ביאור:תהלים ט - מעומד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים יט)

למנצח. עלמות או מות. , או על מות-הבן.
יש המפרשים עלמות לבן - נערות שעורן צחור
או כלי נגינה הנקרה מות-לבן, או סוג של נבל בסיכול אותיות.
מזמור המוקדש או מיוחס לדוד או לבית מלכותו

כותרת - עלמות

לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת שם כלי נגינה, סגנון, או שירת נערות - ישנם נוסחאות מקרא בהם מופיע "עַל מוּת", כשתי מילים לַבֵּן על נבל, או למשורר הנקרא "בן".
מִזְמוֹר לְדָוִד:

המזמור

אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.	אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה אשמח מאוד בָךְ, אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן לכבוד שימך, אתה העליון.
בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ.	כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי צדק במשפט ביני לבין אויבי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא על כיסא הדין שׁוֹפֵט צֶדֶק אתה שופט הצדק.
גָּעַרְתָּ נזפת ב- גוֹיִם, אִבַּדְתָּ רָשָׁע כילית את הרשעים,	שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.
הָאוֹיֵב תַּמּוּ נשמדו! חֳרָבוֹת והערים החריבות שלהם נותרו לָנֶצַח, וְעָרִים נָתַשְׁתָּ ואת הערים שהכית (או שגרמת להם להינטש, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.	וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט ייסד, הכין לישיבה בדין את כִּסְאוֹ.
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל ארץ (את כל העמים) בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים בדרך ישרה, בצדק.	וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מחסה לעני, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ את הפונים אליך יְהוָה.
זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן, הַגִּידוּ בָעַמִּים בקרב על העמים עֲלִילוֹתָיו את מעשי נפלאותיו.	כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים ה' התובע את דמו של הנרצח מיד רוצחו (ראה בראשית ט ה) אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים המעונים. כתיב: עניים.
חָנְנֵנִי בבקשה אמצא חן בעיניך יְהוָה, רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי, מְרוֹמְמִי אתה, ה', המרים אותי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.	לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן ירושלים, אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ.
טָבְעוּ שקעו, ירדו גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בבור שחפרו למלכודת, בְּרֶשֶׁת זוּ אשר טָמָנוּ - נִלְכְּדָה רַגְלָם.	נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה על ידי המשפט שעשה ברשעים, בְּפֹעַל כַּפָּיו במעשי ידי עצמו (במלכודת שהכין) נוֹקֵשׁ נלכד (מלשון מוקש) רָשָׁע.
	הִגָּיוֹן המילה היגיון היא סימן כלשהו למשורר המזמור סֶלָה.
יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.	כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, תִּקְוַת עֲנִויִּים תֹּאבַד לא תאבד לָעַד.
קוּמָה יְהוָה, אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ אל יתגבר אדם (רשע), יִשָּׁפְטוּ יעמדו לדין ה- גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ בעצמך, מול עיניך.	שִׁיתָה תשים יְהוָה מוֹרָה יראה, פחד לָהֶם, יֵדְעוּ גוֹיִם וכך ידעו העמים הרשעים ש- אֱנוֹשׁ הֵמָּה.
	סֶּלָה.

הערות

א. משה דיין למד ממורו למקרא את הכתוב במזמור זה:
האויב תמו - חרבות לנצח: המלחמה (חרבות) נמשכת למרות שהאויב כבר הובס
כנראה שהבין שמדובר בפשוטם של דברים למרות שבעצם זהו מעין מדרש.

ב. עם השורות יש התקדמות לפי סדר האותיות, ומלים וצירופים בהם אותיות עוקבות מתקדמות
אין שורה ד - אך האות נמצאת בשורה ג (גערת גוים) במילה אבדת...
שורה א. פל (ספר,פלא), על (עלץ,עליון). שורה ב. פצ (שופט צדק) שורה ג. ג (גערת גוים) ער (גער,רשע), מ (שמם מחית)
שורה ה. ר (חרב,ערים,זכרם) נ (נצח,נתש,כונן) שורה ו. פצ (ישפט תבל בצדק) שורה ז. ד (דרש דמים), ע (צעקת ענוים)
שורה ח. שערי מות לשערי בת ציון. שורה ט. המילה רשת. קרש (נקש רשע)

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.