ושומא הדרה לעולם
- סימן קד - דין ב"ח מאוחר שקדם וגבה מקרקעי או מטלטלי, ומלוה ע"פ מוקדמת קודמת למלוה בשטר
- סימן קה - דין התופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, ונפקד שתפס הפקדון בשביל הבעל חוב
- סימן קו - דין הבא ליפרע שלא בפני בעל חובו
- סימן קז - כופין את היתומים לפרוע חוב אביהם
- סימן קח - באיזה ענין נפרע מלוה מיורשים, ואיזה שבועה אדם מוריש לבניו
- סימן קט - מכריזין על נכסי יתומים
- סימן קי - אין נזקקין לנכסי קטן
- סימן קיא - דין מלוה בשטר גובה ממשעבדי, והמלוה על פה
- סימן קיב - אין בע"ח טורף מהמשועבדים ממה שקנה
- סימן קיג - אין בעל חוב טורף ממטלטלים המשועבדים
- סימן קיד - דין בעל חוב עם הלוקח אם יכול לדחותו אצל הלוה
- סימן קטו - דין הפירות והשבח בטורף מלוקח ויתומים
- סימן קטז - כיצד כותבין לו הטירפא
- סימן קיז - דין העושה שדהו או עבדו אפותיקי
- סימן קיח - הכותב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך
- סימן קיט - המוכר כל שדותיו, ולוה שהתנה שיגבה מן העידית
- סימן קכ - הזורק חובו סתם, או בתורת גיטין, וזרקו ונאבד
הלכות העושה שליח לגבות חובו
[עריכה]- סימן קכב - אם מת המלוה או שביטל השליחות או ההרשאה
- סימן קכג - הרשאה, על מה נכתבת וכיצד נכתבת
- סימן קכד - נתבע, אם יכול לעשות מורשה
- סימן קכה - השולח חובו או פקדונו על ידי שליח
- סימן קכו - הפורע חובו במעמד שלשתן
- סימן קכז - דין איש שלוה מאשתו וגרשה, או עבדו ושחררו, והלוה מן עובד כוכבים שנתגייר
- סימן קכח - דין הפורע חוב של חבירו או שמשכנו בשביל חבירו
- סימן קכט - דין הערב בשטר ועל פה, ומתי נפרעין מן הערב
- סימן קל - דין ערב שפרע למלוה כיצד נפרע מן הלוה
- סימן קלא - מי שחזר בו אחר שנתרצה להיות ערב
- סימן קלב - עבד ואשה וקטן שערבו, ושנים שנעשו ערבים בשביל אחד, ואחד בשביל שנים
- סימן קלג - מי שמוחזק במטלטלין הידועים לאחר
- סימן קלד - אומן שטוען בדבר שהוא אומן שקנאו מבעליו
- סימן קלה - דין המחזיק בבעלי חיים כגון בהמה ועבד
- סימן קלו - מי שנתחלפו כליו בבית האבל והמשתה
- סימן קלז - מי שלקט פירותיו של חבירו
- סימן קלח - דין שנים אוחזין בטלית וחולקים עליו
- סימן קלט - דין שנים חלוקין בדבר, ואם בא שלישי וחטפה
- סימן קמ - דין החזיק בקרקע של חבירו, ודין חזקת הבתים והחנויות
- סימן קמא - דין חזקת שדה הלבן והאילן
- סימן קמב - דין סיוע המערער למחזיק בחזקתו, ואם היה הסיוע בטעות
- סימן קמג - דין המחזיק שלא בפני המערער והוא במדינה אחרת או ברח
- סימן קמד - שנים שהחזיקו בשדה אחת, זה אכלה וזה אכלה
- סימן קמה - הביא המחזיק עדים ולא כוונו עדותם בשנים
- סימן קמו - מחאה מבטל החזקה, ובאיזה לשון ובמה ומתי
- סימן קמז - המערער על השדה והוא עד או דיין
- סימן קמח - מי שאבדה לו דרך שדהו
- סימן קמט - אלו שאין להם חזקה השותפין, והאריסין, והאפוטרופסים, הגזלנין, והאחין, וחרש שוטה וקטן
- סימן קנ - מי שירד לתוך שדה בתורת משכון וחזר ועשה שטר מכירה
- סימן קנא - דין אלו שאין אכילתן ראיה
- סימן קנב - דין אלו שאין להם חזקה, מתי יש להם חזקה
- סימן קנג - דין הוצאת זיז ומרזב והעמדת סולם ונעיצת קורות
- סימן קנד - חזקת חלונות ופתחים, וכמה צריך להתרחק מהן
- סימן קנה - דין הרחקת נזיקין
- סימן קנו - דין מי שירד לאומנותו של חבירו ומי שמביא סחורה לעיר אחרת
- סימן קנז - שנים שהן שותפים בחצר ובאים לידי חלוקה כיצד יבנו הכותל
- סימן קנח - חלקו גינה או בקעה כיצד עושים הגדר
- סימן קנט - היזק ראייה שמגג לגג, וכיצד יסירוהו
- סימן קס - גג הסמוך לחצר, ושתי חצרות אחת גבוה מחברתה
- סימן קסא - דברים שבני החצר כופין זה את זה
- סימן קסב - דברים שבני מבוי כופין זה את זה
- סימן קסג - דברים שבני העיר כופין זה את זה
- סימן קסד - בית ועליה של שנים ומה יש על כל אחד לתקן
- סימן קסה - מי שיש לו גינה תחת בד של חבירו
- סימן קסו - מי שנפל כותלו לגינת חבירו
- סימן קסז - שתי גינות, אחת גבוהה מחברתה
- סימן קסח - שטף נהר את זיתיו, והמוכר זיתיו לעצים
- סימן קסט - מי שיש לו בור לפנים מבורו וגינה לפנים מגינתו
- סימן קע - גנות המסתפקות ממעין אחד
- סימן קעא - איזה דבר שהשותפין כופין זה את זה לחלוק, וכל דיניו
- סימן קעב - בית או חצר איך נותנים ד' אמות, ודין הזבל שבחצר ונתינת האכסניא
- סימן קעג - שותפים או אחים שרצו לחלוק דבר שאין בו דין חלוקה, וחלוקת ספרים, ושאין להם חזקה זה על זה
- סימן קעד - אחים שחלקו או שותפים או בכור שבאים לחלוק
הלכות מצרנות
[עריכה]- סימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין, ואם מת אחד מהם
- סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה
- סימן קעח - שותף שבקש מהמוכס שימחול לו
- סימן קעט - שותפין אין להם חזקה זה על זה
- סימן קפ - שותפים בחצר שנדרו הנאה זה מזה
- סימן קפא - שיירא שעמד עליהם גייס והציל אחד מהם
- סימן קפב - כיצד נעשה שליח או טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו
- סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורין
- סימן קפד - הקונה שדה על שם אחד ואחר כך אומר שהוא לעצמו ודין שליח מקנה לג' ביחד
- סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית
- סימן קפו - הלוקח כלים מן האומן למכור
- סימן קפז - דין שליח שטוען שאירעו לו אונסים
- סימן קפח - אין שליחות לעובד כוכבים ויש שליחות לעבד ואשה
- סימן קפט - דין אין המקח נגמר בדברים
- סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף
- סימן קצא - דין קניית קרקע בשטר
- סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה
- סימן קצג - המחובר לקרקע דינו כקרקע
- סימן קצד - עובד כוכבים שמכר קרקע לישראל וקבל כסף ולא כתב שטר
- סימן קצה - דין קניית קרקע או מטלטלין בחליפין
- סימן קצו - דין קניית עבד כנעני
- סימן קצז - דין קניית בהמה גסה ודקה
- סימן קצח - דין קניית מטלטלין איזה במשיכה ואיזה במסירה ומה דינו במעות שבידו
- סימן קצט - יש דרכים שמעות קונות ויש זמן שמעות קונות
- סימן ר - דין קניית מטלטלין על ידי חצרו וכיצד קונה כליו
- סימן רא - דין רשם על החבית והתוקע כפו לחבירו
- סימן רב - דין קניית מטלטלין אגב קרקע או עבדים וקרקע או עבד ומטלטלין או בהמה וכלים שעליה
- סימן רג - כל מטלטלין נקנין בחליפין ומטבע אין נקנה בחליפין
- סימן רד - אימתי מקבל החוזר בו מי שפרע ומתי נקרא מחוסר אמנה
- סימן רה - דין מוכר מחמת אונס ומסר מודעא ובטלה
- סימן רו - דין כשאמכור אמכור לך במאה ומכר לאחר ביותר או שאמר אמכרנה לך כמו שישומו אותו ב"ד
- סימן רז - המוכר נכסיו על תנאי ודיני אסמכתא והמחייב עצמו בדבר שאינו חייב בו
- סימן רח - מקח שנעשה בצד איסור
- סימן רט - המקנה דבר שאינו מסויים או שלא בא לעולם
- סימן רי - המקנה לעובר שלו או לעובר אחר
- סימן ריא - דין דבר שלא ברשותו והכותב נכסיו לבניו לאחר מותו
- סימן ריב - דין מקנה דירת בית או חצירו או מקדיש דבר שלא בא לעולם
- סימן ריג - פירות כוורת ופירות שובך באיזה ענין קנה
- סימן ריד - המוכר בית סתם מה נמכר עמו
- סימן רטו - המוכר חצר ובית הבד ומרחץ ועיר מה מכר בכלל
- סימן רטז - המוכר שדה ואמר חוץ מדקל פלוני או חוץ מהאילנות או קרקע לזה ואילנות לזה (וכיצד יכתוב בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעורים)
- סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה
- סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים
- סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם
- סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה
- סימן רכא - מוכר שאמר במאתים ולוקח אומר במנה
- סימן רכב - שנים חלוקים על המקח ושאר טענות שבין המוכר והלוקח
- סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות
- סימן רכד - המחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות
- סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות
- סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור
- סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו
- סימן רכח - אסור להונות בדברים ולגנוב דעת הבריות ולרמות במקח וממכר
- סימן רכט - המוכר לחבירו חטים או שעורים או פירות כמה פסולת צריך לקבל הלוקח
- סימן רל - המוכר לחבירו מרתף של יין והלוקח יין והחמיץ
- סימן רלא - שלא לרמות במדה ובמשקל וכיצד יעשה אותם וכיצד ישקול וחייבין להעמיד ממונים על המדות ועל השערים
- סימן רלב - המוכר דבר במדה ובמשקל וטעה או שטעה במנין המעות ומוכר דבר ונמצא בו מום
- סימן רלג - המוכר מין ונמצא מין אחר או רע ונמצא יפה
- סימן רלד - המוכר דבר איסור ואכלו הלוקח
- סימן רלה - קטן וחרש ושוטה ושכור מתי מוכר מטלטלין והקונה בשבת וביום טוב
- סימן רלו - עובד כוכבים שאנס קרקע מישראל או בעלילות דברים
- סימן רלז - המחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר וקנאו
- סימן רלח - כותבין שטר למוכר ולא ללוקח
- סימן רלט - מי שבא ואמר אבד שטר קנייתי כיצד כותבין לו שטר אחר
- סימן רמ - שני שטרי מכר היוצאים על שדה אחת מזמן אחד
- סימן רמא - המתנה במה תתקיים וכן המחילה והנותן דבר שאינו מסויים
- סימן רמב - דין מתנה באונס ומסירת מודעא ומתנה טמירתא
- סימן רמג - דין המזכה לחבירו על ידי אחר ורוצה הנותן או המקבל לחזור בו
- סימן רמד - האומר לשנים לכתוב שטר מתנה לפלוני
- סימן רמה - הכותב נתתי שדה פלוני לפלוני והאומר נתתי שדה פלוני לפלוני והוא אומר לא נתת לי
- סימן רמו - השומע שמת בנו וכתב נכסיו לאחר
- סימן רמז - השולח חפצים לבני ביתו ולא פירש היאך יחלקום
- סימן רמח - הנותן מתנה לחבירו ואמר ליה ואחריך לפלוני
- סימן רמט - הנותן מתנה וחוזר בו או הנותן לעבד ואשה
- סימן רנ - דין מתנת שכיב מרע במקצת או בכולה בלא קנין ובקנין
- סימן רנא - דין מתנת שכיב מרע או בריא
- סימן רנב - מתנת שכיב מרע מוציאין ממנו למזון האשה והבנות
- סימן רנג - איזה לשון מועיל לשכיב מרע ושכיב מרע שאמר תנו מנה לפלוני ומאתים לפלוני ושלש מאות לפלוני
- סימן רנד - שכיב מרע שביקש שיעשו קנין במתנות
- סימן רנה - ??
- סימן רנו - עובד כוכבים שנתגייר שנתן מתנת שכיב מרע או ששחרר עבדו
- סימן רנז - הכותב נכסיו לבנו או לאחר מהיום ולאחר מותו ומתנת בריא שכתבו בה מהיום ולאחר מיתה
- סימן רנח - מתנה שכתוב בה לאחר מיתה אם יש בו זמן
- סימן רנט - השבת אבידה מאיזה מקום חייב להשיבה
- סימן רס - המוצא דבר שמוכח שהונח שם
- סימן רסא - דין המוצא במקום שניכר שאינה אבדה
- סימן רסב - על איזה דבר חייב להכריז ואיזה דבר הוא של מוצאו
- סימן רסג - המוצא אבידה שמתבייש להשיבה
- סימן רסד - אבידתו קודמת לכל אדם אבידת רבו ואבידת אביו של מי קודמת
- סימן רסה - אין ליטול שכר על האבידה
- סימן רסו - דין אבדת עוברי עבירה
- סימן רסז - כיצד מכריז וכיצד מטפל בה בעודו בידו
- סימן רסח - דין קנייה בחצירו ובד' אמותיו
- סימן רסט - המגביה מציאה לחבירו ואם הגביהו חרש ופקח
- סימן ער - מציאת חרש שוטה וקטן ובנו ובתו ועבדו ושפחתו ואשתו ופועלו
- סימן רעא - מציאת בהמה ושטר חוב ושובר וגט אשה
הלכות פריקה וטעינה ודין הולכי דרכים
[עריכה]- סימן רעג - דין הזוכה מן ההפקר והפקר כיצד וכמה
- סימן רעד - עוד יש איזה דברים של חבירו שמותרים אע"פ שאינם הפקר
- סימן ערה - דין הזוכה בנכסי עובד כוכבים שנתגייר ומת בלא יורשין
- סימן רעו - סדר נחלות כיצד הוא
- סימן רעז - הבכור נוטל פי שנים ואיזהו בכור לנחלה וספק בכור
- סימן רעח - אין הבכור נוטל פי שנים לא במלוה ולא בשבח ואם מכר חלק בכורה
- סימן רעט - דין האומר זה בני או אחי או עבדי וחזר ואמר איפכא
- סימן רפ - אמר אחד זה אחינו או שבא אחד ואמר אני אחיך
- סימן רפא - המעביר נכסיו מבניו ליתנם לאחר
- סימן רפב - שלא להעביר נחלה ממי שראוי לירש
- סימן רפג - דין ירושת עכו"ם וגר וישראל מומר לעכו"ם
- סימן רפד - אין צריך עדות ליורש שהוא קרוב וצריך עדות שמת
- סימן רפה - שבוי שברח והיוצא לדעת מה יעשו בנכסים
- סימן רפו - יתומים גדולים וקטנים היאך ניזונים מנכסיהם
- סימן רפז - מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים
- סימן רפח - היאך שמין מה שעל בניהם ובנותיהם כשחולקים
- סימן רפט - אחים גדולים וקטנים ורוצים לחלוק
הלכות אפוטרופוס
[עריכה]- סימן רצא - דין שומר חנם מאימתי מתחייב בשמירה וכיצד הוא השמירה
- סימן רצב - שלא לשלוח יד בפקדון ואם שלח בו יד
- סימן רצג - מתי ניתן הפקדון ליתבע ואם יכול להחזירו בכל מקום
- סימן רצד - הכופר בפקדון או שטוען נגנב
- סימן רצה - שילם הנפקד כיצד משביעין אותו
- סימן רצו - המפקיד בעדים וטוען הנפקד נגנב או להד"מ
- סימן רצז - הכופר בפקדון אפי' נותן המפקיד סימן
- סימן רצח - נפקד אומר איני יודע כמה אני חייב והמפקיד טוען ברי
- סימן רצט - שנים שהפקידו ביד אחד וא' מהם בא לתבוע
- סימן ש - שנים שהפקידו אחד ק' ואחד ר' וכל אחד תובע ר'
- סימן שא - דין השומרים בעבדים וקרקעות ובהקדשות ובשל עניים
- סימן שב - דיני שומרים א' האיש וא' האשה
- סימן שג - שומר שכר באיזה דבר חייב או פטור ומאימתי מתחייב
- סימן דש - המעביר חבית ממקום למקום ונשבר מתי חייב
- סימן שה - שומר שכופר או שטוען נאנס או נגנב
הלכות אומנים
[עריכה]- סימן שז - דיני השוכר וחיובו ופטורו ואם השאיל או השכיר
- סימן שח - השוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה
- סימן שט - השוכר את הבהמה לילך למקום ידוע והוליכה למקום אחר
- סימן שי - השוכר את החמור ונסתמא או מת או נשבר
- סימן שיא - השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך או טבעה בחצי הדרך
- סימן שיב - המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב או סתם
- סימן שיג - המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה באיזה מקום רשאי להשתמש
- סימן שיד - מה הדברים שעל המשכיר לעשות או על השוכר
- סימן שטו - דין המשכיר בית על תנאי
- סימן שטז - המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב ורצה השוכר להשכירו לאחרים
- סימן שיז - אמר השוכר פרעתי שכר הבית והמשכיר אומר לא פרעת
- סימן שיח - השוכר רחים מחבירו ושוב לא נצטרך
- סימן שיט - מי שהטעה חבירו עד שהכניס פירותיו לביתו
- סימן שכ - מקבל או חוכר מחבירו היאך יתנהג זה עם זה
- סימן שכא - המקבל בית השלחין ושדה האילן ויבשו
- סימן שכב - המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה
- סימן שכג - המקבל שדה מחבירו ולקתה בעומריה
- סימן שכד - המקבל שדה לזורעה מין ידוע ובא לשנותה
- סימן שכה - המקבל שדה מחבירו אם רשאי לזורעה פשתן
- סימן שכו - המקבל שדה לזורעה שומשמין וזרעה חטין
- סימן שכז - דין מקבל שבא להסתלק ועדיין לא נגמרו הזרעים
- סימן שכח - דין מקבל שרוצה להסתלק מפני רעת השדה
- סימן שכט - המקבל שדה לזמן ומת והניח בן
- סימן של - המקבל שדה ליטע כמה אילנות
- סימן שלא - השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה
- סימן שלב - דין האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרן יותר ממה שאמר לו
- סימן שלג - השוכר את הפועל ובא הפועל לחזור קודם שהתחיל או אחר כן
- סימן שלד - השוכר את הפועל להשקות השדה והשוכר מלמד וחלה בנו
- סימן שלה - השוכר את הפועל למלאכה סתם או למלאכה ידועה
- סימן שלו - השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו
- סימן שלז - דין אכילת פועל בשעת מלאכה ממה אוכל או מתי אוכל
- סימן שלח - דין אכילת בהמה בשעת מלאכה ואיסור חסימותה
- סימן שלט - לתת שכר אדם בהמה וכלים בזמנו ומתי זמנו
- סימן שמ - השואל חייב באונס; ובהמה שמתה מחמת מלאכה; ואם שלחה על יד בנו או עבדו
- סימן שמא - השואל מחבירו חפץ סתם או לזמן קצוב
- סימן שמב - אין השואל רשאי להשאיל
- סימן שמג - דין השואל אחר כלות זמן השאלה
- סימן שדמ - טען שמתה מחמת מלאכה או רוצה לשלם או לישבע
- סימן שמה - דין שאל פרה ושכר אחרת
- סימן שמו - דין פטור שאלה בבעלים עם כל דיניו ובעל בנכסי אשתו
- סימן שמז - דין הזיק שור של שואל לשל משאיל או איפכא
- סימן שמח - איסור גניבה ומי נקרא גנב ומאיזה שעה מתחייב
- סימן שמט - דין אשה ועבד וקטן שגנבו
- סימן שנ - דין הגונב חלבו של חבירו ואכלו
- סימן שנא - דין הגונב כיס בשבת
- סימן שנב - דין טוען טענת גנב בפקדון
- סימן שנג - נשתנה הגניבה ביד הגנב או שנתייאשו בעליה ממנה
- סימן שנד - השביחה הגניבה ביד הגנב
- סימן שנה - גנב שהחזיר הגניבה שלא מדעת הבעלים
- סימן שנו - אסור לקנות שום דבר מהגנב והקונה מגנב מפורסם או אינו מפורסם
- סימן שנז - המכיר כליו וספריו ויצא לו שם גניבה בעיר
- סימן שנח - דברים האסורים לקנות מהרועים ומשומרי פירות ומבעלי אומנות
- סימן שנט - איסור גזילה אפילו ע"מ להחזיר ומה נקרא גזילה ואיסור לא תחמוד ולא תתאוה
- סימן שס - מצוה על הגזלן להשיב הגזילה ואם אין בה שוה פרוטה או נשתנית
- סימן שסא - דין יאוש ואם יש עמו שינוי השם או שינוי רשות
- סימן שסב - השביחה הגזילה ביד הגזלן ממילא
- סימן שסג - הגוזל בהמה ועבדים והזקינו, והדר בחצר חבירו שלא מדעתו
- סימן שסד - הנכנס בבית פלוני והוציא כלים או חטף מידו זהובים
- סימן שסה - הגוזל ואינו יודע ממי גזל
- סימן שסו - גזלן שבא לעשות תשובה אם מקבלין ממנו
- סימן שסז - גזלן שבא להחזיר את הגזילה והגוזל את אביו
- סימן שסח - דין המציל או הקונה מלסטים ישראל או עכו"ם
- סימן שסט - אסור לקנות מגזלן ולסטים וליהנות מממונם ודינא דמלכותא כיצד
- סימן שע - דברים שהם גזל מדבריהם כגון מפריחי יונים והמשחקים בקוביא
- סימן שעא - קרקע אינה נגזלת אפילו נתייאשו הבעלים
- סימן שעב - גזלן שהפסיד השדה ואכל פירות כיצד גובה אותם הנגזל
- סימן שעג - דין מכרה הגזלן והשביחה הלוקח מה דינו של לוקח עם הגזלן
- סימן שעד - מכרה הגזלן וחזר וקנאה מהנגזל או נתנה לו במתנה
- סימן שעה - היורד לשדה חבירו או לתוך חורבתו ונטעו או בנאו
- סימן שעו - דין המסיג גבול רעהו
- סימן שעז - מי שדרך הרבים עובר בתוך שדהו
- סימן שעח - אסור להזיק ממון חבירו וען לגרום שום היזק
- סימן שעט - זה בא בחביתו וזה בקורתו ונשברה החבית
- סימן שפ - האומר לחבירו: קרע כסותי; ורודף או נרדף ששיברו כלים
- סימן שפא - דין חמישה שישבו על ספסל אחד
- סימן שפב - המבער מזיק של חבירו וכן חטף מצוה שעל חבירו לעשות
- סימן שפג - דין אדם המזיק לבהמת חבירו
- סימן שפד - דין אדם המזיק שלא בגופו
- סימן שפה - דין היזק שאינו ניכר
- סימן שפו - דיני דגרמי וגרמא ואינו ניכר וגורם לממון ומזיק שיעבודו
- סימן שפז - שמין השברים לניזק ומשלם עליהם
- סימן שפח - ??
- סימן שפט - דיני נזקי ממון ודיני קרן תם ומועד ומקצת משן ורגל
- סימן שצ - דיני רגל וצרורות וכלב ותרנגול וחוט קשור בו
- סימן שצא - דיני שן באיזה מקום משלם נזק שלם
- סימן שצב - דין כלב שנטל חררה ואכלה והדליק הגדיש
- סימן שצג - הכניס פירותיו לחצר חבירו שלא ברשות והוזק בהן בעל החצר
- סימן שצד - בהמה שנפלה לגינה והזיקה וכיצד משערין הנזק
- סימן שצה - דין המשסה את הכלב בחבירו או בעצמו
- סימן שצו - דיני שמירת תם ומועד ושן ורגל ומסירה לשומר
- סימן שצז - בהמה שרגילה ליכנס לשדות של אחרים
- סימן שצח - הכניס שורו לחצר חבירו ברשות או שלא ברשות
- סימן שצט - פרה מעוברת שהזיקה ותרנגולת אם גובין מולד ומביצים; ודין נגח מעוברת
- סימן ת - שור שהיה רודף אחר חבירו או שנים רודפים או נרדפים
- סימן תא - דין שור שנגח וחזר ונגח כיצד גובין ממנו
- סימן תב - שני שוורים שחבלו זה בזה כיצד משלמים זה לזה
- סימן תג - שמין הנבילה והשברים לניזק ופחת נבילה
- סימן תד - עוד דינים בפגם ושבח ודין שבח של מזיק
- סימן תה - שור שהמית אדם או חבלו
- סימן תו - שור של מצרי או של הקדש והפקר או של חרש שוטה וקטן או הפקיר
- סימן תז - שור שנגח ומכרו המזיק או הניזק מה דינו
- סימן תח - אין דנין דיני נזיקין באומדנא אלא בעדות ברורה
- סימן תט - אין מגדלים בהמה דקה בישוב בארץ ישראל וחזיר וכלב רע בכל מקום
- סימן תי - דין בור ובאיזה מקום חי
- סימן תיא - דיני תולדות בור
- סימן תיב - המניח כד ברשות הרבים והשופך מים לרשות הרבים והזיקו
- סימן תיג - דין קדרין שהולכין זה אחר זה ונתקלו ונפלו
- סימן תיד - אימתי אדם רשאי לשפוך שופכין ברשות הרבים
- סימן תטו - הגודר גדרו בקוצים והמצניע קוצים בכותל
- סימן תטז - הכותל והאילן שהיו רעועים ונפלו והזיקו
- סימן תיז - עוד בענייני עשיית נזקין דאסור לעשות
- סימן תיח - דיני נזקי אש וכל חיוביו ותולדותיו
- סימן תיט - דין במה גובין מהמזיק בקרקע או במטלטלין או במעות
- סימן תכ - דיני חובל בחבירו ודין המבייש בדברים
- סימן תכא - חיבוי נזקין אלו אם בכוונה או אפילו שלא בכוונה
- סימן תכב - לפייס הנחבל וכל שכן המחרף והמוציא שם רע
- סימן תכג - הנוגף מעוברת והפילה ושמין דמי ולדות
- סימן תכד - החובל באביו ואמו וחובל בשבת ואשה שחבלה בבעלה
- סימן תכה - דיני חיובי רוצחים בזמן הבית ודיני עגלה ערופה
- סימן תכו - חייב אדם להציל חבירו בין בגופו בין בממונו
- אין סימן תכ"ז בטור (למרות שיש בשו"ע)
הערות
[עריכה]- ^ נוסח השער המובא כאן בהשראת שערים שבדפוסים הישנים, כגון דפוסי אויגשבורג וורשה ודפוס הנובר. יש להשתמש גם בדפוסים הראשונים של בית יוסף ובדק הבית.