מ"ג תהלים ט יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נ֤וֹדַ֨ע ׀ יְהֹוָה֮ מִשְׁפָּ֢ט עָ֫שָׂ֥ה
בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע
הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃
רש"י
"נוקש רשע" - נכשל רשע
"הגיון" - נהגה זאת סלהאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
משפט עשה בפלשתים.
בפעל כפיו נוקש רשע זה גלית, כי בחרבו נהרג.
ומלת נוקש בצר"י כמו בפת"ח, והוא מבנין נפעל מענין מוקשים.
ויש לפרש הנו"ן שורש, והוא פעל עומד מענין וינקשו מבקשי נפשי (תהלים לח יג) ; ונוקש ויקש ענין אחד.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נוקש" - מלשון מוקש
"הגיון" - ענינו מחשבה כמו והגיון לבי (לקמן י"ט)
מצודת דוד
"נוקש רשע" - כאשר הרשע יפול בהמוקש אשר עשה אז עד עולם יחשבו בלב פרסום המקום
"נודע ה'" - כשעושה משפט בעכו"ם אז הוא נודע ומפורסם לכלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) שלא היה נפילתם במקרה רק בהשגחת ה',
- ב) שלא היה דרך עונש לבד רק דרך משפט, שבמדה שמדדו מדד להם במשפט צדק, ויותר מזה על ידי מה "שבפועל כפיו נוקש רשע", שבעת הפעולה שפעל ועסק והכין מוקשים בעת ההיא עצמו נוקש ונלכד, על ידי זה "הגיון", יהגו ויחשבו כולם כי לא דבר ריק הוא, ויאמינו בהשגחת ה', "סלה" בזה סיים הענין ומתחיל תפלה ובקשה:
ביאור המילות
"בפועל כפיו". הפעולה מציין עת העסק וזה הבדלו מן המעשה (ישעיה ה'), ורצונו לומר בעת העסק בדבר נוק£ש בהעסק עצמו, נוקש נפעל כמו נוקש, ויש מפרשים הנו"ן שורש כמו וינקשו מבקשי נפשי, והוא פועל עומד:
"הגיון". הוא עומק המחשבה והתבוננות באיזה דבר, לשוני יהגה חכמה, והגות לבי תבונות:אלשיך