בית שמואל על אבן העזר קנח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) אבל אינה נאמנת לומר מת יבמי:    הואיל הוא איסור לאו שמא הוא קל בעיני' רמב"ם וגבי אין איש נאמן כתב עד שיעידו ב' עדים שאין ע"א נאמן אלא משום התרת עגונה, ולכאורה נראה בזה"ז דיש חרם ר"ג שלא ישא אשה על אשתו אין ע"א נאמן שמתה אשתו דהא דבר שנתחזק באיסור הוא ואין ע"א נאמן כמ"ש ביורה דעה סימן קכ"ז:

סעיף ג[עריכה]

(ב) וי"א דאין ע"א נאמן:    הנה כל הפוסקים מקילין בזה לבד הרא"ש הוא המחמיר ועיין תשו' מהרי"ק ותשו' מהר"ם סי' ל"ו וק"ל ותשו' מהר"ם פדו' סי' פ"ד ותשו' ר"י לבית הלוי סי' י"ב כולם מסכימין בעת הדחק ועיגון יש להקל וכן עד מפי עד נאמן וכ"כ בד"מ וב"ח ומכ"ש כשיבא /כשיבם/ מומר אז הוי ס"ס דרוב פוסקים ס"ל ע"א נאמן גם לכמה פוסקי' כשיבא /כשיבם/ מומר אינם נזקקים לו וב"ח כתב אם ע"א מעיד שניתן לו בן והיבם לפנינו יש להחמיר דלא שייך עיגון דהא היבם לפנינו והביא ראי' מדלא כתב הטור בסי' קנ"ו דברי הרמב"ם דמיקל גם שניתן לו בן ואישתמטא דברי הטור שם שהביא דברי הרמב"ם גם קשה איך כתב להחמיר וליתן חליצ' הא יש לחוש שמא דברי העד אמת ואתה מצריך כרוז לכהונה וכשיש לה בן וע"א מעיד דמת הבן ואח"כ הבעל נאמן אף על פי שהוצי' אות' מחזקה מ"מ להכניסה לרשות היבם נאמן ע"א וכ"כ התוס' והרא"ש פ' האשה דף צ"ד ועיין תשו' מהר"י מינץ סימן י"ד שכתב אפשר בזה"ז שאין מייבמין אלא חולצ' היא בעצמ' נמי נאמנת שמת היבם ומכ"ש ע"א אף לדעת הרא"ש מיהו אין מוכרח ועיין בסי' י"ז מ"ש בחמש נשים שאינן מעידות אם נאמנין בזה"ז ועיין תשו' צ"צ סי' פ"ח ולהרא"ש מת בעלה ואח"כ מת בנה ג"כ ע"א אין נאמן:

סעיף ד[עריכה]

(ג) חמש נשים:    עיין בסי' י"ז מי הן חמש נשים ושם מבואר בת בעלה א' מהן וכאן א"א לומר בת בעלה דא"כ אינה זקוקה ליבם וא"ל בת בעלה הראשון ואח"כ נשאת זקוקה ליבם דהא בת בעל' הראשון כשרה להעיד כמ"ש בסי' י"ז בשם הכ"מ אלא ע"כ דהיינו בת יבמה והיא בכלל בת בעלה וכ"כ בתשו' צ"צ שם וחמותו כאן היינו אם יבמה דווקא דהא איירי כאן שמת בעלה א"כ אם חמותה דלאו אם יבמה כשירה להעיד מ"מ צרתה לא איצטריך כאן דפשיטא אינה נאמנת דהא היא בעצמ' זקוקה ליבם:

סעיף ה[עריכה]

(ד) היה לא' מהן עד:    כ"כ הרמב"ם היינו לשיטת הפוסקים דע"א נאמן ולשיטת הרא"ש איירי בדאיכא ב' עדים וא"ל להרא"ש ל"ל הטעם דצרה אינה מעידה לחברתה ת"ל ע"א אין נאמן וצ"ל דה"א הואיל ונאמנת על עצמה דמת בעלה נאמנת על חברתה קמ"ל דא"י להעיד על הצרה: