טור חושן משפט קפא
<< | טור · חושן משפט · סימן קפא (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור
[עריכה]שיירא המהלכת במדבר ועמד עליהם גייס לטרפה ועמד אחד מהם והציל אם היו הם יכולים להציל אפילו אמר לעצמי אני מציל כל מה שהציל הוא לאמצע פירוש ויקח כל אחד את שלו לא היו יכולים להציל כל מה שהציל הוא לעצמו אפילו לא אמר לעצמי אני מציל ואם יכולים להציל ע"י הדחק בזה יש חילוק אמר לעצמי אני מציל הוא לעצמו לאל אמר הוא לאמצע:
ואם הם שותפין ואמר לעצמי אני מציל אם הם יכולים להציל מה שהציל עד כדי חלקו הוא לעצמו ואם הציל יותר הוא שלהם ואין אין יכלים להציל הכל לעצמו לא אמר לעצמי אני מציל אפילו אין יכולין להציל הכל לאמצע ואם הוא פועל שלהם ואמר לעצמי אני מציל והם אינם יכולים להציל הכל לעצמו שפועל חוזר אפילו בחצי היום לא אמר הוא שלהם:
בית יוסף
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שיירא המהלכת במדבר וכו' בהגוזל בתרא (קטז:) גמרא זה בא בחביתו של יין תנו רבנן שיירא המהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד מהם והציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו ה"ד אי ביכול להציל אפילו סיפא נמי לאמצע ואי דאין יכול להציל אפילו רישא נמי לעצמו אמר רמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו אמר פליג לא אמר לא פליג רבא אמר הכא בפועלים עסקינן וכדרב דאמר פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום וכל כמה דלא הדר ביה כברשותיה דבע"ה דמי וכי הדר ביה טעמא אחרינא הוא דכתיב כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים רב אשי אמר בשיכול להציל ע"י הדחק גלי דעתיה לעצמו לא גלי דעתיה לאמצע. ופי' רש"י הציל לאמצע. כל אחד מכיר את שלו ונוטל: אי שיכולים בעלים להציל. לא אייאוש ואפילו אמר לעצמי גזלן הוא: הכא בשותף. ובין יכולים להציל בין אין יכולים להציל: וכגון זה. במקום איבוד ממון שותף חולק ואפילו לא ירצה חבירו: אמר פליג. ומעכב חלקו ממה שהציל: לא אמר לא פליג. ושפיר עבד דמסר נפשיה אעיסקא דתרווייהו הואיל והוא שותף עמו אורחיה למיטרח אכולי עיסקא: בפועל. שהיה שכיר לבעלי ספינה וכשאין יכולין להציל הדר ביה וזכי מהפקירא: רב אשי אמר. לעולם באינש דעלמא וכגון דיכולים להציל ע"י הדחק אמר לעצמי ושמעו בעלים ושתקו ולא מסרו עצמן אסחו דעתייהו וגלו דאייאוש ולא בעו מימסר נפשיוהו ומיהו היכא דיכולים להציל להדיא אפילו שמעו ושתקו לא קני דמסתמא לא אייאוש. וכתבו הרי"ף והרא"ש והני תלתא פירוקי כולן הילכתא נינהו וכן כתב ג"כ הרמב"ם בפי"ב מהל' גזולה. ובענין יכולים להציל ע"י הדחק סתם רבינו דבריו והוה ליה לפרש דכי אמרינן דאם אמר לעצמי אני מציל הציל לעצמו ה"מ היכא דשמעו בעלים וישבו ולא הצילו שנראה שנתייאשו הא אם עמדו בעלים להציל דמוכח שלא נתייאשו עד שהציל הוא של בעלים וכן משמע מפירש"י וכ"כ הרמב"ם בפרק הנזכר. פרטי דינים אימתי שותף יכול לחלוק שלא לדעת חבירו כתבתי בסימן קע"ו גבי היה עליהם חוב לאחד וכו'. כתב המרדכי אמר פליג לא אמר לא פליג פסק רבינו אבי העזרי דאם אין עדים בדבר שאומר כן נשבע שלא נתכוין להציל אלא לעצמו וזוכה: (ב"ה) יש לתמוה דמלישנא דגמרא משמע דדוקא באמר אבל בנתכוין ולא אמר לאו כלום הוא ודברים שבלב אינם דברים ועוד קשה דהיכי קאמר נשבע הא כיון דלא בעינן אמר אפילו היה השותף מצוי אינו יכול לטענו טענת שלא נתכוין ואין נשבעין על טענת ספק לפיכך נ"ל דלישנא דנתכוין לאו דוקא אלא היינו לומר דאמר לעצמי אני מציל ואם היה שם השותף וטענו טענת ודאי ישבע ואם לאו מחרים סתם:
בית חדש (ב"ח)
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שיירא המהלכת במדבר וכו'. ברייתא בהגוזל בתרא והחילוק בין יכולין להציל ובין אין יכולין להציל ע"י הדחק אוקימתא דרב אשי לשם. ומ"ש רבינו ביכולין להציל על ידי הדחק אמר לעצמי אני מציל הוא לעצמו פי' רש"י דהיינו בשמעו בעלים ושתקו ולא מסרו עצמן אסחו דעתייהו וגלו דאייאוש וכ"כ הרמב"ם בפרק י"ב מה' גזילה ומפורש כך בהלכות:
ואם הם שותפין וכו'. אוקימתא דרמי בר חמא לשם ומשמע דבשותף אין חילוק בין יכולין להציל ובין אין יכולין להציל אלא החילוק הוא בין אמר ללא אמר דבאמר בכה"ג דאיכא איבוד ממון שותף חולק שלא מדעת חבירו אבל בלא אמר בכל גווני הציל לאמצע וכ"כ הרמב"ם בסתם ופי' ה' המגיד דבריו כדפי' וכן פי' רש"י אבל רבינו הוסיף ביאור על פי דברי הרא"ש בפסקיו לשם שכתב כך והוא דבאמר נמי דהציל לעצמו איכא לפלוגי דאם יכולין הם להציל אינו לעצמו אלא עד כדי חלקו ואם אינן יכולין להציל הכל לעצמו וטעמא דמסתבר הוא דלא עדיף שותף בדאמר מאחר שאינו שותף דאם הם יכולים להציל אפילו אמר אינו לעצמו אלא עד כדי חלקו וכ"ש שותף ונראה דבשותף אפילו יכולין להציל ע"י הדחק דינו כיכולין להציל שלא על ידי הדחק וכן הדין בפועל בסמוך דלא מפליגינן ביכולין להציל ע"י הדחק אלא באינש דעלמא כדמוכח בסוגיא: ואם הוא פועל וכו' אוקימתא דרבא שם ופי' רש"י דהא דבאמר הכל לעצמו אינו אלא בשאינן יכולין להציל דהשתא דהדר ביה מפעולתו ופועל יכול לחזור בחצי היום זכי מהפקירא וכאן לא כתב רבינו לחלק היכא דהם יכולין להציל בין עד כדי חלקו וכו' כמו בשותפין משום דשותפין יש לכל אחד חלק בממון אבל פועל אין לו כלום וכשיכולין להציל אפילו בדאמר הפועל לעצמי אני מציל הכל לבעלים ואין לפועל כלום ודוק: כתב המרדכי פרק הגוזל בתרא דבשותף פסק ראבי"ה דאם אין עדים שאמר כן נשבע שלא נתכוין להציל אלא לעצמו וזוכה עכ"ל והקשה בספר ב"ה דבגמרא משמע דוקא אמר אבל נתכוין בלב לא מהני דדברים שבלב אינן דברים ועוד אפילו השותף היה שם אינו יודע מה שבלבו ואין נשבעין על טענת ספק ונראה דנתכוין לאו דוקא אלא היינו לומר דאמר לעצמי אני מציל ואם היה השותף שם וטענו ודאי ישבע ואם לאו מחרים סתם עכ"ל ולפע"ד נראה דלא אמר ראבי"ה אלא כשלא היה שם השותף התם הוא דלא בעינן אמר אלא בנתכוין לחוד סגי דלמי יאמר כן אם לא היה שם שום אדם ולשותף נשבע בטענת ספק אבל אם היה שם אדם אמרינן בגמרא דבעי אמר: