ביאור:תהלים ז - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה - עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי.
- יְהוָה אֱלֹהַי - בְּךָ חָסִיתִי! הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי, וְהַצִּילֵנִי!
- פֶּן יִטְרֹף, כְּאַרְיֵה, נַפְשִׁי! פֹּרֵק האויב יפרק אותי (ינצח אותי) ואולי מלשון כיפוף כמו מיפרקים - וְאֵין מַצִּיל!
- יְהוָה אֱלֹהַי! אִם עָשִׂיתִי זֹאת משהו (רע)? אִם יֶשׁ עָוֶל משהו שלא הרווחתי ביושר בְּכַפָּי שאני מחזיק?
- אִם גָּמַלְתִּי החזרתי בתמורה, מלשון השבת גמול שׁוֹלְמִי מי ששילם לי עבור שרות - רָע? וָאֲחַלְּצָה הם השארתי - מלשון חליצה - פעולת הפשטת הבגדים ובעיקר הנעליים והכפפות צוֹרְרִי מי שמלא לי את הצרור - ושילם לי רֵיקָם בלי תשלום? ויש המפרשים: אם עשיתי את הרעות בפסוקים הקודמים, אני מוכן לחלץ את אויבי (צוררי) בלי להתנקם בו. ולפי פירוש זה סוף פסוק זה אינו שאלה.?
- יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי - וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי? וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן?!
- סֶלָה סימן להפסקת השירה
- קוּמָה יְהוָה בְּאַפֶּךָ בכעס שלך מלשון חרון אף היובש שחשים בנחיריים בעת כעס! הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי בכעס של אויבי וְעוּרָה אֵלַי ותעורר עלי, כלומר: תפעיל עלי - מִשְׁפָּט צִוִּיתָ את חוקי הצדק שלך - שהרי לא עשיתי כל רע.
- וַעֲדַת למרות שקבוצה של לְאֻמִּים האלים של העמים סביב תְּסוֹבְבֶךָּ - וְעָלֶיהָ תתרומם עליה על קבוצה זו, ולא תשקע לַמָּרוֹם שׁוּבָה.
- יְהוָה יָדִין עַמִּים! שָׁפְטֵנִי יְהוָה - כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי!
- יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים - וּתְכוֹנֵן צַדִּיק, וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים! - צַדִּיק!
- מָגִנִּי ההגנה שלי נסמכת עַל אֱלֹהִים - מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב.
- אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק, וְאֵל - זֹעֵם פועל בכעס (נגד רישעה ורשעים) - תכונה שמביאה איתה פעולה נמרצת וללא לאות בְּכָל יוֹם.
- אִם לֹא אין יום שאינו יָשׁוּב חַרְבּוֹ - יִלְטוֹשׁ מחדד את החרב ומכין אותה להענשת הרשעים! קַשְׁתּוֹ דָרַךְ - וַיְכוֹנְנֶהָ!
- וְלוֹ עבור הרשע - הֵכִין כְּלֵי מָוֶת, חִצָּיו - לְדֹלְקִים לרודפים, ואולי כאן הכוונה לבורחים - שיפגע בהם מרחוק יִפְעָל.
- הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן יחשוב על תחבולות ומזימות פשע ורשע, וְהָרָה חשב הרבה זמן, כמו הריון - (על מזימות של...) עָמָל נרגנות ורצון לפגוע באחרים (עמל מופיע בתנ"ך עם יגון, אוון וכעס וְיָלַד שָׁקֶר!
- בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל אך בסוף הוא יפול בְּשַׁחַת בשוחה יִפְעָל שהוא פעל. כלומר: שהוא עצמו כרה
- יָשׁוּב עֲמָלוֹ המזימות שחשב עליהם בְרֹאשׁוֹ ויפגעו בו, באותו הראש החושב אותן, וְעַל קָדְקֳדוֹ - חֲמָסוֹ חמס הוא תקיפת פתע תוך מכות ואלימות יֵרֵד כמו המכות שתכנן, הניתכות על קדקד אויביו.
- אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹ ! וַאֲזַמְּרָה שֵׁם יְהוָה - עֶלְיוֹן !!