טור אורח חיים יז
<< | טור · אורח חיים · סימן יז (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
הלכות ציצית
טור
[עריכה]סומא חייב בציצית. ונשים ועבדים פטורים.
וטומטום ואנדרוגינוס חייבין מספק. וכתב הרמב"ם ז"ל: יתעטפו בלא ברכה. והוא הולך לשיטתו, שפירש שנשים אין יכולות לברך בדבר שהן פטורות. אבל רבינו תם כתב שיכולות לברך אף על פי שהן פטורות. ויותר טוב שלא יברכו.
קטן היודע להתעטף, אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו.
בית יוסף
[עריכה]- סומא חייב בציצית ונשים ועבדים פטורים — בפרק התכלת (מנחות מג א) תנו רבנן: הכל חייבים בציצית, כהנים לוים וישראלים גרים נשים ועבדים. רבי שמעון פוטר בנשים מפני שמצות עשה שהזמן גרמא היא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. מאי טעמא דרבי שמעון? דתניא: "וראיתם אותו" (במדבר טו לט) – פרט לכסות לילה. אתה אומר פרט לכסות לילה, או אינו אלא פרט לכסות סומא? כשהוא אומר: "אשר תכסה בה" (דברים כב יב), הרי כסות סומא אמור; הא מה אני מקיים "וראיתם אותו"? פרט לכסות לילה. ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה? מרבה אני כסות סומא, שישנה בראיה אצל אחרים, ומוציא אני כסות לילה, שאינה בראיה. וכתב הרי"ף בראש הלכות ציצית דקיימא לן כרבי שמעון. וכן כתב שם הרא"ש בשם רבינו תם, והביא ראיה מכמה דוכתי. וכן פסק הרמב"ם בפרק ג' (הלכה ט'). ואף על גב ד"אשר תכסה בה" איצטריך לחייב טלית בעלת חמש כנפים, כמו שכתבתי בראש סימן י', הא אמרינן בגמרא דלרבי שמעון מ"אשר" נפקא, ופירש רש"י: "אשר" – רבויא הוא, ואייתר "תכסה בה" לרבות כסות סומא.
- וטומטום ואנדרוגינוס חייבים מספק — כן כתב הרמב"ם בפרק ג' (הלכה ט'). ופשוט הוא, דכיוון דמצווה דאורייתא היא, חייבים מספק.
- וכתב הרמב"ם יתעטפו בלא ברכה — כן כתב בפרק הנזכר.
- ומה שכתב: והוא הולך לשיטתו שפירש שנשים אין יכולות לברך בדבר שהן פטורות — גם זה בפרק הנזכר. וכתבו שם הגהות שכן דעת רש"י.
- אבל רבינו תם כתב שיכולות לברך אף על פי שהן פטורות — כן כתבו בשמו התוספות והרא"ש בפרק בתרא דראש השנה ובפרק קמא דקידושין, וכתבו הראיות שיש לדבריו וקצת דיחויים. והר"ן בפרק בתרא דר"ה ובפרק ב' דסוכה הסכים לדברי רבינו תם, דמברכות, דהא נוטלות עליהם שכר, מדאמר רבי יוסי ברבי חנינא (קידושין לא א): "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", ומדקאמר "גדול", אלמא מי שאינו מצווה ועושה נמי יש לו שכר; הילכך בכלל מצווה הן ומברכות. ולא תימא הואיל ולא נצטוו, היאך יאמרו "וצונו"? דכיון שהאנשים נצטוו, ואף הן נוטלות שכר, שפיר יאמרו "וצונו". ובדברי הרא"ש אין הכרע. ותמהני על הרמזים שכתבו בפרק בתרא דר"ה: ואשה יכולה לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, ובפרק קמא דקידושין כתבו: פסק בעל הלכות גדולות דנשים יכולות לברך על כל מצוה שהזמן גרמא ונדחו ראיותיו, עד כאן.
- ולענין הלכה, נקטינן כהרמב"ם ז"ל, דספק ברכות להקל.
- כתב האגור בשם מהר"י מולין, דנשים הלובשות ציצית – שטות הוא ומיחזי כיוהרא, ואחת היתה בשכונתינו שהיתה לובשתו, עד כאן לשונו.
- קטן היודע להתעטף וכו' — ברייתא בסוף פרק לולב הגזול (סוכה מב א). וכתבו הגהות מיימוניות בפרק ג' דאיתא בירושלמי: לא סוף דבר של עיטוף, אלא שיודע להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתים לפניו בשעת קריאת שמע.
בית חדש (ב"ח)
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סומא חייב וכו' ברייתא בפ' התכלת כר"ש דאשר תכסה בה מרבה כסות סומא ויותר טוב שלא יברכו יש מקשין ממה שכתב בסימן תקפ"ט לגבי שופר דאע"פ דנשים פטורות יכולין לתקוע ולברך ואין מוחין בידם ולפע"ד נראה דכאן לגבי ציצית שאין מנהג לנשים ללבוש ולברך א"כ אם באת אשה לשאול לכתחלה אי שריא ללבוש ציצית ולברך יאמרו לה שלא תברך כי יותר טוב שלא יברכו בפלוגתא דרבוואתא אבל בשופר שכבר נהגו לתקוע ולברך אין מוחין בידן מאחר שיש להם על מי שיסמכו אבל אם באת לשאול לכתחלה גם בשופר יאמרו לה שלא תברך ונסמך על מ"ש כך לגבי ציצית וה"ה לגבי שופר:
קטן היודע להתעטף אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו ברייתא ס"פ לולב הגזול קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין פירוש חייב בלולב לחנכו וכן חייב בציצית לחנכו אבל אביו אינו חייב ליקח לו לא לולב ולא מלבוש בת ארבע כנפות שאפי' הוא עצמו אין חייב לקנות טלית בת ד' כנפות כמ"ש בסמוך סי' י"ט וסכ"ד וכ"ש לולב דדמיו יקרים אלא אלולב שקונין הקהל בשותפות מברך הוא והקטן אבל תפילין שאין דמיו יקרים צריך לקנות לעצמו וכן צריך לקנות לקטן לחנכו ורבינו שכתב כאן דצריך לקנות לקטן ציצית לחנכו הוא לפי שעכשיו הוזהרו הכל לקנות לעצמן כדלקמן בסימן כ"ד לפיכך צריך לקנות גם לקטן לחנכו כמו לעצמו דכל חנוך לקטן הוא שיהא רגיל מקטנותו לקיים המצות כאשר רואה באביו. שוב ראיתי כתוב במרדכי ס"פ לולב הגזול שכתב ע"ש הירושלמי וז"ל יודע להתעטף בציצית אביו לוקח לו טלית לא סוף דבר להתעטף אלא להשליך שני כנפות לאחריו ושני כנפות לפניו ואוחז בציצית כשורה בשעת ק"ש וע"פ הירושלמי כתב רבינו אביו צריך ליקח לו ציצית: