שולחן ערוך הרב אורח חיים יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורח חייםיורה דעהחושן משפט

<< | שולחן ערוך הרבאורח חייםסימן יז | >>

סימן זה בטור אורח חייםשולחן ערוךלבושערוך השולחן


מי הם החייבים בציצית
ובו: ד' סעיפים
א | ב | ג | ד

סעיף א[עריכה]

נשים ועבדים פטורים מציצית, אפילו מתלבשים בטלית שיש בה ד' כנפות א"צ להטיל בה ציצית, מפני שמצות ציצית היא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי כסות לילה פטורה מן הציצית, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים ממנה, שנאמר בתפילין: "למען תהיה תורת ה' בפיך", הוקשה כל התורה כולה לתפילין; מה תפילין, שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין, ונשים ועבדים פטורים מהם, מטעם שיתבאר בסימן ל"ח; אף כל מצות עשה שהזמן גרמא, נשים ועבדים פטורים מהם, חוץ ממצוות פרטיות שיתבאר בעז"ה:

סעיף ב[עריכה]

טומטום (שהוא אטום לגמרי ולא נודע אם הוא זכר או נקבה) ואנדרוגינוס (שיש לו זכרות ונקבות), חייבים בציצית מספק, שמא הם זכרים, אבל אין צריכין לברך, דספק ברכות להקל:

סעיף ג[עריכה]

ומכל מקום, אפילו נקבות וודאים, וכן עבדים, אם ירצו להתעטף בציצית ולברך, הרשות בידן, כמו שנוהגין בשאר מצוות עשה שהזמן גרמא. ויכולין לומר "וצונו להתעטף בציצית" אע"פ שהן אינן מצווין, מפני שהאנשים מצווים על כך. וגם הן כשמקיימין מצוות שהם פטורים מהם, אעפ"י שאין להם שכר גדול כמצווה ועושה, מכל מקום קצת שכר יש להם, לכן יכולות הן לברך על כל מצוות שהן פטורין מהם, אם עושין המצוות כתיקונן בעניין שהאנשים יכולים לברך עליהם. ומכל מקום, הואיל ומחזי כיוהרא, אין להם להתלבש בציצית, כיון דגם האנשים אינם חייבים במצוה זו אלא א"כ יש להן טלית בת ד' כנפות, ואינו חובת הגוף כמו שופר ולולב, שהנשים נוהגות להחמיר על עצמן:

סעיף ד[עריכה]

קטן היודע להתעטף, כגון שיודע להשליך ב' כנפות לפניו וב' כנפות לאחריו, ויודע לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע כמו שנוהגין, אביו חייב לקנות לו טלית בת ד' כנפות ולהטיל בה ציצית, כדי לחנכו במצוות (ועיין סימן כ"ד, דזה אינה חובה כל כך. אבל מכל מקום אביו חייב להטיל ציצית לכל בגד שיש לו ד' כנפות שהבן מתלבש בו, כיון שכבר הגיע לחינוך):