שולחן ערוך אבן העזר קנז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אבן העזר · קנז · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

מי שיש לו אח מאביו, אפלו הוא ממזר או עובד ע" א, ואפלו הוא קטן, משיצא ראשו ורבו לאויר העולם קדם שימות אחיו, הרי זה זוקק (פי' קושר, מענין "אסורים בזקים" (איוב לו, ח)) את אשתו ליבום. אפלו הוא גוסס או פצוע מכות שאינו יכול לחיות מהם, לא תנשא כל זמן שהוא חי. אבל אם הוא אחיו מאמו, או שנולד אחר מותו, יבמתו מתרת לשוק. וכן אם היה לו אח מהשפחה או מהנכרית, אינו זוקק את אשתו, אף על פי שהיתה לדתו בקדשה, הואיל והורתו היתה שלא בקדשה:

מפרשים

בית שמואל

(א) ממזר:    כבר כתבתי ריש סימן הקודם דאיירי דהיו חבושי' בבית האסורי' יחדיו ועיין בהג"מ ובש"ג אצל המ' שכתבו בשם רש"י דמביא ראיה מזה לסתור דעת הפוסקים דס"ל יבם ממזר /מומר/ א"צ חליצה דהא ממזר איסורו עולם וחולץ וב"ח תמה למה לא הביאו ראייה מממזר ולא ראה פוסקים הנ"ל ויש ליישב קושיא זו י"ל דממז' שאני שהוא ישראל לכל דבריו ואחיו במצות כמ"ש בב"ח:


באר היטב

(א) ממזר:    כבר כתבתי בסי' הקודם דאיירי דהיו חבושים בבית האסורים יחדיו.







▲ חזור לראש