טור חושן משפט רמט
<< | טור · חושן משפט · סימן רמט (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור
[עריכה]הנותן מתנה לחבירו וחזר בו -- הרי זה ממחוסרי אמנה. במה דברים אמורים? במתנה מועטת, אבל במתנה מרובה -- לא, שהרי לא סמכה דעת המקבל שיתננה לו עד שיקננה לו בקנין או באחד מן ההקנאות שהמתנה נקנית בהן:
אסור ליתן מתנת חנם לעובד עבודת כוכבים אבל מותר ליתן לגר תושב שהרי מצוה להחיותו:
הנותן מתנה לעבד או לאשה -- קנו האדון והבעל. האדון קנה גם הגוף והבעל אינו קונה אלא הפירות אבל הגוף של האשה כשתתאלמן או תתגרש. וזה ביארתי היטב בספר אבן העזר:
הכותב כל נכסיו לעבדו -- קנה את עצמו בן חורין וזה ביארתי בספר יורה דעה:
מדת חסידות שלא לקבל מתנה משום אדם אלא לבטוח בה' שיתן לו די מחסורו שנאמר (משלי טו, כז) "ושונא מתנות יחיה":
בית יוסף
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
הנותן מתנה לחבירו וחזר בו הרי זה ממחוסרי אמנה. כלומר האומר לחבירו ליתן לו מתנה וחזר בו הרי זה ממחוסרי אמנה במה דברים אמורים במתנה מועטת אבל במתנה מרובה לא וכו' בפרק הזהב (מט.) אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן האומר לחבירו מתנה אני נותן לך מותר לחזור בו אמר ר"פ ומודה רבי יוחנן במתנה מועטת דסמכה דעתיה ונתבאר בסימן קק"ד ועיין במהרי"ק שורש קי"ח ובהגהות הראשונות דמרדכי פרק ו' דמציעא:
אסור ליתן מתנת חנם לעובד כוכבים אבל מותר ליתן לגר תושב וכו' ספ"ק דעכו"ם (כ.) תניא לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אחד גר ואחד עכו"ם בין בנתינה בין במכירה דברי ר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה לעכו"ם במכירה וידוע דהלכה כרבי יהודה והקשו התוס' דבפרק כל שעה מוקמינן ההיא דשולח אדם ירך לעכו"ם כר' יהודה ותירצו דבתוספתא תניא גבי מילתיה דר"י בעכו"ם המכירו מותר מפני שהוא כמוכרו והא דאמרי' בפרק הדר דא"ל לההוא עכו"ם טול גלוסקא ואע"פ שלא היה מכירו כדמשמע התם שאני התם שהיה מתלוה עמו בדרך ואם תאמר וכי לית ליה דמפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל מפני דרכי שלום וי"ל דדרכי שלום אין זו מתנת חנם עכ"ל ומ"ש רבי' אסור ליתן מתנת חנם לעובד כוכבים לאו לאפוקי ישמעאל אלא לאפוקי גר תושב דהיינו שקיבל עליו ז' מצות בני נח וזהו שאנו מצווים להחיותו:
הנותן מתנה לעבד או לאשה קנו האדון והבעל וכו' מבואר בכמה מקומות מהם פ"ק דקידושין (כג.) ופרק חלון (דף עט):
הכותב כל נכסיו לעבדו קנה את עצמו בן חורין וזה ביארתי בספר יורה דעה סימן רס"ז:
מדת חסידות שלא לקבל מתנה משום אדם אלא לבטוח בה' וכו' בריש פ"ג דקדושין (נט.):
בית חדש (ב"ח)
[עריכה]דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
הנותן מתנה לחבירו וכו'. כלומר האומר לחבירו ומבטיחו ליתן לו מתנה וחוזר בו ה"ז ממחוסרי אמנה בד"א במתנה מועטת וכ"כ בסוף סימן ר"ד ולשם כתב ב"י דכל זה דוקא בעשיר אבל בעני שאין לו ר' זוז נעשה נדר וכופין אותו לקיים אף במתנה וע"ש ועיין עוד בריש סימן רמ"ג:
אסור ליתן מתנת חנם לעע"ג רתב ב"י לאו לאפוקי גר תושב דהיינו שקבל עליו ז' מצות בני נח וזהו שאנו מצוים להחיותו עכ"ל. ולפי דבריו קשה למה לו לרבינו לכתוב לעע"ג ולתת מכשול שיבינו למעט ישמעאלים: