טור אורח חיים כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן כב | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב

הלכות ציצית

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה

טור[עריכה]

העושה ציצית לעצמו, מברך שהחיינו. נתעטף בו, מברך "להתעטף בציצית".

בית יוסף[עריכה]

  • העושה ציצית לעצמו מברך שהחיינו — בתוספתא דברכות פרק אחרון, וכתבוהו התוספות בפרק התכלת, ובנמוקי יוסף בהלכות ציצית; וכתב עליה: ואם לא אמר בשעת עשיה, אומר בשעת עטיפה ראשונה, דהכי איתא בסוכה ולולב, כדאיתא בדוכתייהו (סוכה מו א). וכן כתב הרמב"ם בפרק י"א מהלכות ברכות: כל מצוה שהיא מזמן לזמן, כגון שופר וכו', וכן כל מצוה שהיא קנין לו, כגון ציצית ותפילין וכו', וכן מצוה שאינה תדירה וכו', כגון מילת בנו וכו', מברך עליהם בשעת עשייתה שהחיינו; ואם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהם שהחיינו בשעת עשיה, מברך עליהם שהחיינו בשעה שיוצא ידי חובתו בהן, וכן כל כיוצא בהן.
ויש לתמוה על רבינו, שכתב גבי ציצית שמברך שהחיינו, ולא כתב כן גבי תפילין. ורבינו הגדול מהר"י אבוהב כתב, דסבירא ליה לרבינו דלא קיימא לן כההיא תוספתא, אלא אינו מברך שהחיינו אלא על מצוה שהיא מזמן לזמן, כדמשמע ממה שכתב בהלכות פסח סימן תל"ב גבי ביעור חמץ; ומשום הכי לא כתב בתפילין שיברך שהחיינו. ומה שכתב בציצית שיברך שהחיינו, אינו מטעם המצוה, אלא מטעם "קנה כלים חדשים" (ברכות נד א). וכן כתב בעל העיטור וזה לשונו: ציצית לא קביע ליה זמן, ולא מברכין עליה שהחיינו. ומסתברא לן, בשעה שקנה טלית ועושה בו ציצית מחדש, מברכין שהחיינו, דלא גרע מכלים חדשים, עד כאן לשונו.
  • נתעטף בו מברך להתעטף בציצית — גם זה בתוספתא דברכות פרק אחרון.
וכתוב בארחות חיים: אם שנים או שלשה מתעטפים בטלית כאחד, כולם מברכין, או אחד יברך והאחרים יענו אמן. (בדפוס נוסף: וכן כתב אבודרהם. ולכן נהגו בבית הכנסת שאחד מברך בקול רם להוציא את מי שאינו בקי, וכן בתפילין; וכן כתב דרכי משהא לעיל סימן ח).

בית חדש (ב"ח)[עריכה]

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

העושה ציצית לעצמו וכולי אע"ג דכבר כתב בסי' ח' דבהתעטפו יברך להתעטף בציצית חזר וכתבה לברייתא הכא לאורויי דאע"פ שמברך שהחיינו על עשיית הציצית ונתעטף בה מיד אפ"ה לאחר העטיפה צריך לברך להתעטף ואע"ג שאינו עובר לעשייתן ממה שעבר ויש לתמוה למה לא פסק רבינו גם בתפילין ובמזוזה לברך שהחיינו והרמב"ם פסק לברך ונראה דרבינו נמשך אחר דעת התוספות בפרק לולב וערבה (דף מ"ו) דאין מברך שהחיינו על עשיית תפילין אע"ג דמשמע מדבריה' דגם בציצית לא תקנו לא כתבו כך אלא לפי שלא מצאו בתלמוד לברך על זה ורבינו לפי שמצא בתוספתא שפסק כך לגבי ציצית כתבה בספרו וס"ל דבציצית ודאי כיון שעל ידה יזכור כל מצות השם איכא שמחה בפעם ראשון כשלובשו משא"כ בתפילין כיון דצריכין גוף נקי ואיכא מורא ועונש ליכא שמחה וה"ה במזוזה ליכא שמחה טפי מבשאר מצוה ומהר"י אבוהב כתב דטעם רבינו הוה מטעם קנה כלים חדשים כמ"ש בעל העיטור ויש לתמוה דא"כ אף בלא ציצית חייב לברך כדלקמן בסי' רכ"ג ותו דמשמע מלשון רבינו והרמב"ם דמטעם עשיית ציצית מחדש מברך אע"ג דהמלבוש הוא ישן לכן נראה כדפי' דס"ל לרבינו דכל העושה ציצית מחדש אפילו בכלי ישן מברך בפעם ראשונה שהחיינו שוב מצאתי שכתב מהר"ש לוריא על דברי רבינו שאין נוהגין כן ונראה דזהו משום דס"ל דהתוס' בפרק לולב וערבה תופסים בפשיטות שלא לברך לא על הציצית ולא על תפילין וספק ברכות להקל אלא דנראה דגם בכלים חדשים לא יברך כדכתבו התוספות לשם ע"ש רב שרירא גאון דלא סמכינן על ההיא דהראה דמברך על כלים חדשים מדמסקינן בפרק בכל מערבין דבעינן מידי דאתי מזמן לזמן אלא דקשה על זה מפדיון הבן עכ"ל ולפע"ד יראה לומר בהא כיון דאין הפדיון חל אלא לאחר חדש ימים חשבינן ליה קביע ליה זמן ולברך שהחיינו וכ"מ בדברי הר"ן פ' לולב וערבה משא"כ בציצית ותפילין ומזוזה דלא קביע להו זמן וליכא נמי שמחה בפשיטות אין לברך אבל אכלים חדשים נקטינן לברך ורב שרירא גאון יחיד הוא וע"ל בסי' רכ"ג שם יתבאר כל הצורך:

דרכי משה הארוך[עריכה]

וכתב בית יוסף: וטעמא דמברך שהחיינו, דלא גרע מקנה כלים חדשים. אבל הכותב תפילין לעצמו אינו מברך שהחיינו כלל, עד כאן לשונו.

חידושי הגהות[עריכה]

הערה א: כוונתם על הדרכי משה הנדפס בפני עצמו.