ירושלמי יבמות א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת יבמות · פרק א · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


משנה[עריכה]

חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם  בתו ובת בתו ובת בנו בת אשתו ובת בנה ובת בתו וחמותו ואם חמותו ואם חמיו אחותו ואחות אמו ואחות אשתו אשת אחיו מאמו ואשת אחיו שלא היה בעולמו וכלתו

גמרא[עריכה]

כתיב "מצות תאכל" (ויקרא ו, ט), לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה, יכול תחזור להיתירה הראשון? תלמוד לומר: "מצות תאכל" - מצוה .
כיוצא בו: "יבמהּ יבא עליה" (דברים כה, ה), מצוה לפי שהיתה בכלל היתר, ונאסרה, וחזרה והותרה, יכול תחזור להיתירה הראשון? ת"ל - "יבמה יבא עליה" - מצוה. ר' יוסי פתר מתניתא: "מצות תאכל" - מצוה, לפי שהיתה בכלל היתר עד שלא הקדישה. רוצה לוכל - אוכל, שלא לוכל - אינו אוכל. הקדישה ונאסרה, קרב קומצה וחזרה והותרה, יכול תחזור להיתירה הראשון, רוצה לוכל אוכל שלא לוכל אינו אוכל? ת"ל - "מצות תאכל" מצוה .
כיוצא בו: "יבמה יבא עליה" - מצוה, לפי שהיתה בכלל היתר. עד שלא נישאת לאחיו, רצה לכנוס כונס שלא לכנוס אינו כונס, נישאת לאחיו ונאסרה ומת אחיו בלא בנים, חזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון, רצה לכנוס כונס שלא לכנוס אינו כונס? ת"ל "יבמה יבא עליה" - מצוה .
רב הונא פתר מתניתין: "מצות תאכל" מצוה, לפי שהיתה בכלל היתירה. עד שלא קדשה, רוצה לוכל חמץ אוכל מצה אוכל הקדישה ונאסרה, קרב קומצה חזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון רוצה לוכל חמץ אוכל מצה אוכל? ת"ל: "מצות תאכל" - מצוה .
כיוצא בו: "יבמה יבא עליה" מצוה, לפי שהיתה בכלל היתר עד שלא נישאת לאחיו רצה לכנוס לשם תואר כונס לשם ממון כונס, נישאת לאחיו ונאסרה מת אחיו בלא בנים, חזרה והותרה. יכול תחזור להיתירה הראשון רצה לכנוס לשם תואר כונס לשם ממון כונס? תלמוד לומר: "יבמה יבוא עליה" - מצוה.

אתיא דרבי הונה כאבא שאול, דתנא: אבא שאול אומר - "הכונס את יבמתו לשום נוי, או לשום דברים אחרים, הרי זו בעילת זנות וקרוב להיות הוולד ממזר". מה אבא שאול? כר' עקיבה. דר' עקיבה אמר: "יש ממזר ביבמה". מה דא"ר עקיבה ביבמה שזינתה מה דאמר אבא שאול ביבמתו.
אתיא כר' יוסי בר חלפתא, דרבי יוסי בן חלפתא ייבם את אשת אחיו, חמש חרישות חרש, וחמש נטיעות נטע, ודרך סדין בעל. אילו הן? רבי ישמעאל בי ר' יוסי, ר' לעזר בי ר' יוסי, ר' מנחם בי ר' יוסי, ור' חלפתא בר' יוסי, רבי אבדימוס בי ר' יוסי.

כתיב: "ערות אשת אחיך לא תגלה" (ויקרא, יח) משמע, הוא. בין אשת אחיו מאביו, בין אשת אחיו מאמו, בין אשת אחיו שהיה בעולמו, בין אשת אחיו שלא היה בעולמו, בין לחיים, בין לאחר מיתה, בין שיש לו בנים, בין שאין לו בנים - הותרה מכללה על ידי ייבום. יכול לכל דבר? נאמר כאן - "כי ישבו אחים יחדיו" (דברים, כה) ונאמר להלן - "שנים עשר עבדיך אחים אנחנו" (בראשית, ה), מה אחים שנאמר להלן באחים מן האב הכתוב מדבר, אף אחים שנאמר כאן באחים מן האב יחדיו, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו ומת אחד מהן הן מבחיים אפילו גירשה ומת זו פטורה. "ובן אין לו" הא אם יש לו בן פטורה! וכתיב (ויקרא, יח) "כי את כל אשר יעשה מכל התועבות האל ונכרת" והלא אשת אחיו בכלל כל העריות הוית והותרה מכללה על ידי ייבום. יכול אף שאר כל העריות הותרו מכללן על ידי ייבום? רבי זעירה בשם רבי יוסי בן חנינה - עליה עליה. "יבמה יבא עליה" מה עליה שנאמר להלן באחין מן האב הכתוב מדבר, אף עליה שנאמר כאן באחין מן האב הכתוב מדבר.
ר' בנימין בר גידל ור' אחא הוו יתבין, אמר רבי אחא הדא דרבי יוסי בן חנינה. א"ל ר' בנימין בר גידל - או מה "עליה" שנאמר להלן בשאינה יבמה הכתוב מדבר, אף "עליה" שנאמר כאן בשאינה יבמה הכתוב מדבר. א"ל רב אחא - התורה אמרה ביבמה ואת אומר בשאינה יבמה. א"ל ר' בנימין בר גידל - התורה אמרה בשאינה יבמה ואת אומר ביבמה. ואיקפיד ר' אחא לקיבליה.
א"ר יוסי לא דרבי אחא פליג, אלא דהוא מקפד על לישנא דשמע מן רביה. מה כדון? "יבמה יבא עליה". מה "עליה" שנאמר להלן בשאינה יבמה, אף "עליה" שנאמר כאן אפילו יבמתו.

אמרה תורה - "ואשה אל אחותה לא תקח" (ויקרא, יח) אין לי אלא היא. צרתה מניין? ת"ל - "לצרור". לא לצרתה ולא לצרת צרתה. אין לי אלא אחות אשתו, שאר כל העריות מנין? ר' זעירה בשם ר' יוסה בר חנינה - קל וחומר, מה אחות אשתו מיוחדת ערוה שיש לה היתר לאחר איסורה הרי היא אסורה להתייבם, שאר כל העריות שאין להן היתר לאחר איסורן לא כל שכן. מה זו ערוה פוטרת צרתה אף שאר כל העריות פוטרות צרותיהן. עד כדון כר' עקיבה כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל - קל וחומר, מה אחות אשתו מיוחדת ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת הרי הוא אסורה להתייבם, אף כל ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת תהא אסורה להתייבם. מה נפיק מן ביניהון? אלמנה לכהן גדול. מאן דמר ערוה שיש לה היתר לאחר איסורה זו, הואיל ואין לה היתר לאחר איסורה הרי היא אסורה להתייבם. מאן דמר ערוה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת הרי זו אסורה להתייבם, זו הואיל ואין חייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת תהא מותרת להתייבם.
ר' אייבו בר נגרי קריספי בשם רשב"ל "לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר" (דברים, כה) - זו אשה שהיא זרה לו. אמרה התורה: לא תהיה לו לאשה אפילו מצוה. מעתה לא תהא צריכה חליצה? אמר ר' ירמיה "יבמתו" "יבמתו" - התורה ריבתה בחליצה. אי "יבמתו" "יבמתו" התורה ריבתה בייבום? תני רבי ישמעאל - "מאן יבמי" (דברים, כה), זו שמיאן יבמי, לא שמיאינו שמים. מעתה לא תהא צריכה חליצה? הווי צורכה להון דאמר רבי ירמיה "יבמתו" "יבמתו", התורה ריבתה בחליצה.
רבי בון בר חייה בעא קומי רבי זעורה - אלמנה לכהן גדול מהו שתהא צריכה חליצה? אמר, לא איפשר לומר קידושין תופסין בה. ואת אומר אינה צריכה חליצה? א"ל, הרי איילונית קידושין תופסין בה ואת אומר אינה צריכה חליצה!? א"ל, הרי איילונית מטעם אחר הוצאתה "אשר תלד" (דברים, כה), יצתה זו שאינה יולדת.

עד שאת למד כל העריות מאחות אשתו לאיסור, למד כל העריות מאשת אחיו להיתר! א"ר מנא - למידין שני איסורין משני איסורין ואין למידין שני איסורין מאיסור אחד. ר' לעזר בשם ר' אבון - כל דבר שהוא בא מחמת הגורם בטל הגורם בטל האיסור, ודבר שאינו בא מחמת הגורם אף על פי שבטל הגורם האיסור במקומו. ומה אית לך? אמר רבי יוסי בי ר' בון - כגון אילו חמש עשרה נשים שלא תאמר בתו עד שלא נישאת לאחיו אסורה לו, נישאת לאחיו מותרת לו.
לוי בר סוסיי בעא קומי רבי - ניתני שש עשרה נשים! אמו, אנוסת אביו, נשואה לאחיו מאביו. אמר ליה - ניכר אותו האיש שאין לו מוח בקדקדו. ולמה אמר ליה? בגין דר' יודה, דר' יודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו. ולא מודי ר' יודה שאם קידש שתפסו בה קידושין, אלא בגין דתנינן שש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות. ותני ר' חייה כן, אם יכולות להינשא לאחיו שלא בעבירה צרותיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום, ומכולם אין לך אלא אמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו למה לא תניתה? בגין דתניתה ר' חייה לא ניתנינה. כל שכן ניתנינה! אלא בגין דתנינן אחותה שהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת. ואת משכח בכלהון אחותו שהיא יבמתה מתייבמת חוץ מאמו אנוסת אביו נשואה לאחיו מאביו.
יצחק בר איסטייה אמר רשב"ל - בעי ניתני שש עשרה נשים! חליצה פוטרת צרתה. א"ר יעקב דרומייא קומי ר' יוסי - ולמה לא תנינתה? בגין ר' עקיבה. דאמר ר"ע - יש ממזר בחלוצה. ניתנינה על דרבנן לא אתינן מיתני, אלא מילין דכל עמא מודיי בהון. אתייא דיצחק בר איסטייה כרבי אמי. רבי יסא אמר - איתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל. ר' יוחנן אמר - הוא אינו חייב על החלוצה והאחין חייבין על החלוצה, בין הוא ובין אחים חייבין על הצרה. רשב"ל אמר - בין הוא בין אחין אינן חייבין לא על החלוצה ולא על הצרה. רבי אמי מחליף שמועתא. אמר רבי זעירא קומי רבי יסא - והא רבי אמי מחליף שמועתא? אלא דעון דעון אית לרבי יוחנן. ואפילו תאמר דעון דעון אית לר' יוחנן, דעון דעון אית לר"ש בן לקיש. מילתיה דיצחק בר איסטייה מסייעא לרבי אמי, ומיליהון דרבנן מסייעין לרבי יסא. דאמר רבי ירמיה רבי בא תריהון בשם רבי חייה בר בא - הכל מודין בצרה שהוא חייב. מה פליגין? בחלוצה. ר' יוחנן אמר - הוא אינו חייב על החלוצה והאחין חייבין על החלוצה. מיליהון דרבנין אמרי - חליצה פטור.

שמעון בר בא בעא קומי רבי יוחנן, מה בין חולץ ומה בין מגרש? א"ל - את סבור חליצה קניין, אינה אלא פטור. אין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ, אבל חייבין עליה משום אשתו של מת. ר' יודן בעא כמה דאמר בין הוא בין אחין אינן חייבין על החלוצה אבל חייבין על הצרה? ניחא הוא אינו חייב על החלוצה שכבר נראה לפטור בה, וחייב על הצרה שלא נראה לפטור בה. אחין מה בין חלוצה אצלו  מה בין צרה אצלו  חזר ואמר אין את יודע משם מה את מחייבו אין משום אשתו של חולץ אי משום אשתו של מת  אמר ר' יוסי מה את סבור חליצה קניין אינה אלא פטור אין האחין חייבין עליה משום אשתו של חולץ  אבל חייבין עליה משום אשתו של מת  ר' יודן בעי כמאן דאמר הכל מודין בצרה שהוא חייב  קידש אחד מן השוק את אחת מהן ובא היבם וחלץ לה ובא עליה נפקעו ממנה קידושין חלץ לחבירתה ובא עליה למפריעה חלו עליה קידושין אמר ר' שמי לא כן אמר ר' ינאי נמנו שלשים וכמה זקינים  מניין שאין קידושין תופסין ביבמה תלמוד לומר (דברים כה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר שלא יהא לה הוייה אצל אחר  אמר ליה ר' יוחנן ולא מתניתא היא או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת והיה ר' יוחנן מקלס לה (ישעיהו מו) הזלים זהב מכיס (משלי ג) בני אל יליזו מעיניך (משלי כז) חכם בני ושמח לבי (משלי ט) תן לחכם ויחכם עוד (משלי א) ישמע חכם ויוסף לקח  אמר ר' שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסייא יכול הוא אנא פתר לה כר' עקיבה דר' עקיבה אומר יש ממזר ביבמה  אלא תמן יבמה אחת  והכא שתי יבמות  שנייא היא איסור יבמה אחת  שנייא היא איסור שתי יבמות  ר' יודן בעא כמאן דאמר הוא אינו חייב על החלוצה אבל חייב הוא על הצרה חליצה פטור ביאה פטור כמה דתימר חלץ לה נאסרה לאחין  ודכוותה בא עליה נאסרה לאחין  תני ר' חייה מת הראשון ייבם השני  מת השני ייבם השלישי  אמר ר' יוסי מה את סבר היא חליצה היא ביאה  כיון שחלץ לה נעקרה הימינה זיקת המת למפריעה  למפריעה חל עליה איסורו של מת אצל האחין  אבל אם בא עליה אשתו היא  ותני רבי חייא מת הראשון ייבם השני  מת השני ייבם השלישי  אחותו מאמו נשואה לאחיו מאביו  אחות אמו  גבר ובריה נסבין תרתין אחוון  אחות אשתו תרין אחין מסיבין לתרתין אחוון  ואשת אחיו מאמו  נאמר כאן אחוה ונאמר להלן (בראשית מב) שנים עשר עבדיך אחים אנחנו  מה אחים שנאמר להלן באחים מן האב הכתוב מדבר אף אחים שנאמר כאן באחים מן האב הכתוב מדבר אמר רבי יונתן נאמר כאן ישיבה ונאמר להלן ישיבה (דברים יז) וירשתה וישבת בה  מה ישיבה שנאמר להלן ישיבה שיש עמה ירושה  אף ישיבה שנאמר כאן ישיבה שיש עמה ירושה  ר' אבון בר ביסנא בשם ר' יונתן דבית גוברין ישבו את שישיבתן בבית אחד  יצאו אחים מן האם שזה הולך לבית אביו וזה הולך לבית אביו  יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו  ר' בון בר חייא אמר ר' בא בר ממל בעי איילונית ואשת אחיו שלא היה בעולמו היו בפרשה  מה חמית מימר איילונית צרתה מותרת  ואשת אחיו שלא היה בעולמו צרתה אסורה  אמר ליה איילונית מטעם אחר הוצאתה אשר תלד יצאת זו שאינה יולדת  לא דייך שאינה מתייבמת אלא שאת מבקש לאסור צרתה  אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו ערוה היא וערוה פוטרת צרתה  אסי אמר צרת איילונית אסורה  מתניתא פליגא על אסי וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו איילוניות צרותיהון מותרות  ר' בון בר חייה בשם ר' בא בר ממל מה דמר אסי כר' מאיר דרבי מאיר אמר כל שאין את מייבמיני אין את מייבם צרתי  וכלתו  אמר ר' יוסי זאת אומרת שמותר לאדם לישא את אשת בן אחיו