ביאור:תהלים פ - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים פ)

פתיח - עדות לאסף

לַמְנַצֵּחַ אֶל שֹׁשַׁנִּים
עֵדוּת לְאָסָף
מִזְמוֹר:

עזור לשבטי ממלכת ישראל

רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה!
נֹהֵג כַּצֹּאן רועה הצאן, המוביל אותם. נהג מלשון הגה - צליל קריאותיו הקדומות והמדרבנות של הרועה (ההגויה בג'ימל) יוֹסֵף שם שבטי ישראל הצפוניים. במקביל לישראל יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים היושב על הכרובים בעלי הכנפיים שעל ארון הברית במשכן. אלו מתוארים בחזיונות יחזקאל כישויות בעלי פנים וכנפיים - הוֹפִיעָה!
לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה - עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ, וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ!
אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ קבל אותנו העוזבים את האלילים ובאים חזרה אליך. ושמא הדברים נכתבו לאחר גלות ממלכת ישראל, וזוהי קריאה ובקשה להחזירם לארצם, וְהָאֵר פָּנֶיךָ משחק מלים עם ברכת הכהנים בפרשת נשא שבספר במדבר - וְנִוָּשֵׁעָה נינצל. מלשון: ישועה, צליל הקריאה הרמה של אדם הקורא לעזרה. גם שמע ממקור זה!
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


יְהוָה! אֱלֹהִים צְבָאוֹת! עַד מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ?!
הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ?
תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ?...
אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה!

משל נטיעת הגפן (השמירה על ישראל)

גֶּפֶן - מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ תביא במאמצים רבים, ומשחק צלילים עם 'תטע' בהמשך. תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם - וַתִּטָּעֶהָ.
פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ נקית מצמחים אחרים, מלשון: פינוי - דחיית תקלות העומדים מול פני המתבונן. צמד המלים הוא משחק צלילים עם השורש פנ"ה, וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ גרמת לשורשים להיקלט. שוב צמד מלים שהוא משחק צלילים עם השורש שר"ש - וַתְּמַלֵּא והבאת גם אָרֶץ אדמה טובה - המתאימה גידול הגפן.
כָּסּוּ הָרִים כה גדולה היתה שהצל שלה כיסה את כל ההר - צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ כיסו בצל שלהם שטח נרחב, והתחרו בצילם של - אַרְזֵי אֵל עצי ארז גדולים וחזקים.
תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ את שרשי האויר הסליליים. מלשון 'קצר' - קטן, כי שורשים אלו קצרים, או החלק שנהגו לקצר ולקצץ לנוחות הפועלים בכרם עַד יָם עד הכינרת, החולה, או הים התיכון המשקה במי גשמים וערפילים את הצוקים באיזור צור וצידון , וְאֶל נָהָר - יוֹנְקוֹתֶיהָ השורשים 'היונקים' מים. ינ"ק - עם קו"ף גרונית, מצליל היניקה של תינוקות אדם ובעלי חיים יונקים.
לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ? וְאָרוּהָ ועתה, מקללים אותה כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ המתבוננים במקום המוזנח, שפעם היה כל כך יפה ומוצלח?!
יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, וְזִיז שָׂדַי זיז השדה. כנראה חולד החי תחת האדמה. (על פי מזמור לאסף הקודם) - יִרְעֶנָּה.
אֱלֹהִים צְבָאוֹת נקרא כך על שם המראה המפעים והמרשים של השמים בלילה זרוע כוכבים! שׁוּב נָא!
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם - וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת!!
וְכַנָּה גפן שהעמדת (הגפן צריכה מסעד עליה היא מטפסת. כנ"ה - משורש כנ"ן ומלשון מכונֵן ומעמיד - אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ! וְעַל בֵּן עובר לנמשל האנושי - אִמַּצְתָּה לָּךְ!
שְׂרֻפָה בָאֵשׁ, כְּסוּחָה... - מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ מספיק שפניך הביעו כעס, וכבר יֹאבֵדוּ...
תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ? עַל בֶּן אָדָם - אִמַּצְתָּ לָּךְ?
...וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ!
תְּחַיֵּנוּ? - וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא!
יְהוָה! אֱלֹהִים צְבָאוֹת! הֲשִׁיבֵנוּ!! הָאֵר פָּנֶיךָ חוזר לדבריו בפתיח - וְנִוָּשֵׁעָה!!