ביאור:תהלים לג - מעומד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים לג)

תהילת רננו צדיקים (ספר ראשון מזמור לג)

רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה נאה ומתאים לאמר תהילת ה'.

הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בליווי נגינה בכינור - כלי פריטה עתיק, בְּנֵבֶל עָשׂוֹר בעל עשרה נקבים (אם נֵבֶל הוא כלי נשיפה)
או עשרה מיתרים (אם נֵבֶל הוא כלי מיתר, - כנראה כלי קשת) זַמְּרוּ לוֹ.

שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הלוי פונה אל הקהל ואומר להם להצטרף אליו בשירה של שיר חדש, הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה בהשמעת "ררררוע" גלגול הלשון וצעקה מהדהדת.

כִּי יָשָׁר שירו על כך שישר דְּבַר יְהוָה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה.

אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ!

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כוחות ה'

כוחו ביצירת העולם, שמירתו, ופעולותיו בעמי העולם

בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו בנשיפת הרוח מפיו. ואפשר שמדובר בציוויו ש"אמר בפיו" בששת ימי הבריאה כָּל צְבָאָם נעשו כל צבא השמים, הכוכבים.

כֹּנֵס כַּנֵּד כערימה מֵי הַיָּם שאינם נופלים ונשפכים מקצה העולם. רומז ל"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת במקורות המים התת קרקעיים מים רבים. תהומות מלשון רעש והומיה. אוצר - מלשון נצירה ושמירה, כלומר מקום לשמירת המים התת קרקעיים.

יִירְאוּ מֵיְהוָה כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ יפחדו כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל.

כִּי הוּא אָמַר - וַיֶּהִי ואכן כך היה, כפי שנאמר בבראשית "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי... וַיְהִי..." , הוּא צִוָּה - וַיַּעֲמֹד והתקיים הדבר.

יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.

עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ מעשיו שעשה בעקבות מחשבות ליבו, יתקיימו לְדֹר וָדֹר.

אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהָיו, הָעָם אשרי העם שה' בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ.

מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהוָה, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם.

מִמְּכוֹן מהמקום שבו העמיד (מלשון נכון - כלומר הקמה והעמדה) שִׁבְתּוֹ המקום בו העמיד את כסאו - לשבת עליו הִשְׁגִּיחַ - אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.

הַיֹּצֵר שגורם להם יַחַד באותו הזמן לִבָּם בו זמנית גורם לכולם לחשוב (הלב נחשב מקור המחשבה והרגש), הַמֵּבִין אֶל ויכול לשים לב ולהבין בבת אחת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם של כל האנשים השונים. פירוש אחר: נותן לכל האנשים או היצורים בעולם כח שכלי כדי לחיות ולפעול..

ה' הכח האמיתי במלחמה וברעב (עקב מצור)

אֵין הַמֶּלֶךְ האנושי נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל בזכות צבאו הגדול, גִּבּוֹר - לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.

שֶׁקֶר - 'הַסּוּס לִתְשׁוּעָה' הבטחון בריבוי סוסים לנצחון במלחמה הוא ביטחון שיקרי, וּבְרֹב חֵילוֹ ולמרות רכושו הרב של המלך, או: למרות כוחו הגדול של הסוס לֹא יְמַלֵּט הרכוש לא יציל את המלך, או: הסוס לא יציל את רוכבו.

הִנֵּה עֵין יְהוָה אֶל יְרֵאָיו מביטה ומשגיחה על היראים אותו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.

לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָם לפרנסם בָּרָעָב.

נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה ציפתה, ייחלה לַיהוָה, - עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא!

כִּי בוֹ - יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בשמו הקדוש, כלומר בעזרת הקריאה אל ה' - בָטָחְנוּ.

בקשת הצלה

יְהִי אנא, מבקשים אנחנו שיהיה חַסְדְּךָ יְהוָה עָלֵינוּ פָּרוּס עלינו (הגן עלינו),

כַּאֲשֶׁר כפי שאנו יִחַלְנוּ לָךְ מייחלים אליך - מבקשים ממך ומחכים לך.