טור חושן משפט ריז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · חושן משפט · סימן ריז (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

המוכר לחבירו מקום בתוך שדהו לעשות בו אמת המים להשקות ממנו בית השלחין נותן לו רוחב שלש אמות אמה רוחב לעיקר האמה ואמה לשפה מכאן ואמה לשפה מכאן והרמב"ם ז"ל כתב שצריך ליתן לו ארבע אמות שתים לרוחב האמה ואם מכר לו מקום להשקות בקילון נותן לו חצי אמה לעיקר רוחב האמה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לשפה גם כאן כתה הרמב"ם שצריך אמה לרוחב האמה ונותן השפות נוטען אבל אינו רשאי לזורען שהזרעים מלחלחים הקרקע ומקלקלים אמת המים ואם נפלו השפחות נוטל עפר מן השדה וחוזר ומתקנן:

המוכר לחבירו דרך לעבור בו בתוך שדהו אם דרך היחיד נותן לו שני אמות ומחצה שיעורו שיעבור שם חמור טעון:

מכר לו דרך לעבור בו מעיר לעיר נותן לו רוחב שמנה אמות בכל אורך הדרך:

דרך רשות הרבים נותן לו ששה עשר אמות:

מכר לו מקום לעשות לו מעמד נותן לו בית ד' קבין:

מכר לו בור וכותליה נותן לו מקום רוחב הכותל ג' טפחים:

המוכר מקום לחבירו לעשות לו מקום לקבורה או המקבל עליו לעשותו עושה מערה ד' על ו' ופותח לתוכה שמונה כוכין שלשה לכל צד לאורך המערה ושנים ברחבה ואורך הכוכים ארבע אמות ורחבן ששה טפחים וגובהן שבעה טפחים ועושה חצר על פתח המערה ששה על ששה וכן יעשה לצד השני של החצר כנגדה אחרת כיוצא בזה:

המוכר קברו ודרך קברו מקום מעמדו ובית הספידו באין בני משפחתו וקוברין אותו בעל כרחו של לוקח ונותנין ללוקח דמי הקבר שקוברין אותה בה:

בית יוסף[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המוכר לחבירו מקום בתוך שדהו לעשות בו אמת המים להשקות ממנו בית השלחין נותן לו רוחב ג' אמו' וכו' והרמב"ם כתב שצריך לו ד"א וכו' ואם מכר לו מקום להשקות בקילון נותן לו חצי אמה לעיקר רוחב האמה וכו' גם בכאן כתב הרמב"ם ז"ל שצריך אמה לרוחב האמה מימרא דרב יהודה אמר שמואל בפרק המוכר פירות (צט:) וגירסת ספרים דידן כדברי הרמב"ם וכך היא גירסת הרי"ף והרא"ש ז"ל ובקשתי חבר לגירסת רבינו ולא מצאתיו. ודע שלשון המימרא אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה ופי' רש"י לאגפיה כדי לתקן מאותו קרקע אגפיה של אמת המים אם יפלו: וגבי מכר לו מקום להשקות בקילון כתב ה"ה בפרק כ"א לשון הרב ן' מיגאש פירוש מכר לו בחצרו מקום לעשות בו אמה להעביר עליה מי רגלים ומי תכבוסת חצרו וכיוצא בהן וכו' ע"כ וכן פרש"י שהוא עשוי להשקות בהמה ורחיצת בגדי' וכלים ואינו גדול כ"כ עכ"ל: ומה שאמר ואותן השפות נוטען אבל אינו רשאי לזורען וכו' שם אותן אגפיים מי זורען אמר רב יהודה אמר שמואל בעל השדה זורען רב נחמן אמר שמואל נוטען מ"ד זורען כל שכן נוטען מ"ד נוטען אבל זורען לא חלחולי מחלחלי ופסק כרב נחמן בדיני וכן פסק הרמב"ם בפרק כ"א מה"מ: ומה שאמר ואם נפלו השפות נוטל עפר מן השדה וחוזר ומתקנן מימרא שם ויהיב טעמא שעל מנת כן קבל עליו בטל השדה וכתב רשב"ם מיהו להכי אהני מה שנותן לו מתחילה אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה דאין לו לבעל השדה שם שום תשמיש שיקלקל האגפיים כגון בנין או כל דבר שמכביד:

המוכר לחבירו דרך לעבור בו בתוך שדהו אם דרך היחיד נותן לו שתי אמות ומחצה וכו' בפרק המוכר פירות (שם) תנן דרך היחיד ארבע אמות ובגמרא תנא אחרים אומרים כדי שיעבור חמור במשאו אמר רב הונא הלכה כאחרים ואסיקנא דשיעורו שני אמות ומחצה וכתב ה"ה בפכ"א שכתב הרשב"א בשם הר"י ן' מיגש מסתברא לן דה"מ דלא מסיימי מחיצתא אבל היכא דאיכא מחיצתא חמור במשאו בשני אמות ומחצה לא מסתגי וכל שכן דלא הדר עכ"ל:

ומ"ש מכר לו דרך לעבור בו מעיר לעיר נותן לו שמנה אמות וכולי ופרש"י דרך מעיר לעיר. שהדרך מיוחדת לשני עיירות הללו ואין אנשי עיירות אחרות נכנסין לשם: שמנה אמו'. שאם יפגעו ב' עגלות זו בזו שלא יתעכבו זו בזו. ובספרי רבינו כתוב ה' אמות ונוסחא משובשת הוא שנתחלף בהן בין חי"ת לה"א:

ומה שאמר דרך רה"ר נותן לו י"ו אמות משנה שם ופירש רש"י דרך הרבים. כגון עיר שיש בה מעבר שבאים דרך שם בארץ רחוקה וכתב ה"ה בפכ"א ע"ז דה"ה דכל מקום ששיערו י"ו אמה כיון שהזכיר דרך עכ"ל:

ומה שאמר מכר לו מקום לעשות לו מעמד נותן לו בית ד' קבין משנה שם ופירוש מעמד מקום שהיו עומדים העם בשובם מן הקבר סמוך לבית הקברות:

מכר לו בור וכותליה נותן לו מקום רוחב הכותל ג' טפחים ברייתא ריש פ' לא יחפור (יז:):

המוכר מקום לחבירו לעשות לו מקום לקבורה או המקבל עליו לעשותו עושה מעשרה ד' על ו' ופותח לתוכו ח' כוכין וכו' משנה בסוף המוכר פירות (ק:) אלא שיש בדברי רבינו טעות סופר בשני מקומות האח' שכתוב בספריו שנים לכל צד לאורך המערה וצריך להגיה ג' לכל צד לאורך המערה השני שכתוב וגבהן ששה טפחים וצריך להגיה ז' טפחים ועוד שכתוב בספרים ורוחב הכוכין וצריך להגיה ואורך במקום ורוחב. והרמב"ם בפכ"א מהלכות מכירה השמיט סיפא דמתני' דקתני עושה חצר ע"פ המערה וכו' וכתב ה"ה שנ' שהוא מפרש סיפא בשקביל עליו לעשות חצר בפירוש עכ"ל וק"ל על דבריו דמ"מ היה לו לכתב' להשמיענו דין המקבל עליו בפירוש לעשות חצר ול"נ דטעמו של הרמב"ם משום דסבר דההיא סיפא ליתא אלא לר"ש ולא קי"ל כותיה:

המוכר קבר ודרך קברו וכו' בריתא שם ומפרש טעמא משום פגם משפחה ופר"ש גנאי הוא להם שאין לקרובים מקום לקבורה:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המוכר לחבירו מקום וכו' בפ' המוכר פירות אמר רב יהודה אמר שמואל אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו שתי אמות לתוכה אמה מכאן ואמה מכאן לאגפים. חמה בית הקילון אני מוכר לך נותן לי אמה אחת לתוכה חצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לאגפיה כך היא גי' הרא"ש אמה מכאן בלא וי"ו וכך כתב רשב"ם בשם רבי יעקב בר יקר ועיקר. פירוש דאמת בית השלחין נותן לו שתי אמות לתוכה של שדה לתקן אגפיה דהיינו אמה מכאן ואמה מכאן אבל שיעור רחבה הוי נמי אמה ולא יותר דלכך היא קרויה אמה לפי שרחבה אמה וא"כ כל רחבה עם אגפיה אינו אלא ג' אמות וכן בקילון נותן לו אמה אחת לתוכה של שדה לתקן אגפיה דהיינו חצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן וס"ל לרבינו דכי היכי דבקילון הוה שיעור אגפיה חצי שיעור דאגפי בית השלחין ה"נ שיעור רחבה דקילון הוה חצי השיעור דרוחב בית השלחין. ומה שהיא קרויה אמה משום דעומקא אמה אבל הרמב"ם גורס נותן לו שתי אמות לתוכה ואמה מכאן וכו' בוי"ו וכך היא גירסת הספרים וכפי' הראשון שכתב רשב"ם לפי זה יהיה פי' שני אמות לתוכה לחפור בקרקע ולהרחיב אמת המים שתהא רחבה ב' אמות ומה שהיא קרוייה אמה משום דעומקא אמה וכן פי' התוספות לפי גירסא זו וכיוצא בזה יהיה הפי' בקילון דנותן לו אמה לחפור בקרקע ולהרחיב אמת המי' שתהא רחבה אמה וכו' ותמהני על ב"י שכתב שלא מצא חבר לגירסת רבינו והלא מפורש בגמ' כמו שכתבנו: וכתב רשב"ם אמה מכאן וכו' לאגפיה כדי לתקן מאותו קרקע אגפיה של אמת המים אם יפלו עכ"ל ולא ידעתי מי דחקו לפרש כך ולמה לא פירש כפשוטו דמניח אגפיה כענין שמניח כותל לבור כמו שיתבאר בסמוך סעיף ו' ואף כאן מניח אגפיים כדי שלא ישים לשם בנין כל דבר שמכביד שמקלקל האגפיים שיפלו ויקלקל אמת המים ולפיכך אין לו לבעל השדה לעשות שם שום תשמיש אלא נטיעה או זריעה כמו שפי' הוא עצמו לבסוף וק"ל:ומ"ש ואותן השפות נוטען וכו' שם פלוגתא דרב יהודה ור"נ ופסק כר"נ בדיני דנוטעים אבל לזורען לא: ומ"ש שהזרעים מלחלחים וכו' כ"כ הרמב"ם בפכ"א מה' מכירה אבל גי' הספרים חלחולי מחלחלי ונראה דפירושו שהזרעים מחלידין הקרקע במקומן ומעלין עפר תיחוח ומתמוטט הקרקע לצדדין וכדאמר בפ' לא יחפור (דף י"ט ע"ב) ע"ש: ומ"ש ואם נפלו השפות וכו' שם מימרא דרב יהודא ופי' רשב"ם ואע"פ שנתן לו כבר אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה כיון דכלו להו מתקנן עדיין מעפר השדה מיהו להכי אהני לו מה שנתן לו מתחילה אמה מכאן וכו' דאין לו לבעל השדה לעשות שם שום תשמיש שקלקול האגפיים וכו' אבל מן האמה לפנים יעשה בתוך שלו מה שירצה עכ"ל:

המוכר לחבירו דרך וכו' שעור דרך יחיד נפסקה הלכה בגמרא שם כדייני גולה שאמרו ב' גומדין ומחצה ופירוש גומדין אמות ומצינו בכתוב גומד ארכה וכן פי' רשב"ם שי"מ כן וכן פי' הרמב"ם ומפורש בגמרא דשעור זה הוא כדי שיעבור חמור במשאו וע"ל בסי' קצ"ב סעיף ח':

מכר לו דרך לעבור מעיר לעיר וכו' שם ברייתא כדי שאם יפגעו ב' עגלות זו בזו שלא יתעכבו זו בזו וז"ש רבינו בכל אורך הדרך כדי שלא נטעה לומר דוקא בסמוך לעיר הוא דבעינן ח' אמות מפני העוברים ושבים וכך הם דברי הרמב"ם: דרך רשות הרבים וכו' ברייתא שם דרך הרבים י"ו אמה וכך הם דברי הרמב"ם: ומ"ש רבינו דרך ר"ה ולא כתב דרך הרבים אפשר שבא להוציא מהרשב"ם שמחלק בין דרך הרבים לדרך ר"ה כמו שהבאתי למעלה בסי' רט"ו סעיף ח' לכך נקט בכל דוכתא דרך ר"ה: מכר לו מקום לעשות מעמד וכו' פי' מקום שהיו עומדים בו העם בשובם מן הקבר סמוך לבה"ק ומשנה היא שם ושיעורא דבית ד' קבין ברבוע צא ולמד מסאתים בחצר המשכן תמצא בית ד' קבין ברבוע מ' אמות וד' טפחים ושלש אצבעות הגדולים שארבעה מהם בטפח וג' רביעית אצבעות ומשהו:

מכר לו בורו כותלים וכו' ברייתא ריש פרק לא יחפור:

המוכר וכו' מקום לקבורה וכו' משנה שם פלוגתא דת"ק ור"ש ופסק כת"ק:

המוכר קברו וכו' ברייתא שם ומפרש טעמא משום פגם משפחה דגנאי הוא להם שאין לקרוביהם מקום לקבורה: