שולחן ערוך אבן העזר קנז
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קנז | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
סעיף א[עריכה]
מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קודם שימות אחיו, הרי זה זוקק (פי' קושר, מענין "אסורים בזקים" (איוב לו, ח)) את אשתו ליבום. אפילו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מותרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדושה, הואיל והורתו היתה שלא בקדושה:
סעיף ב[עריכה]
אפלו קרוב, או אשה, או עבד, או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמנים לומר: זה פלוני אחי פלוני מאביו, וזו היא יבמתו, וחולצים או מיבמים על פיהם:
סעיף ג[עריכה]
גרים שנתגירו ועבדים שנשתחררו, אין להם אחוה כלל, אפילו אחד מהם הורתו שלא בקדושה ולדתו בקדושה, והשני הורתו ולדתו בקדושה. ואפילו הם תאומים ונולדו בקדושה, אין להם אחוה עד שיהיו שניהם הורתם ולדתם בקדושה:
סעיף ד[עריכה]
נפלה לפני יבם משומד, יש מי שמתיר אם היה משומד כשנשאה אחיו; ואין לסמך עליו.
- הגה: מיהו, אם עברה ונשאת בלא חליצה, כי לא ידעה שהיה לה יבם, ואחר כך נודע שיש לה יבם משומד, לא תצא (מהר"י מינץ סי' י"ב). ויש אומרים דוקא אם חלץ לה לבסוף (מהרי"ו סי' נ"ד ובנימין זאב). היו לה שני יבמים, אחד משומד והוא הגדול, ואחד קטן והוא ישראל, לא תחלץ אלא מן הישראל; ואפילו בדיעבד לא מהני מן המשומד (כן השיב מוהר"ם וכ"כ מהרא"י ומהרי"ק). אבל אם הוא אנוס, מהני בדיעבד (ריב"ש סימן א'). והמקדש אשה ויש לו אח משומד, יכול לקדש ולהתנות בתנאי כפול שאם תפל לפני המשומד ליבום שלא תהא מקודשת (מהרא"י ברי"ן):
סעיף ה[עריכה]
אם המת היה משומד, אשתו זקוקה לאחיו. והוא הדין זרעו שיש לו מישראלית (ב"י וד"ע):
סעיף ו[עריכה]
לא היה מוחזק באחים, ואמר: יש לי אחים, אינו נאמן. בא אחד ואמר: אני אחיו, אינו נאמן; ואפילו עד אחד או קרוב מעיד עליו שהוא אחיו, אינו נאמן להוציאה מחזקתה:
סעיף ז[עריכה]
היה מוחזק באחים, ואמר בשעת מיתתו: אין לי אחים, אינו נאמן. וכן אם אמר על מי שהוחזק אחיו, אין זה אחי, אינו נאמן:
סעיף ח[עריכה]
לא היה מוחזק באחים, ויצא קול שיש עדים שיעידו שיש לו אחים, והעדים במדינה אחרת, אפילו אמר הוא בשעת מיתתו: אין לי אח, הרי זו חוששת, ותמתין עד שיבאו עדים שאמרו, וישאלו:
סעיף ט[עריכה]
אשה שאין לבעלה בן ולא אח, וחמותה וחמיה במדינת הים, ומת בעלה, מותרת לנשא; ולא חיישינן שמא ילדה חמותה זכר והיא זקוקה לו. אבל אם יצאתה חמותה מכאן מעוברת, חוששין שמא ילדה זכר והיא זקוקה לו:
סעיף י[עריכה]
אשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינת הים, הרי זו מותרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן, אלא העמד אותה על חזקתה.
- יבם אסור לדור עם חלוצתו, אם לבו גס בה, כמו ארוס וארוסתו (תשובת הרשב"א סימן ר"ט); ודוקא לאחר שחלץ, אבל קודם שחלץ, שרי (מהר"ם פדוואה סי' ז'):