ארבעה טורים/הקדמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לוֹ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה לוֹ נָאֶה שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה עַל כָּל אֱלוֹהַּ מְאֹד נַעֲלָה. אִם אֹמַר אַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ וַאֲהַלְלָה לֹא אוּכַל כִּי אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה. וְכִי הוּא מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. וְלוֹ דּוּמִיָּה תְהִלָּה. שַׁלִּיט בְּכָל דְּבַר מַטָּה וָמָעְלָה. כֻּלָּם אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ יִשְׁתַּחֲווּ בְּחִילָה. רִאשׁוֹן לָרִאשׁוֹנִים אֵין לְרֵאשִׁיתוֹ רֹאשׁ וּתְחִלָּה. וְגַם אֶת אַחֲרוֹנִים הוּא וְאֵין לוֹ קֵץ וְתִכְלָה. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבְשֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ עַד אִם כִּלָּה. וְיָצַר אֶת הָאָדָם עָפָר מֵאַדְמָתוֹ אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְּעִתּוֹ (קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַייָ) [בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל] רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה. וּבַעֲבוּר תּוֹרַת קִנְיָנוֹ רֵאשִׁית נְסִיכָתוֹ. לְהַנְחִילָהּ לְעַם קָדְשׁוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. וְזִוֵּג רֵאשִׁית עִם אַחֲרִית טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. זִוּוּגוֹ עָלָה יָפֶה כִּי אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה מְקֻשֶּׁטֶת [בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כַּכַּלָּה] וַיִּתֶּן לָנוּ עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתוֹ חֻקֵּי דָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ. וַיַּבְדִּילֵנוּ מִטֻּמְאַת גּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וַיְקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ. וַיְצַוֵּהוּ עָלֵינוּ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לְלַמְּדֵנוּ וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. וַיְלַמֵּד חֹק וּמִשְׁפָּט בְּיִשְׂרָאֵל. לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם וְחֻקֵּי הָאֵל. וְתוֹרָה אֲשֶׁר קִבֵּל מֹשֶׁה מִסִּינַי מְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְהֵם הֶחֱזִירוּ עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ וּבֵרְכוּ בְּמוֹרָא הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. וְתִקְּנוּ כָּל סֵדֶר הַבְּרָכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְשַׁחֲרִית שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. וְעַרְבִית שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ וּסְמָכוּם עַל הַמִּקְרָא שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ וְכֵן כָּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה בְּרָכוֹת עַל הַסֵּדֶר וּסְמָכוּם עַל הַמִּקְרָאוֹת וְתִקְּנוּ לְבָרֵךְ מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם וּלְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵעֵין בִּרְכָתוֹ וְהֵם מְסָרוּם לְתַלְמִידֵיהֶם וְכֵן דּוֹר אַחַר דּוֹר עַד הַיּוֹם.

וְיַעַן כִּי אָרְכוּ לָנוּ הַיָּמִים בְּגָלוּתֵנוּ וְתָשַׁשׁ כֹּחֵנוּ וְשָׁמֵם לִבֵּנוּ וְרָפוּ יָדֵינוּ וְכָהוּ עֵינֵינוּ וְכָבְדוּ אָזְנֵינוּ וְנֶאֱלַם לְשׁוֹנֵנוּ וְנִטַּל מְדַבְּרֵנוּ וְנִסְתְּמוּ מַעַיְנֵי חָכְמָתֵנוּ נִשְׁתַּבְּשׁוּ הַסְּבָרוֹת וְגָדְלוּ הַמַּחְלֹקוֹת וְרַבּוּ הַדֵּעוֹת וְלֹא נִשְׁאֲרָה הֲלָכָה פְּסוּקָה שֶׁאֵין בָּהּ דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת עַד כִּי רַבִּים מוֹעֲלִין בַּהֲנָאָתָן מִן הָעוֹלָם בְּלֹא בְּרָכָה וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יֵלֵךְ אָדָם אֵצֶל חָכָם וִילַמְּדֶנּוּ בְּרָכוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי מְעִילָה. עַל כֵּן הֱעִירוּנִי רַעְיוֹנַי וּמַחְשְׁבוֹתַי וְעִם לְבָבִי אָשִׂיחָה אֲמָרִים אָקוּמָה נָא וַאֲסוֹבְבָה בְּבָתֵּי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים סוֹפְרִים וְאָבִינָה בַּסְּפָרִים וַאֲלַקְּטָה שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרָאשֵׁי הָאֲמִירִים מִדִּבְרֵי הַמְדַבְּרִים וַאֲחַבֵּר סֵפֶר בְּעִנְיַן הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת וַאֲסַדְּרֵם בְּכָל דָּבָר וְדָבָר בִּרְכָתוֹ הָרְאוּיָה לוֹ תְּחִלָּה וָסוֹף וַאֲבָרְרֵם בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִפֹּל בָּהֵן סָפֵק וַיְשִׁיבוּנִי סְעִפַּי הֲלֹא יָמִים יְדַבֵּרוּ וְרָב יָמִים יוֹדִיעוּ חָכְמָה וְאַתָּה צָעִיר אָתָּה וְאֵין לְךָ דַּעַת וּמְזִמָּה וְלֹא אִתְּךָ יוֹדֵעַ עַד מָה לָכֵן חֲדַל לְךָ מַחֲשַׁבְתְּךָ פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתֶךָ וְלֹא יַכְלִימוּךָ רֵעֶיךָ. וָאֲשִׁיבֵם דָּבָר לֵאמֹר אָקוּמָה נָא וִיהִי מָה כִּי הִיא מְלֶאכֶת שָׁמַיִם וְאֶשְׁאֲלָה מֵאִתּוֹ וְיִהְיֶה לִי לְעֵינַיִם וְלִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים יָעִיר לִי אָזְנַיִם. וּלְדַבֵּר מֵישָׁרִים יִפְתַּח לִי שְׂפָתַיִם וְיוֹצִיא לַפֹּעַל מַחְשְׁבוֹתַי וְתַעֲלֹזְנָה כִלְיוֹתַי וְרָאִיתִי עוֹד לְחַבֵּר הִלְכוֹת שַׁבָּת וּמוֹעֲדִים מְגִלָּה וַחֲנֻכָּה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְתַעֲנִיּוֹת כִּי הֵם דְּבָרִים הַהֹוִים וּבָאִים לְעִתִּים יְדוּעִים. וְאֵין רְצוֹנִי לְהַאֲרִיךְ בִּרְאָיוֹת אֶלָּא לְהָבִיא דְּבָרִים פְּסוּקִים וּבִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת אֶכְתְּבֵם וְאֶכְתֹּב אַחֲרֵי כֵן מַסְקָנַת אֲדוֹנִי אָבִי הָרֹא"שׁ זַ"ל וְקָרָאתִי לַסֵּפֶר הַזֶּה אֹרַח חַיִּים כִּי הוּא יָסִיר מִמּוֹקְשֵׁי מָוֶת לַהוֹלְכִים בְּאֹרְחוֹתָיו וְחִלַּקְתִּיו לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים:

הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן סֵדֶר הַיּוֹם כִּי בוֹ סִדַּרְתִּי אֵיךְ יִתְנַהֵג הָאָדָם מֵעֵת קוּמוֹ עַד עֵת שָׁכְבוֹ בְּעִנְיַן קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. וּבְעִנְיַן הַתְּפִלּוֹת כָּל אַחַת בִּזְמַנָּהּ וְהִלְכוֹתֶיהָ וּשְׁאָר הַתְּפִלּוֹת כְּגוֹן תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ וּשְׁאָר הַתְּפִלּוֹת הַדּוֹמִין לָהּ וְאֵיךְ יִתְנַהֵג בְּמַאֲכָלָיו וּבְמַשְׁקָיו בְּמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ כָּל אֶחָד בְּעִתּוֹ וּפֵרַשְׁתִּי הִלְכוֹת צִיצִית בְּעֵת הִתְעַטְּפוֹ וְהִלְכוֹת תְּפִלִּין בִּשְׁעַת הַנָּחָתָן. וּבְכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה סִדַּרְתִּי בָּהּ עִנְיָנָהּ כְּגוֹן הַזְכָּרָה בִּגְבוּרוֹת וּשְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים וּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים וְכֵן לְכֻלָּם. וְאַחַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה סִדַּרְתִּי קְרִיאַת הַתּוֹרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ וְאַחַר כָּךְ קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּמְכִירָתָהּ. וּבְעֵת הַסְּעֻדָּה סִדַּרְתִּי דִּין נְטִילַת יָדַיִם רִאשׁוֹנִים בִּתְחִלַּת הַסְּעֻדָּה וּמַיִם אֶמְצָעִיִּים בְּאֶמְצָעוּתָהּ וְאַחֲרוֹנִים בְּסוֹפָהּ. וְדִין הַבְּצִיעָה וְעַל מָה רָאוּי לִבְצֹעַ וְכָל הִלְכוֹת הַסְּעֻדָּה. וְדִין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְכָל מַה שֶּׁמּוֹסִיפִין בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְאִם שָׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר וְכָל דִּינָיו וְהַזִּמּוּן מִי מִצְטָרֵף וּמָתַי נֶחְלָקִים וְכָל דִּינָיו. וּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן וְשִׁעוּרָן וְאֵי זֶה קוֹדֵם לַחֲבֵרוֹ וּפְטוֹר חֲבֵרוֹ וְכָל מִשְׁפָּטָן וְהַנֵּס וְהַהוֹדָאָה וּשְׁאָר כָּל הַבְּרָכוֹת וְאַחַר כָּךְ סִדַּרְתִּי שְׁנַת הַצָּהֳרַיִם וּמַה יְּהֵא כַּוָּנָתוֹ בַּהֲנָאָתוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה.

הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי סֵדֶר יוֹם הַשְּׁבִיעִי אֵיךְ יִתְנַהֵג בִּכְבוֹדוֹ וּמִיּוֹם הָרִאשׁוֹן וָהָלְאָה וְהִלְכוֹת כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן בִּזְמַנּוֹ כְּגוֹן קִבֹּלֶת וּשְׂכִירוּת מֶרְחָץ שֶׁלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְשֻׁתָּפוּת עִם הַגּוֹי וְהַפְלָגַת סְפִינָה וְשִׁלּוּחַ אִגְּרוֹת שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וּדְבָרִים הַנּוֹהֲגִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּגוֹן אִסּוּר מְלָאכָה וְשֶׁהָיָה וְהַטְמָנָה וְהַדְלָקָה כָּל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ וְאֵי זֶה מְלָאכָה מַתְחִיל עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה וּמִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ לוֹ בְּדֶרֶךְ וְאַחַר כָּךְ סֵדֶר הַיּוֹם בְּעַצְמוֹ וְכָל הִלְכוֹתָיו הַמֻּתָּרִים וְהָאֲסוּרִים אֲבָל בְּחִיּוּב חַטָּאוֹת לֹא רָצִיתִי לְהַאֲרִיךְ.

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי סֵדֶר הַמּוֹעֲדוֹת וְהִלְכוֹתֵיהֶן וּמְגִלָּה וַחֲנֻכָּה וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְהַתַּעֲנִיּוֹת וּבְהִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הִתְחַלְתִּי וּפֵרַשְׁתִּי בּוֹ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה וּמְעַט מֵהָעִבּוּר לֵידַע הַמּוֹלָד וְהַתְּקוּפוֹת וּקְבִיעוּת הַשָּׁנָה וְאַחַר כָּךְ הִלְכוֹת הַפֶּסַח כִּי לָרְגָלִים מוֹנִין מִנִּיסָן וּסְפִירַת הָעֹמֶר וְהִלְכוֹת יוֹם טוֹב וְחֹל הַמּוֹעֵד וְתִשְׁעָה בְּאָב וּשְׁאָר הַתַּעֲנִיּוֹת וְהָאַשְׁמוּרוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשׁוֹפָר וַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְסֻכָּה וְלוּלָב וַחֲנֻכָּה וְסֵדֶר הַפָּרָשִׁיּוֹת וּמְגִלָּה.

וְרָאִיתִי לַעֲשׂוֹת סִימָנִין לִכְלֹל כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן בְּמִלּוֹת קְצָרוֹת וּלְכָתְבָם בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר בְּמִסְפָּר בְּמִנְיָן לְמַעַן הֱיוֹת נָקֵל לְבַקֵּשׁ כָּל עִנְיָן וְעִנְיָן וְאֵל אֱלֹהִים יוֹדֵעַ ו(אלהי) יִשְׂרָאֵל הוּא יֵדַע כִּי לֹא עָשִׂיתִי בַּעֲבוּר מַעֲלָה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי עִלּוּי שֶׁאֵינִי אֶלָּא כְּתַלְמִיד הַלּוֹמֵד מִפִּי הַמְלַמֵּד וְכוֹתֵב דְּבָרָיו כְּדֵי לְהִתְלַמֵּד וּכְלוֹקֵט הַמְלַקֵּט מֵאַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים וְכִמְאַסֵּף בֵּין הָעֳמָרִים אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה בֵּינֵי חִטֵּי לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי וְהַיּוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת יַעַזְרֵנִי לְהוֹצִיא לָאוֹר כָּל תַּעֲלוּמוֹת וִיקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ וְיָאִיר עֵינֵינוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתוֹ וְיַצִּילֵנוּ מִשְּׁגִיאוֹת וְיַרְאֵנוּ בְּתוֹרָתוֹ נִפְלָאוֹת וִיזַכֵּנוּ בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל לִרְאוֹת וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחוֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָיִם. בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ.

סדר היום[עריכה]

  • א ענין התחזק בהקמה בבקר ובהשכמה קודם אור הבקר ובאי זה שעה טוב להתחנן וכונתו בהתחננו.
  • ב סדר לובשו בקומו ונעילת מנעליו והלוכו [בקומה כפופה]
  • ג סדר הנהגתו בפנותו לצורכיו בבית הכסא ובשדה ומה יאמר קודם הכנסו לצורכו.
  • ד סדר נטילת ידים בבקר ורוח רעה השורה עליהם ומי שאין לו מים.
  • ה כוון המילות בברכותיו.
  • ו ברכת אשר יצר את האדם ואלהי נשמה.
  • ז ברכת הנטילה לידים כל היום אחר צרכיו

ענין ציצית[עריכה]

  • ח למה נקרא ציצית וענין עיטופו וברכתו בהתעטפו.
  • ט איזה בגדים חייבים בציצית ואי זה ציצית פוטר בהם.
  • י מכמה כנפים חייבת וטלית כפולה או תפר כנפיה או היה לה ד' ועשה לה ד' אחרים או שכנפיה חלוקין ממנה.
  • י"א עשיית הציצית מכמה חוטין וטוויין לשם ציצית ורחוקו מן הכנף וכל תקון עשייתן.
  • י"ב שיעור שיור חוטין שנפסקו
  • י"ג ד' ציציות מעכבין זה את זה ומותר לצאת בהן לרשות הרבים ומי הכשר לעשותה.
  • י"ד טלית שאולה ואם יש לו לברך על של חבירו בלא דעתו.
  • ט"ו הסרת ציצית מטלית לטלית ואם נקרעה תוך ג' אצבעות לכנף.
  • י"ו שיעור טלית החייבת
  • י"ז מי חייב בה ואם יכולות הנשים לברך עליה
  • י"ח לילה לאו זמן ציצית הוא
  • י"ט אי זה טלית חייבת בציצית ואין לברך על עשייתה
  • כ' דין הלוקח מצוייצת ואין למכרה לגוי
  • כ"א ציצית אין בה קדושה ונזרקת
  • כ"ב העושה ציצית לעצמו מברך שהחיינו
  • כ"ג ההולך לבית הקברות בטליתו
  • כ"ד כמה גדולה מצות ציצית וצריך לחזר אחריה

הלכות תפילין[עריכה]

  • כ"ה למה נקראים כן וכונתו בהנחתן ואיסור קריאת שמע זולתן וסדר הנחתן וברכתן
  • כ"ו מי שאין לו אלא של ראש או של יד
  • כ"ז מקום הנחתן לכל אדם ולאטר ושיעור אורך הרצועות ורחבן ונוייהן לבד
  • כ"ח המשמש בהם וסדר הנחתן והסרתן בתיק
  • כ"ט אין לברך בשעת הסרתן
  • ל' זמן הנחתן שחרית
  • ל"א שבת וי"ט אין זמנן וחול המועד זמנן
  • ל"ב תיקון כתיבתן ועשייתן וכל הכשר תיקונן
  • ל"ג אם נתקלקלו הבתים או נפסקו הרצועות ושיהו שחורות מבחוץ ומעובדין לשמן
  • ל"ד סדר הנחתן לרש"י ז"ל והנחת שני זוגין
  • ל"ה ראשי השיטין של ראש ושל יד
  • ל"ו דקדוק האותיות וזיונן וחסרות ויתרות שבהם
  • ל"ז כמה גדולה מצות תפילין והמבטלן
  • ל"ח מי הפטור מהן והן קודמין למזוזה
  • ל"ט מי הכשר לעשותן וממי נלקחין וסדר בדיקתן
  • מ' איסור תלייתן ואיסור תשמיש בהם ואיסור האכילה בהם
  • מ"א איסור המשאוי והוצאת זבל בהן
  • מ"ב איסור השנותן והזמנן [והזמנה] לכיסן
  • מ"ג איסור הנכנס בהן לבית הכסא וכיצד יעשה בהכנסו ואם שכח ונכנס
  • מ"ד איסור השינה בהם
  • מ"ה איסור הנכנס בהן לבית הקברות ולבית המרחץ
  • מ"ו סדר הברכות הקצרות
  • מ"ז ברכת התורה ומי שישכים בבקר קודם אור היום
  • מ"ח קריאת פרשת התמיד וביום השבת ובראשי חדשיכם בראשי חדשים
  • מ"ט אין אומרין על פה דברים שבכתב
  • נ' אי זהו מקומן
  • נ"א ברוך שאמר וקריאת המזמורים ואיסור הדבור בהם
  • נ"ב מי שבא לב"ה ומצא צבור בסוף המזמורים
  • נ"ג מי הראוי למנות שליח צבור והיורד לפני התבה צריך לסרב
  • נ"ד ישתבח ועניית אמן אחריה
  • נ"ה אין אומרין דבר שבקדושה פחות מעשרה
  • נ"ו קדיש וכל הלכותיו וברכותיו
  • נ"ז ענין ברכו וכל ברכותיו

הלכות ק"ש[עריכה]

  • נ"ח התחלת ק"ש וסופו
  • נ"טברכה ראשונה וחתימתה ואם טעה בה ש"צ וקדושה שבה יכול יחיד לאמרה
  • ס' ברכה שנייה וברכות אינן מעכבות פירוש אם כוין לבו יצא
  • ס"א ק"ש בכוונה ואימה ואין אומרין אל מלך נאמן והאומר שמע וכפלו והארכה באחד ודקדוק קריאתה והפסק בין התיבות
  • ס"ב אם לא דקדק באותיותיה אם לא השמיע לאזנו יצא ונקראת בכל לשון
  • ס"ג עקר הכוונה בפסוק ראשון והקורא כשהוא הולך או פרקדן או רומז בעיניו ומראה באצבעותיו או עוסק במלאכתו ועל האילן ועל הנדבך
  • ס"ד קראה למפרע או שהה בה
  • ס"ה קראה סירוגין או שקראה ונכנס למקום שקורין אותה
  • ס"ו הפסק בין הפרקים ובאמצעיתה ובין אלהיכם לאמת ואם מפסיקים בה לענות קדיש וקדושה ולעלות לתוכה ושלא להפסיק בהן אפילו ללבוש טליתו או להניח תפילין
  • ס"ז ספק אם קראה עם ברכותיה
  • ס"ח שלא להפסיק בין ברכות ק"ש לומר קרובות
  • ס"ט אין פורסין על שמע בפחות מעשרה וסומא פורס על שמע
  • ע' מי הפטור ממנה ואם הפטור רשאי לקרותה
  • ע"א מי שיש לו מת או משמר אפי' מת אחר אינו רשאי רשאי לקרותה ואין קורין אותה לא בבית הקברות ולא בד' אמות של מת
  • ע"ב אין מוציאין המת סמוך לק"ש ודין נושאי המטה ואותן שהם עוסקים בהספד והחזנים והמנחמים
  • ע"ג הישן אם אחר או עם אשתו או עם בניו איך יקרא
  • ע"ד דין לבו או שאר אבריו רואין או נוגעין הערוה וטלית חגורה לו על מתניו
  • ע"ה שלא לקרותה כנגד ערות גוי וערות שבאיש ולא כנגד דבר שהוא ערוה באשה
  • ע"ו דין קריאה כנגד צואה במקום שקראה ומצא שקראה אצל צואה
  • ע"ז קריאתה כנגד מי רגלים ובטולם
  • ע"ח קראה ומי רגלים שותתין על ברכיו ולהיכן הוא חוזר כששוהא בה
  • ע"ט ריחוק קריאתה מצואת אדם ובהמה ועוף
  • פ' ומהפחתו או הפחת חבירו בשעת ק"ש
  • פ"א הרחקה מצואת קטן ומי שקראה וראה צואה כנגדו
  • פ"ב שיעור יבשות הצואה ולחות מי הרגלים
  • פ"ג קריאתה כנגד בית הכסא או בתוכו וזימון לבית הכסא
  • פ"ד קריאתה בבית המרחץ
  • פ"ה קוראה והגיע למקום הטינוף פוסק
  • פ"ו קריאתה כנגד מי המשרה והרוחץ בהן
  • פ"ז קריאתה כנגד עביט וגרף של רעי
  • פ"ח בעל קרי מותר בה וגם בתפלה

הלכות תפלת השחר[עריכה]

  • פ"ט התחלת זמן תפלת השחר וסופו ואיסור לימוד ומלאכה ואכילה קודם תפלה ומי שרוצה להשכים לילך לדרך מתי יתפלל
  • צ' מקום הראוי לתפלה לאומנים ולבעל הבית ושיהא נקי ושלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר ולא יהא אחורי רבו וקביעות המקום וכמה יכנס בבית הכנסת ולא יעבור אחריה ולא יתפלל אלא עם הצבור וכמה צריך לחזר אחריהם וריצה לבית הכנסת ולהמתין לחבירו ורקיקה בבית הכנסת
  • צ"א תיקון בגדיו ואזרו (ואזורו) בשעת התפלה
  • צ"ב נקיות הגוף מנקביו וממי הרגלים ומרוק
  • צ"ג שהייה קודם תפלה ומתוך מה יעמוד
  • צ"ד להיכן יחזור פניו להתפלל ולמי שרוכב על החמור או יושב בספינה
  • צ"ה כיוון הרגלים וכפיפת הראש ולהיכן יטה עיניו
  • צ"ו לא יאחוז בידו דבר הטורדו
  • צ"ז גיהוק ופיהוק ורוק ועקיצת הכינה והשמטת טלית ומשאוי בתפלה ולא יניח אדם ידו על סנטרו
  • צ"ח כונתו בתפלה לעשותה כקרבן ולהסיר דברים המונעין את הכוונה
  • צ"ט שכור ושתוי לא יתפללו
  • ק' סידור התפלה קודם התפלה
  • ק"א חתוך לשונו בתפלה ולא ישמיע בה קולו ומקום עיקר הכוונה ולחזור אם לא כיוון
  • ק"ב איסור הישיבה בתוך ד' אמות של תפלה
  • ק"ג עיטוש שבתפלה
  • ק"ד הפסק בתפלה למלך ולעקרב ולשור ולהיכן הוא חוזר והפסק בה לק"ש ולקדיש [ולקדושה]
  • ק"ה שהייה שבין שתי תפלות
  • ק"ו מי הפטור ממנה ובעל קרי ומי שתורתו אומנותו
  • ק"ז ספק אם התפלל אם לאו וההיא דר' יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כלו ואין להתפלל תפלת נדבה
  • ק"ח טעה ולא התפלל שחרית וערבית ומנחה או מוסף או להזכיר של שבת ור"ח במנחה
  • ק"ט צריך לענות קדושה ולשחות עם הצבור הילכך הנכנס ומצא צבור מתפללין לא יתפלל אלא בענין שיוכל לענות ולשחות עמהם
  • ק"י תפלת הביננו ותפלה קצרה מתי יש לאמרם
  • קי"א סמיכת גאולה לתפלה ועניית אמן אחר גאולה ופסוקים קודם תפלה
  • קי"ב אין שואלין צרכי יחיד בג' ראשונות וג' אחרונות
  • קי"ג ברכת אבות ובאי זה מקום שוחה וכיצד שוחין ושאין להוסיף יותר בשבח
  • קי"ד שנייה ובה הזכרה ומתי זמנה ואם טעה בה וכל דיניה ויעלה ויבא ששכח ונזכר קודם שפתח בברכה של אחריה וכן בשאלה
  • קט"ו סדר י"ח למה נתקנו (כך) [זו אחר זו]
  • קי"ו ברכה ח' היאך משנים מיחיד לרבים
  • קי"ז ברכת השנים ובה דין שאלה ואם טעה
  • קי"ח ברכת השיבה למה חותמת במלכות
  • קי"ט ברכת שמע קולנו ושואל בה כל צרכיו ובכל ברכה מעניינה ואמצעיות אין להם סדר
  • ק"כ ברכת רצה ואומר אותה במנחה
  • קכ"א מודים והאומרו שני פעמים שמשתקים אותו שוחין בה תחלה וסוף
  • קכ"ב שים שלום ותחנונים שלאחר תפלה ויכולים לענות קדושה וקדיש בהם
  • קכ"ג כריעה ופסיעה לאחריו ולא לחזור למקומו מיד
  • קכ"ד חזרת ש"צ התפלה וצריך שיכוונו לו הצבור ויענו אמן ומי ששכח דבר שצריך לחזור בשבילו
  • קכ"ה בעניית קדושה יש ליתן עיניו למעלה
  • קכ"ו ש"צ שטעה בא' מהברכות כשמתפלל בלחש או מחזיר תפלה והעובר תחתיו היכן יתחיל
  • קכ"ז מודים דרבנן ושוחין עם הצבור

הלכות נשיאות כפים[עריכה]

  • קכ"ח הפסולין לישא כפיהן וכהן שנשתמד וחזר בתשובה קורא בתורה ראשון
  • קכ"ט מתי נושאים כפיהם ואם נושאים ביום הכפורים במנחה
  • ק"ל מאן דחזי חילמא ליקום קמי כהנא

נפילת אפים וסדר קדושה ופטום הקטרת ומזמורים שאחר התפלה ועלינו לשבח ואיך מתחננים[עריכה]

  • קל"א הלכות נפילת אפים
  • קל"ב סדר קדושה ואם יחיד אומר אותה
  • קל"ג עלינו לשבח ופטום הקטרת ומזמורים שלאחר התפלה

הלכות שני וחמישי וקריאת התורה בהם ובשבת וכל הלכותיה[עריכה]

  • קל"ד תחנונים שלאחר תפלה של שני וחמישי
  • קל"ה קריאת ס"ת בב' ובה' וסדר ג' שקורין ואם אין שם לא כהן ולא לוי
  • קל"ו סדר שבעה שקורין בשבת
  • קל"ז אין קורין בתורה פחות מג' פסוקים
  • קל"ח אין משיירין בפרשה ולא מתחילין בה פחות משלשה פסוקים
  • קל"ט הקורא בתורה צריך לסדר אותה תחלה ולפותחה ולאוחזה בידו ולברך עליה
  • ק"מ נשתתק הקורא
  • קמ"א צריך לקרות מעומד ולא יקראו ב' ביחד ולא יקראו למי שאינו יודע לקרות וחזן שרוצה לקרות צריך שיעמיד אחר עמו
  • קמ"ב טעה הקורא
  • קמ"ג אין קורין בחומשים ולא בפחות מי' ואם אין שם אלא א' שיודע ואם כלם כהנים או לויים
  • קמ"ד מדלגין בנביא ולא בתורה ואין גוללין ס"ת בצבור
  • קמ"ה דין המתרגם והאידנא אין מתרגמין
  • קמ"ו אסור לספר ולצאת בשעת קריאת התורה והעמידה בפני ס"ת
  • קמ"ז אסור לאחוז ס"ת ערום ומצוה לגלול
  • קמ"ח אין ש"צ רשאי להפשיט התיבה בצבור
  • קמ"ט אין הציבור רשאין לצאת עד שינטל ס"ת

הלכות בית הכנסת ושאר תשמישי מצות ותשמישי קדושה[עריכה]

  • ק"נ בית הכנסת באי זה מקום בונין אותה ואנה פותחין לה פתח ואנה מעמידים היכל ותיבה והיאך יושבין בה
  • קנ"א קדושת בית הכנסת ואם מועיל בה תנאי
  • קנ"ב אין סותרין אותה לבנות אחרת
  • קנ"ג השנותו למדרש או לד"א והמעות שגבו לבנותו בו ועציו ואבניו והיאך נמכר ומה יעשה הלוקח
  • קנ"ד רחבה של עיר ומקום שמתפללין בו באקראי ותשמישי מצוה אין בהם קדושה ותשמישי קדושה יש בהם קדושה ואסור לשנותן מקדושה חמורה לקלה ואנה נגנזין

הלכות קביעות עתים לתורה ולאכילה ומשאו ומתנו עם ישראל וגוי[עריכה]

  • קנ"ה קביעות עת לתורה ועת שחרית
  • קנ"ו משא ומתן באמונה ומשא ומתן עם גוים ביום אידם
  • קנ"ז קביעות עת האוכל וכל הלכותיו

הלכות נטילת ידים לסעודה ולשאר צרכיו[עריכה]

  • קנ"ח להזהר בנטילת ידים וברכתן והנגוב
  • קנ"ט דין הכלי שנוטלין ממנו ושיבאו מכח אדם
  • ק"ס מים הראוין לנטילה ושיעורן
  • קס"א החוצץ בנטילה ועד היכן נוטלין הידים
  • קס"ב סדר הנטילה איך נוטלין ומי שיש לו מפה על ידו ונוטלין אפי' על גבי קרקע
  • קס"ג האוכל בכף או במפה או ע"י בחירו צריך נטילה והמאכיל לא
  • קס"ד נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום
  • קס"ה מי שעושה צרכיו ורוצה לאכול היאך יטול את ידיו
  • קס"ו תכף לנטילה ברכה וכל הלכותיו
  • קס"ז דין הבציעה וברכתה ומהיכן יבצע וכמה יבצע ומי יבצע כשהם רבים וקביעות מקום לבציעה או שכח ולא בצע או שמסופק אם בצע ואין בוצע אלא מי שאוכל
  • קס"ח פת הראויה לבציעה כגון היו לפניו שלימה וחתוכה או גדולה וקטנה ופת הבאה בכסנין ולחמניות וחביצא וטרוקנין ותוריתא ונהמא דהנדקא ודבר שבלילתו עבה ורכה
  • קס"ט המשמש בסעודה על מה יש לו לברך ממה שיתנו לו ומה יתנו לו ומתי יתנו לו
  • ק"ע אין משיחין בסעודה ומנהגי דרך ארץ שבה והיוצא לחוץ לצרכיו
  • קע"א עשיית צרכיו בפת ובאוכלין ובמשקין בלא ברכה
  • קע"ב מים אמצעיים ודין בשר אחר גבינה או איפכא ושנים אוכלים על שולחן אחד בשר וגבינה
  • קע"ג דין יין ושאר משקין שבתוך המזון ויין שלפני המזון ולאחריו ואם אחד מברך לכלן
  • קע"ד מי מברך על המוגמר ומתי מברכין עליו ומה מברכין עליו
  • קע"ה ברכת הטוב והמטיב ולאחריו
  • קע"ו בירך על הפת פטר את הפרפרת אבל לא איפכא
  • קע"ז דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה והבאים לאחר הסעודה
  • קע"ח בני חבורה שהיו מסובין ויצאו ממסבתם
  • קע"ט נטל ידיו או אמרו הב לן ונברך אסיר למשתי
  • ק"פ הסרת המפה וכבוד הבית קודם ברכת המזון
  • קפ"א דין מים אחרונים

הלכות ברכת מזון ודין הזימון וכל עניניו[עריכה]

  • קפ"ב ברכת המזון טעונה כוס שאינו פגום
  • קפ"ג י' דברים שבכוס של ברכה ואין משיחין עליו ולא מברכין על כוס של פורענות ומברכין דוקא מיושב
  • קפ"ד מי שאכל ויצא ממקומו ולא בירך או שאינו יודע אם בירך ועד מתי מברך על המזון ופירות שאכל ויין ששתה ועל כמה מברך (ועל) [וכל] הלכותיו
  • קפ"ה ברכת המזון נאמרת בכל לשון רק שיוציא בשפתיו ואפי' לא השמיע לאזנו ושכור יכול לברך ברכת המזון
  • קפ"ו נשים וקטנים חייבים ומי שלא אכל אינו יכול להוציא מי שאכל
  • קפ"ז ברכה ראשונה של ברכת המזון ושנייה ואומר בה על הנסים בחנוכה ופורים
  • קפ"ח שלישית ומזכירין בה של שבת ור"ח וטעותן וחזרתן ואם לא פתח בהטוב והמטיב
  • קפ"ט רביעית ומה שמוסיפין בבית האבל
  • ק"צ לברך תחלה וסוף על כוס של ברכה וכמה שיעור שתייה לחייב ברכה אחרונה
  • קצ"א דין ברכת מזון של פועלים
  • קצ"ב דין נוסח ברכה לג' ולי' ולק'
  • קצ"ג ג' שאכלו כאחת אין רשאין ליחלק וב' צריכין ליחלק וסופר מברך ובור יוצא ונשים אינן חייבות אלא א"כ מבינות וג' שבאו משלש חבורות ומצוה לחזור אחר ג' וי'
  • קצ"ד ג' שאכלו ביחד ושכח א' וברך לעצמו ואם שכחו ב' או שיצא א' לשוק או שאין כל אחד יודע אלא ברכה אחת
  • קצ"ה שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשנים ובני חופה שאין מסתפקין לאכול עם החתן
  • קצ"ו אין מזמנין על אכילת איסור אבל מברכין עליו וג' שמודרין הנאה זה מזה או קצתן מוזהרין מפת של גוים וקצתן אינן מוזהרין ועד כמה יאכלו שמזמנין
  • קצ"ז צירוף אחד להשלים לג' או ג' להשלים לעשרה ולהוציא אחרים עד שיאכל כזית דגן ועד מתי יכול האחד להצטרף עם השני
  • קצ"ח [מה] עונה הנכנס ושומע שמברכין
  • קצ"ט על מי מזמנין ואם גר ראוי לברך ברכת המזון ואם נשים חייבות בזימון ואם מצטרפות עם האנשים ואם קטן מצטרף לג' ולי'
  • ר' אחד מפסיק לב' ולא ב' לא' ועד היכן מפסיק א' ג' שמפסיקין לז' ולהיכן חוזר ואם צריך לחזור ולברך המוציא
  • ר"א אם יש אורח הוא מברך כדי שיברך לבעל הבית ואם לאו גדול מברך כהן ות"ח מי מברך ואין צריך להקדים ללוי ומצוה לחזר אחר כוס של ברכה

הלכות ברכות ועניית אמן אחריהם[עריכה]

  • ר"ב ברכת פירות האילן וגרעינין ומשקין היוצא מהם או שבשלם או מי בשולם ויין חי ומבושל ודבש תמרים ושמן זית וסוכר ופלפל וזנגביל ואגוז מטוגן בדבש
  • ר"ג ברכת פרי האדמה והסימן לידע אי זה נקרא פרי האדמה
  • ר"ד ברכת שהכל כגון בשר גבינה ודגים וכיוצא בו ויין שהחמיץ ותבשיל שנשתנה ושקדים רכים ושכר תמרים ושעורים ודבש של תמרים ועשבי השדה והשותה מים לצמאו ומורבא
  • ר"ה ברכת ירקות ותומי וכרתי שלמים וחתוכין חיים ומבושלים ומי בשולם ומשקין היוצא מהם
  • ר"ו טעה ובירך על פרי העץ פרי האדמה או איפכא או שהכל או שנפל מידו לאחר שברך או שהביא לו יותר מאותו המין או שהוא מסופק מאיזה מין הוא וכיצד יתנהג בשעת הברכה
  • ר"ז אעפ"י שיש הפרש בברכה ראשונה בין פרי העץ לפרי האדמה לדבר שאין גדולו מן הארץ היינו דוקא לברכה ראשונה אבל לאחרונה שהיא בנ"ר אין הפרש ופי' ברכת בנ"ר וצריך לחתום בה בא"י חי העולמים
  • ר"ח ברכה מעין ג' וחתימתה והזכרה בה מעין המאורע ואם אכל מזונות ופירות ושתה יין או מים עם יין או אכל שאר מינין עם ז' המינין
  • ר"ט היתה בידו כוס יין ופתח בחמר וסיים בשיכרא או אפכא וכן בשאר מינין או שהוא מסופק אם ברך אם לא
  • ר"י ברכה ראשונה אין צריכה שיעור וכמה שיעורה לז' [המינין] ולשאר מינין ולשתיה ואם אוכל מז' מינין פחות מכשיעור ומטעמת אינה צריכה ברכה
  • רי"א היו לפניו מינין הרבה כל הקודם בפסוק קודם לברכה
  • רי"ב כל שהוא עיקר ועמו טפלה והביאו לפניו יין או שמן
  • רי"ג באי זה ענין פוטר א' לחברו בפת ויין ושאר מינין בברכה ראשונה ואחרונה
  • רי"ד כל ברכה צריך שיהא בה שם ומלכות
  • רט"ו עונין אמן אחר ישראל קטן ולא אחר כותי ואם עונין אמן אחר ברכה אחרונה של פירות
  • רי"ו ברכת הריח ואם מברכין אחר האתרוג של מצוה ואם וורדים חשובים לפרי וברכת המוגמר ומתי מברכין עליו
  • רי"ז הנכנס לחנותו של בשם ובשמים של בית הכסא וע"ז ומתים ומוגמר העשוי לגמר כלים
  • רי"ח ברכת הנס והרואה אשתו של לוט
  • רי"ט ברכת ההודאה ואם השומע יוצא בלא עניית אמן
  • ר"כ הטבת חלום ותענית חלום בשבת ואנה יאמר עננו
  • רכ"א ברכת גשמים ומתי יאמר אותה
  • רכ"ב ברכת שמועות טובות ורעות ועל הטובה מעין הטובה ועל הרעה מעין הרעה
  • רכ"ג ילדה אשתו או מת אביו וקנה כלים חדשים או נתנו לו במתנה
  • רכ"ד הרואה ע"ז ומקום שנעקרה משם ובבל וס' רבוא וחכמים ומלכי ישראל וגוים ובתי ישראל וגוים בישובן ובחרבנן וקברי ישראל וגוים
  • רכ"ה הרואה חברו לאחר ל' יום וי"ב חדש ובריות משונות ונאות ופרי חדש
  • רכ"ו ברכת האילנות כשמוציאין פרחים
  • רכ"ז ברכת הזיקין ורעמים וברקים ורוחות
  • רכ"ח ימים נהרות והרים וגבעות וים הגדול
  • רכ"ט ברכת הקשת וחמה בתקופתה ולבנה בטהרתה וכוכבים במשמרותם
  • ר"ל אין מתפלין לשעבר אלא על העתיד ומי שאשתו מעוברת והנכנס לכרך והיוצא ממנו והנכנס למוד גרנו ולמרחץ ולהקיז דם
  • רל"א שינת הצהרים וברכת התורה אחריה וכיצד יתנהג בכל מעשיו לשום שמים

הלכות תפלת המנחה ותפלת הערב וק"ש שלפני מטתו ועת עונה לכל אדם וכיצד יקדש עצמו בשעת תשמיש[עריכה]

  • רל"ב להזהר בתפלת המנחה ואכילה ושאר דברים האסורים סמוך למנחה
  • רל"ג זמנה ואם צריך לחזר אחר מים ליטול ידיו ולברך עליהם
  • רל"ד שכח ולא התפלל אותה ונדבתה וסידורה
  • רל"ה תחלת זמן ק"ש של ערבית וסופו ואיסור אכילה משיגיע זמנה ואם יש לברך על ק"ש שלפני מטתו ותפלת ערבית רשות
  • רל"ו ברכות שלפני ק"ש ושלאחריה והפסק בפסוקים ויראו עינינו וקדיש
  • רל"ז סדר תפלת ערבית ואם טעה ולא התפלל
  • רל"ח דין ליזהר בלימוד הלילה
  • רל"ט ק"ש שלפני מטתו וברכתו ופסוקים וסדר פשטות לבושו
  • ר"מ זמן עונת לכל אדם ובאי זה שעה בלילה ושלא תהיה לעיני כל חי
  • רמ"א אל ישתין לפני מטתו ערום ולמחר לקום בזריזות קודם אור הבקר וטבילה לבעל קרי לתפלה

סדר יום השביעי[עריכה]

הלכות שבת ודין עירוב ושיתוף[עריכה]

  • רמ"ב להזהר בעונג השבת ובהוצאותיו וההכנה לצורכו וקיבול שכר המשמרו
  • רמ"ג הלכות שדה ומרחץ ותנור להחכירם לגוי או בקבלנות
  • רמ"ד בנין בית בקבלנות על ידי גוים
  • רמ"ה ישראל וגוי שקבלו שדה או תנור בשותפות או שלקח הישראל תנור במשכון מן הגוי
  • רמ"ו שכירות תנור וכלים ובהמה ושאלתן לגוי
  • רמ"ז דין שילוח אגרת ביד גוי בע"ש
  • רמ"ח אין מפליגין ביד גוי בספינה בפחות מג' ימים קודם לשבת
  • רמ"ט אין צרין על עיירות ואין הולכין בע"ש יותר מג' פרסאות ואין קובעין בו סעודה ומצוה להתענות בו ואם הוא מתענה משלים
  • ר"נ מצוה להכין הוא בעצמו השבת ובבקר ביום ו'
  • רנ"א איסור מלאכה בו מן המנחה ולמעלה
  • רנ"ב אי זה דבר מותר להתחיל סמוך לחשיכה ואי זה אסור ויין ושמן היוצא מהענבים וזתים שתחת הקורה שטען סמוך לחשיכה ומשקין היוצאים מבוסר ומלילות שריסקן מבעוד יום
  • רנ"ג שהיית על גבי קופח וכירה ותנור ובתוכם והסמיכה להם והחזרה עליהם ואם עבר ושהה או שכח דבר שאסור לשהותו
  • רנ"ה שהיית צלי ודברים האסורים לעשותם סמוך לחשיכה כגון צליית בשר וביצה ובישול תרמוסים ועציצין וחימום מים ואפיית פת ואם נתנו בתנור סמוך לחשיכה
  • רנ"ו עשיית מדורה סמוך לחשיכה
  • רנ"ז דין סדר שש תקיעות בע"ש
  • רנ"ח דין הטמנה לחמין ולצונן ואם מותר לכסותו לאחר שנתגלה ולהוסיף על כסויו ולהחליפו ואי זה דברים מוסיפין הבל והנחת פירות סביביו
  • רנ"ט הנחת קדרה שיש בה דבר חם או צונן על גבי קדרה טמונה ולטוחה בבצק
  • ר"ס ענין טלטול בדבר שמטמינין בו ולנוערו ואם טמן בדבר הניטל וכסה בשאינו ניטל או איפכא ולהחזירו בתוך הגומא
  • רס"א דין רחיצה בערב שבת
  • רס"ב דברים המותרים בבין השמשות והאסורים
  • רס"ג סדור השלחן מבעוד יום וכבוד שבת
  • רס"ד ליזהר בנר יפה ולברך עליו ולהדליקו בזמנו ואי זהו קודם הוא או נר חנוכה ויין של קידוש ואין קבלת השבת תלויה בהדלקתו
  • רס"ה שמנים ופתילות שראויין להדליק מהן
  • רס"ו ליתן כלי תחת הנר לקבל השמן והניצוצות ולסמוך לו כלי מנוקב או קערה מלאה שמן
  • רס"ז מי שהחשיך בדרך מה יעשה בכיסו ובמציאתו ובחבילתו ובתפליו ופרוק חמורו
  • רס"ח קבלת שבת מבעוד יום וסדר התפלה וחתימת הפורש וברכת המולך
  • רס"ט סדר תפלת ערבית ולומר ויכלו בתפלה ולהחזי' אותו בצבור ואם טעה והתחיל של חול
  • ע"ר קדוש שבבית הכנסת וטעימתו
  • רע"א במה מדליקין ומתי אין לאומרו
  • רע"ב קדוש היום בכניסתו על היין וכוס מלא לאנשים ולנשים ולשתות ממנו מלא לוגמיו הוא והמסובים והוא קודם לכבוד היום והלילה ואסור לאחר לשתות קודם ופורס מפה ומקדש ואם נוטל ידיו קודם ואם לא קדש בלילה ואם התחיל לאכול מבעוד יום וחשכה לו
  • רע"ג על אי זה יין ראוי לקדש ויין מבושל ואין מקדשין על הפת והשכר וברכה אחרונה לכוס של קדוש ואם פוטר יין שבתוך המזון
  • רע"ד אין קדוש אלא במקום סעודה ומה נקראה שינוי מקום ודין המקדש לאחרים ויש קדוש בלא נר
  • ער"ה בציעה על ב' ככרות וא' א' לסעודה בלא פת
  • רע"ו אין קורין ולא פולין ולא בודקין כלים לאור הנר
  • רע"ז נר שהדליקו גוי לצרכו או לצורך ישראל או בביתו או במסבה שישראל וגוים יושבים
  • רע"ח נר שאחרי הדלת או על הטבלא ומותר ליתנו על האילן מע"ש ולכפות עליו קערה
  • רע"ט המכבה את הנר בשביל גוים ולסטים
  • ר"פ טלטול נר ומנורה ומותר שמן שבנר
  • רפ"א קיום עונה בליל שבת ומותר לבעול בו כתחלה
  • רפ"ב סדר המזמורים ותפלת השחר וחזרתה
  • רפ"ג ז' שקורין בתורה ואם מפטיר עולה ואם שליח צבור סיים הפרשה עם הצבור
  • רפ"ד למה אין מוציאין שני ספרים בשבת
  • רפ"ה המפטיר וברכותיו ואם מזכיר ר"ח בשבת וצריך לברכת ז' שקורין בתורה ולברכת המפטיר
  • רפ"ו דין השלמת הפרשה עם הצבור
  • רפ"ז סדר תפלת מוסף וזמנה ואיסור אכילה קודם לה ואם איחר בה עד שהגיע זמן המנחה או שכח ולא התפלל אותה ויחיד חייב בה
  • רפ"ח ביקור אבלים וחולים ביום שבת
  • רפ"ט אין מתענין בו אפילו עד חצי היום חוץ מתענית חלום ועל מה מתריעין בו
  • ר"צ קדוש היום אם הוא במקום הסעודה וקודם נטילה ואיסור טעימה קודם לו
  • רצ"א להרבות בפירות להשלים מאה ברכות ושינת הצהרים ולקבוע מדרש ושלא לקבוע סעודה בזמן בית המדרש
  • רצ"ב סעודה ג' ממנה ואם צריך ב' ככרות ולברך על היין תחלה ואיסור אכילה בין מנחה לערבית
  • רצ"ג תפלת המנחה ואם טעה ולא הזכיר של שבת או שהתפלל י"ח ברכות וקריאת התורה ושלש פסוקים של צדקתך
  • רצ"ד זמן ערבית במוצאי שבת ומתי מותר במלאכה
  • רצ"ה הבדלה בתפלה ואם טעה ולא הבדיל בה ולא בכוס או אם אין לו כוס ואם חוזרים לאחר שסיים הברכה בדבר שאין מפסיקין מחזירין
  • רצ"ו ויהי נועם וסדר קדושה והזכרת אליהו
  • רצ"ז הבדלה על היין וצריך לחזר אחריו ומי שאין לו יין ואם היא על הפת והשכר
  • רצ"ח על אי זה בשמים מברכין ואם הוא (תותק) [תותרן] ואין צריך לחזר אחריהן
  • רצ"ט על אי זה נר מברכין ואם הוא סומא ואין צריך לחזר אחריו
  • ש' נוסח ההבדלה ואיסור אכילה ושתייה קודם לה ואם שכח ואכל או היה יושב ואוכל ושותה מבעוד יום ושכח ולא הבדיל והמבדיל על שולחנו
  • ש"א סדור השולחן מוצאי שבת ואיסור מלאכה
  • ש"ב הילוך האדם בשבת ואם פגע באמת מים ובמה האיש יוצא ובמה אינו יוצא ובמה מציל מפני הדליקה והכנסת תפילין ומי שנשרו כליו במים ואנה שוטחן
  • ש"ג תיקון בגדים כגון המנער טליתו ונוטל ממנו (קוסמין) [קסמין] ומקפלו ונוטלו מתחת המכבש וטיט שעל בגדיו ומנעלו וגרידת מנעל וכיבוסו ושריית בגד ושפשוף חלוק וסודר והסתכל במראה
  • ש"ד במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה ואיסור סרק בפניה וכחול בעיניה וקליעת שער
  • ש"ה במה עבד יוצא וציווי האדון על שביתתו
  • ש"ו במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה ואיסור רכיבה עליה וצער בעלי חיים
  • ש"ז איסור חפציו כגון לעיין נכסיו ולהחשיך על התחום והיתר חפצי שמים ואיסור שכר שבת
  • ש"ח איסור דבור כגון לומר לשכור פועלים וכיוצא בו ולומר לילך למחר למקום פלוני ואיסור קריאה בשטרי הדיוטות (וכתיבים) [וכתבים] המובאים בשבת
  • ש"ט טלטול כלים ושאר דברים (ורדוי) [ודדוי] תרנגולים ושאר חיה ועוף (ורדוי) [ודדוי] בן קטן
  • ש"י טלטול בנו עם אבן ומטבע שבידו וכלכלה עם האבן ומעות שעל הכר ואבן שעל החבית
  • שי"א מוקצה וביטול כלי מהיכנו ובסיס לדבר האסור
  • שי"ב טלטול מת והצלתו ומה יכולין לעשות לו וטלטול מן הצד
  • שי"ג טלטול אבני בית הכסא ומשמוש צרור ובמה מקנחין
  • שי"ד בנין כגון פקק החלון ונגר הנגרר ונעילת דלת וקנה שנועלין בו
  • שט"ו בנין וסתירה בכלים וחותמות שבכלים שמותר לסותרם
  • שי"ו עשיית אהל כגון כילה ווילון וטלית כפולה
  • שי"ז צידת נחשי' ועקרבי' והריגתן וצידת פרעוש והריגתו ורוק נחש ועקרב דורסו לפי תומו
  • שי"ח קשר של קיימא והתרתו וחזרת לולאו' שבבגד
  • שי"ט המבשל בשבת ומעשה שבת והמבשל ושוחט לחולה וכל עניני בישול ועירוי
  • ש"כ בורר וטירוף יין ומים וחרדל במשמרת ובכפיפה
  • שכ"א סחיטת זיתים וענבים ובוסר ושאר פירות וכבשים ושלקות וריסוק שלג וברד וסחיט' בגד להוציא מים שבו ופסיק רישיה דלא ניחא ליה
  • שכ"ב עניני תיקון מאכלים האסורי'
  • שכ"ב ביצה שנולדה בשבת ושיורי פתילות ולפידים אוכלי בהמה ופירות שנשרו והמחלק לבניו מנות
  • שכ"ג מלוי כלי מדה ושלא להזכיר מדה והדחת כלים ושנוי בהבאת כלים
  • שכ"ד תיקון אוכלי בהמה ולהאכילה ולהעמידה על גבי עשבים ולגרוף האבוס וליטול מלפניה וליתן לפני אחרת
  • שכ"ה זימון גוי בשבת ונתינת המזונות לפניו בחצר ופת שנאפה בשבת ופירות שנלקטו בו או הובאו מחוץ לתחום וגוי שמלא מים לבהמתו או עשה ארון והביא חלילין
  • שכ"ו רחיצת כל גופו ופניו ורגליו חמין ובחמי טבריה וצונן ובמי זיתים ורחיצה בנהר ובמרחץ וטבילה ומרחץ בעיר שישראל וגוים דרים בה
  • שכ"ז סיכה בשמן ובשמן וורד וסיכה ומשמוש וגרירה וסיכת רגלו במנעל
  • שכ"ח על אי זה חולי מחללין ובאי זה אומרין לגוי לעשותו וחולי העין וקלורין ומכה ורפואתה ורטיה שעליה ומפיס מורסא ושנגפה ידו ורגלו וציצין שפרשו רובן וחושש בשיניו וגרונו ומעיו ועיניו ואוכלין שאוכלין לרפואה ואפיקטויזין ובאי זה מים רוחצים ולוחשים לחישות
  • שכ"ט פיקוח נפש דוחה שבת ואין הולכין בו אחר הרוב ועד היכן בודקי' וגוים שצרו על עירו' ישראל וספינה המטרפת בים ויחיד הנרדף
  • ש"ל חלול שבת ליולדת ואין מילדין נכרית בשבת ועושי' כל צרכי הילד ואסוכי ינוקא וכל הלכו'
  • של"א חלול שבת למילה ולמכשיריה ולשושבינה ואם לא היו לו מים חמין וחלוק [ו]יין מעורב בשמן
  • של"ב רפואת בהמה בשבת ולילדה
  • של"ג פנוי אוצר לאורחים או לבית המדרש
  • של"ד הצלה מפני הדליקה לכלים ולספרים ולהיכןן מצילין ונכרי וקטן שבאין לכבות וגורם לכבות
  • של"ה הצלה לחבית שנשברה ופירות שנתפזרו
  • של"ו עלייה על גבי אילן והלוך על גבי עשבים ושלא ליטול ידיו עליהם וריח הדס ואתרוג במחובר
  • של"ז דבר שאין מתכוין וכבוד ורבוץ
  • של"ח השמעת קול ושמירת פירותיו והצלת פירותיו שבראש גגו מפני המטר ונתינת כלי תחת הדלף ודליית מים בגלגל ושחיקת אגוזים
  • של"ט אין שטין בנהר ושלא ליכנס בספינה ששטה על פני המים ולא מטפחין ולא מרקדין ולא חולצין ומיבמין ומקדשין
  • ש"מ נטילת שער וצפרנים ומתיחת חוט התפירה וחזרת מוכין לכר וקיבוץ מלח ונתינת זרע פשתן במים וטשטוש (י)דיו
  • שמ"א התר נדרים בשבת וכל הלכותיו
  • שמ"ב התר שבות בבין השמשות וכל דיניו
  • שמ"ג קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו
  • שמ"ד ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת
  • שמ"ה חילוק רשויות מה הוא רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית ומקום פטור ואויריהן וחוריהן
  • שמ"ו אסור לזרוק ולהושיט מרשות היחיד לרשות הרבים דרך מקום פטור ומותר להעמיד עליו ולהכניס ולהוציא ממנו לרשות היחיד ובלבד שלא יחליף ומותר לעמוד בכרמלית ולהוציא מקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה
  • שמ"ז זה עוקר וזה מניח מתי מותר ומתי אסור
  • שמ"ח הוציא ידו מלאה לחוץ מתי יכול להחזירה
  • שמ"ט ארבע אמות שיש לאדם ואם הם שנים או ג' ואמותיהן מובלעין ביחד
  • ש"נ עומד אדם ברשות הרבים ופותח ברשות היחיד אבל לא יוציא שם ראשו ולא ישתין ולא ירוק ובכרמלית מותר ולא ילך ברשות הרבים ברוק שבפיו
  • שנ"א עומד אדם ברשות הרבים ומקבל מן המזחלה
  • שנ"ב הקורא בספר על האסקופה ועל הגג ונתגלגל מידו
  • שנ"ג שני בתים בשני צדי רשות הרבים וזיז שלפני החלון
  • שנ"ד תשמיש לבור ולאשפה שברשות הרבים סמוכין לרשות היחיד
  • שנ"ה שני גזוזטראות או אחת ובית הכסא שעל פני המים ומלוי למהלך בספינה
  • שנ"ו אמת המים העוברת בחצר ולשון ים שנפרץ בו
  • שנ"ז שפיכת המים לחצר על ידי גומא ועל פי חבית והגג
  • שנ"ח קרפף פחות מסאתים ויתר על סאתים ושיעורו ומה הוי מוקף לדירה ואיך ממעטין אותו ואם קירה ממנו קצת ואם הוא פרוץ לחצר ואם אילנות מים וזרעים מבטלים דירתו ודירת חצר ורחבה
  • שנ"ט דין רחבה שאחורי הבית
  • ש"ס מחיצה שתי או ערב ליחיד ולשיירא ולשנים וניתוסף עליהם היקף לשלשה ומת אחד מהם ולשלשה שהקיפו כל אחד לעצמו
  • שס"א גג הסמוך לרשות הרבים וחצר ובית שנפרצו בקרן זוית ודין פי תקרה יורד וסותם
  • שס"ב מחיצה במה נעשית ועד כמה מותרת לטלטל בתוכה ואי זה עושה ההקף שבה מוקף לדירה ואם נעשית בשבת [מאליה] ומחיצה וגדר חמשה מצטרפין ואם נפרץ בה פרצה בעשר וביתר מעשר ואנה צורת הפתח מתיר ומה הוא צורת הפתח
  • שס"ג דין הכשר מבוי בלחי וקורה שיעור אורך המבוי ורחבו וגבהו והיה גבוה מעשרים ובא למעטו נמוך מעשרה ובא להשלים וכמה תים וחצרות פתוחין לתוכו ומי הדרים בו וצדו אחר ים או אשפה או שיש מדרון בראשו והעמיד לחי (בחציו) [בראשו] וצדו אחד ארוך מחבירו והניח קורה באלכסון והרחב מעשרים והיה שם לחי והניחו לחי אחר חוץ ממנו
  • שס"ד הכשר מבוי מפולש והעשוי כנדל וכמין ד' וח' והכשר תיקון רשות הרבים
  • שס"ה מבוי שנפרץ מצדו ומראשו לחצר או לרחבה או לרשות הרבים שימוש תחת הקורה או תחת הלחי ומבוי שניטל קורתו או לחיו

עירובי חצרות[עריכה]

  • שס"ו במה ראוי לעשותו ואנה ראוי להניחו ועל מי ראוי לזכותו
  • שס"ז אשתו ובני ביתו מערבין שלא לדעתו אבל לא בני החצר
  • שס"ח ערבו כבר ונתקלקל הערוב
  • שס"ט הנותן מעה לחנוני שיזכה לו בעירוב
  • ש"ע בתים האוסרין מי שדר בהם ומי שיש לו בתים הרבה בחצר וחמש חבורות ששבתו בטרקלין ומי יש לו סופר או מלמד ומקום פיתא גורם וכל הלכותיו

(באיזו דירה אינו אוסר וחמש חבורות יחד כיצד יערבו ומי שאוכל במקום אחד וישן במקום אחר)

  • שע"א דירה בלא בעלים ואחד מן השוק או מבני החצר שמת והיה לו חצר בבית וגר שמת והחזיק ישראל בנכסיו
  • שע"ב דין גגין וחצרות וקרפפות רשות אחת הן עירוב שתי חצרות מתי מערבין יחד וכותל וחריץ שביניהם מתי מפרידן יחד ותיקונן לערב יחד ולמי הם נותנים אותו וגדיש שביניהן
  • שע"ג עירוב שני גזוזטראות זו כנגד זו
  • שע"ד ערבו דרך הפתח ונסתם או שנפרץ כותל ביניהן או שנפרץ לרשות הרבים או קטן לגדול וכן גג שנפרץ לחבירו
  • שע"ה עירוב מרפסת עם בני החצר ולמי נותנין תל של בני החצר
  • שע"ו בור שבין שתי חצירות או שביל קטן שביניהם ואין אדם אוסר דרך אויר
  • שע"ז שתי עליות פתוחין לחצר ואחת עשתה גומא והשניה לא עשתה גומא
  • שע"ח שלש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ושתי חצרות זו לפנים מזו ואם דרים בה רבים או יחיד ושלש חצרות זו לפנים מזו
  • שע"ט שלש חצרות ושלשה בתים ביניהם ושני חצרות ושני בתים ביניהם
  • ש"פ יחיד או רבים ששכחו ולא עירבו [ו]כיצד [מבטלין]
  • שפ"א בטל רשותו והוציא בטל רשות מחצר לחצר ומבית לבית ומחורבה לחורבה ויורש מבטל ומבטלין וחוזרין ומבטלין
  • שפ"ב יחיד או רבים הדרין עם הגוי בחצר ואיך שוכרין ממנו ואם השכיר ביתו שבחצרו וגוי בפנימית וישראל בחיצונה וחצר שישראל וגוי דרין בה ובית ישראל [אחר] פתוח לביתו של זה
  • שפ"ג דין גוי שבא בשבת בחצרו או מת
  • שפ"ד דין גוי (שנכנס לשכר) [שבא לשם] אכסנאות
  • שפ"ה דין צדוקי וכותי לענין ביטול רשות

שתופי מבואות[עריכה]

  • שפ"ו במה משתתפין ושיעורו ואנה מניחין אותו ואם משתתפין בקונמות
  • שפ"ז סומכין על עירוב במקום שיתוף ועל שיתוף במקום עירוב
  • שפ"ח דין טלטול במבוי שלא נשתתפו בו
  • שפ"ט ישראל או גוי שדרין במבוי ויש להם חלון אחורי ביתם פתוח לבקעה
  • ש"צ מבוי שישראל וגוי דרין בו ובית אחד של ישראל פתוח לביתו של זה
  • שצ"א שכח אחת מהחצרות ולא נשתתפה במבוי וגוי הדר עם ישראל במבוי
  • שצ"ב עיר של רבים ושל יחיד ונעשית של רבים או איפכא
  • שצ"ג אין מערבין עירובי חצרות ושיתופי מבואות אלא בתנאי ומערבין אותם בבין השמשות
  • שצ"ד ספק עירוב ונפל עליו גל ונתנו במגדל ואבד המפתח
  • שצ"ה מצוה שיעשו עירוב ושיתוף וברכתו ונוסחו
  • שצ"ו כל אדם יש לו ד' אמות והמקום ששבת בו אם הוא מוקף לדירה חשוב כלו כד' אמות
  • שצ"ז כל אדם יש לו אלפים ולכליו ולבהמותיו דין בהמות העיר ושור של רועה ופטם והשואל כלי מחברו ושנים ששאלו חלוק ויש להם חבית ובהמה בשותפות ואשה ששאלה מים וכלים המיוחדים לאחים ובור של יחיד ורבים ומים הנובעים ומי שפירותיו בעיר אחרת או שהפקידן ביד אחר ומי שזימן אורחים מעיר אחרת
  • שצ"ח רבוע שמוסיפין על העיר והעשויה כקשת וכגשר ומי הראוי להתעבר עמה ושתי עיירות וקמ"א אמה ביניהם וחומת העיר שנפרצה ושתי עיירות ושלישית ביניהם והיושבת בנחל ויושבי צריפין
  • שצ"ט כיצד מודדים התחומין ואם יגיע להר או לגיא ובאי זה חבל מודדין ומי מודד ואם מצא בצד אחד מרובה על שכנגדו ואם מדדו שנים ומצא אחד יותר מחברו ומי נאמן [עליהם]
  • ת' ישב בתחום העיר וחשכה לו ולא ידע
  • ת"א חפצי גוי קונין שביתה ולא חפצי הפקר
  • ת"ב דין חריץ שבין שני תחומין
  • ת"ג דין שבת בבקעה והקיפוה גוים בשבת
  • ת"ד יש תחומין למעלה מעשרה
  • ת"ה מי שיצא חוץ לתחום או שחשכה לו בחוץ אפילו אמה אחת ושהוציאוהו גוים או רוח רעה או החזירוהו או נתנוהו בעיר אחרת ופירות שהוציאום והחזירום וכל דיניו
  • ת"ו מי שיצא לדעת והוצרך לנקביו
  • ת"ז מי שיצא ברשות ולא נכנס או שיצא להציל [חבירו]
  • ת"ח המניח עירובו יש לו אלפים אמה לכל רוח ואם כלתה מדתו בחצי העיר שלן בה או בסופה או בעיר אחרת
  • ת"ט הנותן עירובו בבית הקברות ובאילן ועל קנה ובבור ובמגדל ונפל עליו גל ונתגלגל חוץ לתחום ומי שבא בדרך ומכיר אילן או גדר וכיצד עשיית העירוב
  • ת"י מי שיש לו בית (כאן) [באלף] ואחד בסוף ארבעת אלפים ויצא לילך לביתו
  • תי"א מי שהיה במזרח ואמר לערב לו במערב [ב]ביתו
  • תי"ב עירב חצי היום לצפון וחציו לדרום או שערבו עליו שנים אחד לצפון ואחד לדרום
  • תי"ג שיעור עירוב המערב לרבים והבורר למי שירצה מהם או לכל שבתות השנה או לאי זה רוח שירצה
  • תי"ד למי מערבין שלא לדעת [וקטן היוצא בעירוב אמותיו]
  • תט"ו אין מערבין אלא לדבר מצוה ואין מערבין בין השמשות וברכת העירוב [ונוסחה כמו שיתבאר]
  • תי"ו עירוב לשני ימים טובים וליום טוב הסמוך לשבת ודין יום הכיפורים ויום טוב לענין עירוב

סדר המועדות והלכותיהן[עריכה]

הלכות ראש חדש[עריכה]

  • תי"ז התר מלאכה בו
  • תי"ח דין איסור תענית
  • תי"ט דין מצות סעודתו
  • ת"כ דין איסור הספד וצידוק הדין
  • תכ"א דין פרשת ובראשי חדשיכם שחרית
  • תכ"ב דין יעלה ויבא וחזרתו ואם טעה ודין קריאת ההלל וברכתו ואם הפסיק בו
  • תכ"ג דין קריאת התורה וסדר קריאת מוסף
  • תכ"ד דין הזכרה בברכת המזון
  • תכ"ה דין ר"ח שחל להיות בשבת
  • תכ"ו ברכת הלבנה ועד מתי מברכין
  • תכ"ז דרך קצרה לידע המולד והתקופות
  • תכ"ח כללים לידע קביעות ר"ה וחדשיה והמועדות וסימן (ד"ש חנוע' חר"ק ש"ש) [דש"ה נו"ע אר"ק שד"ש]

הלכות פסח[עריכה]

  • תכ"ט אין מתענין ולא נופלין על פניהם מר"ח ועד אסרו חג
  • ת"ל למה נקראת שבת הגדול
  • תל"א בדיקת החמץ בליל י"ד ואיסור מלאכה ולימוד קודם
  • תל"ב ברכת הבדיקה ואם מברכין עליה שהחיינו ואיסור הדיבור בה
  • תל"ג במה בודקין ואי זה מקומות בודקין
  • תל"ד שמירת החמץ אחר הבדיקה וביטולו
  • תל"ה לא בדק בליל י"ד או ביום י"ד
  • תל"ו דין היוצא בשיירא והעושה ביתו אוצר
  • תל"ז המשכיר בית לחבירו או ששכרו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק והכל נאמנין על הבדיקה
  • תל"ח עכבר ותינוק שנכנסו בבית וככר בידו וככר בבור ובקורה ובפי נחש
  • תל"ט פסקי הלכות בצבורי מצה וחמץ
  • ת"מ גוי שהפקיד חמץ אצל ישראל וישראל שהפקיד אצל גוי או אצל ישראל אחר
  • תמ"א נכרי שלוה את ישראל על חמצו וישראל לנכרי
  • תמ"ב חמץ (נוקשה) [נקשא] וחמץ גמור ע"י תערובת ואי זה חמץ מתבער ובאי זה מקום מתבער
  • תמ"ג זמן איסור חמץ בי"ד ומי שיש בידו חמץ משל חבירו בפקדון
  • תמ"ד זמן ביעורו בי"ד שחל להיות בשבת או ההולך בי"ד לדבר מצוה או לדבר הרשות ונזכר שיש לו חמץ תוך ביתו
  • תמ"ה במה ביעורו ואם אפה בגחלתו
  • תמ"ו המוציא חמץ ברשותו בי"ט ואם אינו יודע אם הוא חמץ או מצה
  • תמ"ז תערובת חמץ לפני הפסח ובתוך הפסח ולאחר הפסח בלח ויבש בבשר ודגים ודבש וזיתים בפסח ונותן טעם לפגם
  • תמ"ח חמץ של נכרי ושל ישראל שעבר עליו הפסח ואם נתנו לגוי קודם ונמצא בביתו אחר הפסח ודורון שמביאין לישראל ביום טוב אחרון של חג
  • תמ"ט חנות של ישראל ופועלי גוים ואיפכא
  • ת"נ ישראל שהלוה לחבירו חמץ קודם הפסח או שמקב מגוי חמץ בכל שבוע ברבית או שיש לו עמו תנור בשותפות או לבדו שאופין בו חמץ ואומר לעבדו הולך דינר וקנה ואכול ואיסור שכירות כליו לבשל בהם חמץ
  • תנ"א קדרות שנשתמשו בהן כל השנה והכשר סכין וכי כסף ואבן ועץ וחרס וזכוכית וכסוי קדרה ובית שאור ומדוכות וכל הכלים
  • תנ"ב דין סדר הגעלה של הכלים
  • תנ"ג מינין שיוצאין בהן ידי מצוה ואם עירבן עם אחרים ומאימתי הם צריכין שימור ולתיתה
  • תנ"ד יוצאין בפת נקיה והדראה ועיסת הרועים ועיסה שבלילתה רכה ובציקות של גוים ומצה גזולה
  • תנ"ה מים שלשין בהן ואם לש במים שאין לשין בהם או נתן בהם מלח
  • תנ"ו שיעור העיסה ואם לש יותר משיעור ואיסור מדידה
  • תנ"ז דין הפרשת חלה בפסח
  • תנ"ח זמן עשיית המצות בערב פסח ואם חל ערב פסח בשבת
  • תנ"ט באי זה מקום ראוי לעשותה וכיצד יתעסקו בה ואם נראה סימן חימוץ
  • ת"ס אם עשאה גוי חרש שוטה וקטן ומצוה לכל אדם להשתדל בה ודין סריקין המצויירין
  • תס"א תנור שאופין בו והסקו ושיעור האפייה ואם נאפת באלפס ועל גבי קרקע או נטגנה או נשרית או נתבשלה אחר האפייה וחליטה ואם נאפת עם חמץ בתנור
  • תס"ב מי פירות ואם עבר ולש בהן
  • תס"ג חריכת שבלים ומלילות קדרות וותיקא
  • תס"ד נתינת קמח בחרדל ובשאר מיני טיבול
  • תס"ה שריית מורסן לתרנגולין ולרחוץ בהן
  • תס"ו חימוץ רוק וזיעה של חטה ומים שנפלו על שק של קמח או לתוך חיטין ודלף שיורד לתוך הקמח
  • תס"ז חטין שבאו בספינה וטבעה ובקיעת חטים ואם נמצאת חטה בקועה בתבשיל או במצה אפויה ובתרנגולת צלויה או מלוחה או במים שמלגו אותה
  • תס"ח איסור מלאכה בערב שבת ויום טוב ובערב פסח ואי זו מותרת וההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או איפכא
  • תס"ט אסור לומר בשר זה לפסח וחיטי מותר
  • ת"ע תענית בערב פסח לבכורות ולאסטניס
  • תע"א איסור אכילת מצה עשירה מי' שעות ולמעלה ואיסור אכילת מצה בערב פסח והיתר שתיית יין ופירות וירקות ודין הפסקה אם התחיל קודם שעה עשירית
  • תע"ב למהר לאכול מיד בתחילת הלילה ושלא להקדים והיסבה וארבעה כוסות ושיעורן לאנשים ונשים ותינוקות
  • תע"ג כוס ראשון וברכתו ושתייה בין הכוסות וטיבול הראשון ובמה יוצאין ידי מרור ותיקון החרוסת ושני תבשילין וכל הסדר עד ההלל וברכת אשר גאלנו
  • תע"ד ברכה ראשונה ואחרונה לד' כוסות
  • תע"ה סדר הבציעה וטיבול שני וכריכה ומי שאין לו שאר ירקות וכמה מצות צריך ובלע מצה
  • תע"ו איסור צלי בליל הפסח
  • תע"ז אכילת מצה באחרונה ואם שכחה
  • תע"ח איסור אכילה אחריה ואם ישנו קצתם
  • תע"ט כוס ג' ואיסור שתייה בינו לבין רביעי ואם חובה לחזר אחר זימון
  • ת"פ כוס רביעי ואם שתאו בלא היסבה וחתימת ההלל והלל גדול
  • תפ"א כוס חמישי אם חותמין עליו ואיסור שתיית יין אחר הכוסות
  • תפ"ב מי שאין לו אלא כזית ממצה שמורה
  • תפ"ג מי שאין לו יין בליל הפסח
  • תפ"ד מי שעושה הסדר בב' או בג' בתים שאין יודעים
  • תפ"ה שבועה שלא אוכל מצה
  • תפ"ו דין הסדר בדרך קצרה
  • תפ"ז סדר תפלת הלילה ואם מקדשין בבית
  • תפ"ח סדר תפלת יום ראשון והפסקה בהלל

הלכות ספירת העומר וחול הפסח ואיסורין הנוהגין בין פסח לעצרת והלכות עצרת[עריכה]

  • תפ"ט סדר ספירת העומר ואם טעה בו וכל הלכותיו
  • ת"צ סדר יום השני וחול המועד ושבת שחל בחול המועד וסימן הפרשיות
  • תצ"א סדר מוצאי יום טוב ויום טוב במוצאי שבת והבדלה
  • תצ"ב תענית שני וחמישי ושני אחר הפסח
  • תצ"ג איסור מלאכה ונשואין ותספורת בין פסח לעצרת
  • תצ"ד סדר תפלות שני ימים של עצרת

הלכות יום טוב[עריכה]

  • תצ"ה-ו איסור מלאכה ביום ראשון ושני ולוקין על הראשון ומנדין על השני ואיסור מוקצה ונולד ביום טוב ולכחול העין ביום שני
  • תצ"ז צידת דגים חיה ועוף והזמון ושלא יפשיטנה עד שיבדוק
  • תצ"ח ראיית סכין לחכם ומריטת הנוצה ותלישת הצמר והכסוי והכניס מלא קופתו עפר ואי זו בהמה שוחטין וראיית מומין
  • תצ"ט הפשט העור ומליחתו ומליחת החלבים וטלטול העלי
  • ת"ק לקיחת הבשר ומליחתו ומשקלו ועשיית בית יד ומליגת הראש והרגלים
  • תק"א ביקוע העצים והבאתן מהקרפף או בחצר ובמה מסיקין
  • תק"ב הוצאת האש ותקונו וסדור הקדרה עליו ובאי זה קדרה מבשלין ודין אהל עראי
  • תק"ג איסור בישול מי"ט לחבירו ובאי זה ענין מותר
  • תק"ד דיקת פלפלין ותבלין ומלח והריפות ואיסור מדידת תבלין ליתנם בקדרה
  • תק"ה חליבת עז לתוך הקדרה שיש בה אוכל
  • תק"ו מדידת קמח והרקדתו והפרשת חלה ועשיית הפת ואם יש לו קמח עם הגוי
  • תק"ז היסק התנור וגריפתו וטיחתו ומלואו ובאי זה תנור אופין
  • תק"ח ליבון רעפים ושבירת חרס וחיתוך הנייר לצלי
  • תק"ט מכשירי אוכל נפש כגון גריפת תנור ושפוד שנשבר והשחזת סכין
  • תק"י עשיית מדורה לחמם בה ומוגמר בה ורחיצה וטבול אדם וכלים
  • תקא"י איסור בישול לכלבים ולגוים
  • תקי"ב איסור בישול לכלבים וגוים
  • תקי"ג ביצה שנולדה ביום טוב והשוחט תרנגולת ומצא בה ביצים ואפרוח שנולד ביום טוב והבודק בקינה של תרנגולת ולא מצא בה ביצים
  • תקי"ד כבוי דליקה ותיקון הפתילה
  • תקט"ו גוי שהביא דורון לישראל ודין כדי שיעשו
  • תקי"ו מה משלחין ביום טוב ואיך משלחין אותו
  • תקי"ז היתר קנייה מחנוני ישראל וגוי
  • תקי"ח דין הוצאה וטלטול וקצת עניני מוקצה
  • תקי"ט סלוק תריסין וחותמות שבכלים וקטימת קיסם לחצות בו שיניו ועצי בשמים וקטרי פירי
  • תק"כ דין כבוד הבית ובין המטות
  • תקכ"א קבלת פירות שבראש גגו מפני המטר ונתינת כלים תחת הדלף
  • תקכ"ב יציאה בכסא וסומא במקלו ורועה בתרמילו
  • תקכ"ג קרוד והולדת בהמה
  • תקכ"ד דברים האסורים משום שבות וכל דיניו
  • תקכ"ה דין הלואת יום טוב וגביית צדקה וחילוקה
  • תקכ"ו דין מת ביום טוב ראשון וביום טוב שני
  • תקכ"ז דין עירובי תבשילין
  • תקכ"ח דין עירובי חצרות ותחומין ועירוב מיום טוב לשבת על תנאי
  • תקכ"ט מצות שמחת יום טוב וענוגו

הלכות חול המועד[עריכה]

  • תק"ל כללי דברים המותרים
  • תקל"א איסור תגלחת
  • תקל"ב דין נטילת צפרנים ורפואה
  • תקל"ג צרכי תיקון אכילה המותרין והאסורין
  • תקל"ד דין כבוס בגדים והבאת כלים מבית האומן
  • להק"ת דין פנוי הדירה והוצאת זבל שבחצר
  • תקל"ו תקון הבהמה לצורך רכיבה ורפואתה והושבת שובכין
  • תקל"ז דבר האבד במחובר כגון השקאה קצירה ובצירה וכל מלאכת (השבת) [השדה]
  • תקל"ח דבר האבד בתלוש והמכוין מלאכתו במועד
  • תקל"ט קניית סחורה ומכירה והלואה ומציאה וקניית יין לצורך שתיית כל השנה
  • תק"מ איסור בנין ותיקון תנור וכירים
  • תקמ"א דין התר מלאכת הדיוט
  • תקמ"ב איסור כל מלאכה והתרה למי שאין לו לאכול
  • תקמ"ג איסור אמירה לגוי וקיבולת במחובר ובתלוש
  • תקמ"ד היתר צרכי רבים ואיסור צרכי יחיד
  • תקמ"ה היתר כתיבה וכתיבת תפילין והנחתן וטוויה לצורך ציצית ודינין ועונשין
  • תקמ"ו דין כניסת נשים ותכשיטיהן
  • תקמ"ז דין הספד וקריעה וקבורת המת והבראה
  • תקמ"ח מת לו מת ברגל וקודם הרגל ושמע שמועה רחוקה ברגל