טור חושן משפט שמב
<< | טור · חושן משפט · סימן שמב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור
[עריכה]אין השואל רשאי להשאיל אפילו שאל ספר תורה שעושה מצוה בשאילתה אינו רשאי להשאיל לאחרים: ואם השאיל לאחרים אפי' נתקלקל מחמת המלאכה ששאלו בשבילה חייב אא"כ שיש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היה בידו כשפירשתי לעיל:
בית יוסף
[עריכה]אין השואל רשאי להשאיל אפי' שאל ס"ת וכו' אינו רשאי להשאיל לאחרים בבריית' וגמ' בפרק אלו מציאות (כט:): כתב הריף בפרק המפקיד דהא דאמר ר"ל אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר ה"מ לכתחלה אבל בדיעבד אע"ג דאינו רשאי אי איכא סהדי דלא פשע בה לא מחייבינן ליה דהא גבי שוכר פרה מחבירו ומתה כדרכה כיון דליכא פשיעותא דהא כדרכה מתה לא מיחייב שוכר לשלומי מדיליה ואע"ג דהשאילה לאחר עכ"ל. וכתב הריטב"א מיהו ש"ח או ש"ש שאין לו רשות להשתמש בפקדון אם השכירו או השאילו דכ"ע חייב באונסין כדין שולח יד בפקדון והיינו דנקט הכא שוכר ושואל עכ"ל: [%א] כתב מהרי"ק בשורש ו' אין השואל רשאי להשאיל וכו' היינו אפי' כשהשומר הראשון קל שבקלים והשני אדיר שבאדירים: [%ב] כתב הרשב"א בתשובה בסי' אלף קמ"ה לא אמרו אין השוכר רשאי להשכיר ואין השואל רשאי להשאיל אלא במטלטלין שאין דרכן של בני אדם להשתכר ולהשאיל עמהם מפני שאפשר להבריחם ואינו רוצה שיהיו מטלטלין אצל אחרים אבל מטלטלין שאין עשויין להבריח שדרכן של בעלים להשתכר ולהשאל עמהם משכיר ומשאיל לאחרים וזהו שאמרו בפרק האומנין (צט:) השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך וכו' ולא בשכירות בלבד אמרו אלא אפי' בשאלה שלא תאמר מי שהשאיל לא היה בדעתו להשאיל ולעשות חסד אלא לזה דגרסינן בפרק אלו נערות (לד:) הניח להם פרה שאולה משתמשין בה כל ימי שאלתה ועיין עוד שם:
ומ"ש ואם השאיל לאחרים אפילו נתקלקל מחמת המלאכה ששאלו בשבילה חייב אלא א"כ שיש לו ראיה שיכול ליפטר בה אילו היתה בידו כדפירשתי לעיל בסי' רצ"א:
בית חדש (ב"ח)
[עריכה]אין השואל רשאי להשאיל אפילו שאל ס"ת וכו'. אע"ג דס"ת נוח להתקלקל בטשטוש וקריעה ומאי אפי' מ"מ כיון דעושה מצוה רבה בשאלתה סד"א דשרי טפי דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה קמ"ל דלא ומיהו נראה דוקא ס"ת דנוח להתקלקל אבל דבר שאינו נוח להתקלקל כגון טלית של מצוה ותפילין יכול להשאיל דניחא ליה לאינש דליעבד מצוה בממוניה היכא דליכא חששא דקלקול: