טור חושן משפט שמג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · חושן משפט · סימן שמג (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

טור[עריכה]

השואל חפץ או כל דבר לזמן מיד כשיכלה הזמן חוזר החפץ השאול לרשות המשאיל ליפטר השואל מאונסים אפילו הוא עדיין בביתו ומ"מ הוא חייב בגניבה ואבידה כדין שומר שכר: [ואם] שלחו לו בתוך הזמן ביד עבדו או שלוחו של משאיל או של שואל כתבתי למעלה:

בית יוסף[עריכה]

השואל חפץ או כל דבר לזמן מיד כשיכלה הזמן חוזר החפץ השאול לרשות המשאיל ליפטר השואל מהאונסין אפי' הוא עדיין בביתו ומ"מ הוא חייב בגניבה ואבידה כדין שומר שכר בפרק האומנין (פא.) תנן התם א"ל השואל שלח ושלחה ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא ל"ש אלא שהחזירה בתוך ימי שאילתה אבל לאחר ימי שאילתה פטור ופרש"י ל"ש. שהשואל חייב בה עד שתבוא ליד המשאיל אלא שהחזירה בתוך ימי שאילתה שאמר ליה השאילני עד זמן פלוני והחזירה בתוך הזמן דהתם אכתי לא כליא שאלה עד דאתיא לידי בעלים אבל לאחר ימי שאילתה פטור ואפי' בביתו של שואל מתה משכלו הימים אינו שואל עליה ואסיקנא דהא דלאחר ימי שאילתה פטור מסתבר דפטור משואל וחייב כש"ש דהואיל ונהנה מהני הוי ויש ללמוד מכאן לש"ש לזמן שכיון שכלה זמנו כלתה שמירתו ואפי' היא עדיין בבית אינו עליה אלא ש"ח. גרסינן בירושלמי השואל את הפרה שאלה היום ושכרה למחר לילה שבנתים מהו אמר ר' יצחק אי תנן אמר שדרך הפרות ללון אצל בעליהן וזו ע"י שהיתה שכורה אצלו נא לנה כשאולה היא אצלו וחייב ואי תנן אמרי אין דרך הפרות ללון אצל בעליהן וזו כשכורה היא אצלו ופטור ופירשו תלמידי הרשב"א דה"ק שדרך הפרות ללון אצל בעליהם כלומר שעל השואל להחזירן [בלילות] וכל שלא החזירן ודאי שאולות נינהו וכיון שכן זו ע"י שהיתה שכורה לא לנה כלו' לא החזיר' כשאולה היא והוא חייב דכיון דעליה רמי לאהדורה כל שלא החזירה שאולה היא עד שהתחיל השכירות ואי תנן אמרי שאין דרך הפרות ללון אצל בעליהן כלו' שאין על השואל להחזירן בלילות אלא כל שכלה היום כלתה השאלה זו ודאי אינה כשאולה אצלו אלא כשכורה היא ופטור וכשכורה הוי אע"פ שכלתה השאלה ולא התחיל השכירות משום דנהנה מהני כדאיתא בהאומנין עכ"ל:

ומה שאמר ואם שלחו לו בתוך הזמן ביד עבדו או שלוחו של משאיל או של שואל כתבתי למעלה בסי' ש"מ:

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

השואל חפץ וכו' ה"א בסוף האומנים (דף פ"א) וכבר כתב רבינו דין זה סוף סי' ש"מ סעיף י"א: