לדלג לתוכן

שולחן ערוך אבן העזר קנח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קנח | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

באיזה אופן אשה נאמנת להתיבם, ואם עד אחד נאמן
ובו ששה סעיפים:
אבגדהו
העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

כשם שהאשה נאמנת לומר: מת בעלי, שתנשא; כך נאמנת לומר: מת בעלי, שתתיבם, והיבם נכנס לנחלה על פיה. אבל אינה נאמנת לומר: מת יבמי, שתנשא לשוק. ואין האיש נאמן לומר: מת אחי ואיבם את אשתו. לפיכך, הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים, ובאה ואמרה: מת בעלי ואחר כך מת יבמי, או מת יבמי ואחר כך מת בעלי, אינה נאמנת:

הלכה היא ובעלה למדינת הים לבד, ובאה ואמרה: נתן לי יבם ומת, בין שאמרה: מת בעלי ואחר כך מת יבמי, בין שאמרה: מת יבמי ואחר כך מת בעלי, נאמנת:

נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה, ומתיבמת על פיו; או שמת יבמה, שתנשא לשוק; או לומר: מת בעליך ואחר כך מת בנך; ואפלו עבד או שפחה או אשה או כותי מסיח לפי תמו, או עד מפי עד, נאמן להעיד במיתת היבם כמו שנאמן במיתת הבעל, ודין עדות זו כדין אותו עדות לענין עדים המכחישים זה את זה במיתת היבם לכל דבר.

הגה: ויש אומרים דאין עד אחד נאמן לומר שמת יבמה, להתירה לעלמא:

חמש נשים שאינן מעידות זו לזו שמת בעלה, כך אינן מעידות שמת יבמה:

שתי יבמות שבאו ממדינת הים, זו אומרת מת בעלה, וזו אומרת מת בעלה, זו אסורה מפני בעלה של זו, וזו אסורה מפני בעלה של זו, שאין יבמתה נאמנת להעיד לה שמת יבמה, כמו שנתבאר. היה לאחת מהן עד שמת בעלה, זו שיש לה עד אסורה מפני יבמה, וזו שאין לה עד מותרת, שהרי העיד העד שמת יבמה, והיא נאמנת לומר שמת בעלה. היו לזו בנים ולזו אין בנים, ולשתיהן אין עדים, זו שאין לה בנים אסורה, וזו שיש לה בנים מותרת:


לא היו להם לא עדים ולא בנים, והיו כאן יבם או יבמים ויבמו אותן, ומתו גם הם בלא בנים, ואין להם אחים אחרים, אסורות להנשא לזר כמו שהיו בתחלה. אבל אם הניחו אלו בנים, או שגרשום בגט, מותרות להנשא לזר: