טור יורה דעה שלב
<< | טור · יורה דעה · סימן שלב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
מתנות עניים
טור[עריכה]
מתנות עניים - שהם לקט שכחה ופאה ופרט ועוללות, כתב הרמב"ם שאין נוהגין מן התורה אלא בארץ, ובחוץ לארץ הם מדרבנן, ואם אין שם עניים, אין צריך להניחם.
והאידנא אין נוהגין בהן, לפי שהרוב נכרים, אם יניחום יבואו נכרים ויטלום, לפיכך איני רוצה להאריך בהם.
בית יוסף[עריכה]
מתנות עניים שהם לקט שכחה וכו', כתב הרמב"ם שאינן נוהגות מן התורה אלא בארץ. בפרק ראשון מהלכות מתנות עניים (פ"א מהל' מתנות עניים הי"ד) כתב בלשון הזה: כל מתנות העניים האלו אינן נוהגות מן התורה אלא בארץ ישראל. בתרומות ומעשרות הרי הכתוב אומר: (ויקרא כג כב) "ובקצרכם את קציר ארצכם", (דברים כד יט) "וכי תקצור קצירך בשדך". וכבר נתפרש בתלמוד שהפֵאה נוהגת בחוצה לארץ מדבריהם. ויראה לי שהוא הדין לשאר מתנות עניים אלו, שכולן נוהגות בחוצה לארץ מדבריהם. עד כאן לשונו.
ומה שכתב שנתפרש בתלמוד שהפֵאה נוהגת בחוצה לארץ מדבריהם, הוא בפרק ראשית הגז (דף קלז:) אהא דרב ושמואל, דאמרו תרווייהו פֵאה בששים.
ומה שכתב: "ואם אין שם עניים – אין צריך להניחם". כן כתב שם הרמב"ם, והוא בפרק הזרוע (דף קלד:).
ומה שכתב רבינו: והאידנא אין נוהגין בהם לפי שהרוב נכרים וכו' – ומפני כך נתייאשו עניי ישראל מהם. ועוד אפשר לומר דעד כאן לא אמרו דבחוץ לארץ חייבים אלא בחוץ לארץ הסמוכה לארץ, דכשם שחייבת בתרומות ומעשרות חייבת במתנות. אבל במקומות הרחוקים, כשם שפטורים מתרומות ומעשרות – פטורים ממתנות.
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
מתנות עניים וכו' כ"כ בסוף פ"א מהלכות מתנות עניים וכתב בטעמו הרי הכתוב אומר ובקצרכם את קציר ארצכם וכי תקצור קצירך בשדך:
ומ"ש ובח"ל הם מדרבנן וז"ל הרמב"ם שם וכבר נתפרש בגמרא שהפיאה נוהגת בח"ל מדבריהם וכתב בכ"מ דהיינו מדאמרינן בס"פ הזרוע לוי זרע בכושר ולא היו עניים למשקל לקט אתא לקמיה דרב ששת א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים ומשמע דבח"ל הוה מדאתא לקמיה דרב ששת דהוה בבבל עכ"ל וא"ת ולמה לא תקנו חכמים להביא אותם מן המדבר ליישוב ונוטל שכר ההבאה מן העניים כמו שתקנו גבי תרומה כדלעיל בסימן של"א וי"ל דשאני תרומה דכתיב ביה נתינה אלמא דעליו לטפל וליתנה לכהן וכן הדין במתנות כדלעיל בסימן ס"א וה"א בגמרא:
ומ"ש והאידנא אין נוהגין בה וכו' מבואר מהך עובדא דרב ששת דכי היכי. דדרשינן לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטפלים ה"נ דרשינן ולא לנכרים ומה"ט ודאי אף בא"י אין נוהגין בהן האידנא ולכן לא כתב חלוקי דיניהם כמ"ש בתרומה ומעשר:
דרכי משה[עריכה]
(א) ול"נ דרבינו שכתב והאידנא אין נוהגים ר"ל אין נוהגין כלל אפילו בא"י ואין ענין לטעם שכתב הב"י: