ביאור:תהלים סא - מעומד
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים -
יהושע
שופטים
שמואל
מלכים
ישעיהו
ירמיהו
יחזקאל
תרי עשר -
תהלים
משלי
איוב
חמש מגילות
דניאל
עו"נ
דה"י -
מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
(מהדורות נוספות של תהלים סא)
|
הפתיחה בתהילים היא הוראה לגבי הלחן והמקצב המוכר למקהלת הלויים. הקצב של מזמור זה הוא: שירי "לדוד" המתחילים בקצב דומה הם: השורש נג"ן בספרי הנביאים ובמגילות הוא מונח שמשמעותו השמעת לחנים קצביים ושמחים ונגינה בכלי זמר, לעומת "הגה" שהוא השמעת לחנים שקטים ועצובים, ובד"כ השמעת קולות אנוש. סביר שמקור המילה, בצליל של כלי מיתר הנפרט באצבע, הנשמע כהגיית המילה המקורית עם האות ג המושמעת כצליל האות האנגלית J. המילה הגייה קשורה בצליל זה אף היא, כי היא קשורה בקולות שמוציאה היונה (אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה, וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה... בנבואות ישעיהו) שנחשבו לחן נוגה (ובהשאלה גם כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ). במקומות רבים הגה קשור בלחן עצוב או שקט, והושאל גם למושג של שינון אולי בגלל הצליל או הקצב החוזר על עצמו, או מחשבה נמשכת, כמו מנגינה "הנתקעת במוח". ואגב היפוך המונחים מקהלה ותזמורת נתקבלו בעברית העדכנית, אף שהמשמעות המוצעת המקורית של המלים עם תחית הלשון היתה מקהלה למנגנים בכלי נגינה, ותזמורת לקבוצת אנשים השרים בקולם. |
לַמְנַצֵּחַ, עַל נְגִינַת: "לְדָוִד" מנגינת "לדוד".
- שִׁמְעָה אֱלֹהִים רִנָּתִי, הַקְשִׁיבָה תְּפִלָּתִי מלים היוצאות מהלב, הודיה. או (לפי המשמעות התלמודית): בקשה.
- מִקְצֵה הָאָרֶץ אֵלֶיךָ אֶקְרָא! בַּעֲטֹף בחטף - כשהלב ממהר ודפיקותיו קצרות לִבִּי, בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי על סלע גבוה ומגן תַנְחֵנִי תניח אותי. כלומר: כשמצבי רע אתה עוזר לי!
- כִּי הָיִיתָ מפני ש... או: אם תהיה, או: (לפי גרסת תפילת הבקשה): אנה תהא מַחְסֶה לִי, מִגְדַּל עֹז מבנה מגן מִפְּנֵי אוֹיֵב!
- אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים, אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ!
- סֶּלָה סימן הפסקה, משמש לעתים כנקודותיים או הפסקה בין פסקאות לצורך הדגשה
- כִּי אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי, נָתַתָּ יְרֻשַּׁת את הירושה, את הדבר המגיע להם ל- יִרְאֵי שְׁמֶךָ.
- יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף הארך את ימי חייו של מלך ישראל (הכותב דברים אלו), שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר יתארכו לנצח:
- יֵשֵׁב עוֹלָם לנצח, כל עוד העולם קיים לִפְנֵי אֱלֹהִים,
- חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן כמו מני, כלומר מתוך החסד והאמת. או: מנה, צווה על החסד והאמת ש... יִנְצְרֻהוּ ישמרו אותו, את המלך. מלשון נוצר מלשון אצירה ואגירה במקום שמור. וכיום משמש המונח ניצרה לשומר ההדק.
- כֵּן על כן אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ לָעַד, לְשַׁלְּמִי על כך ש"הושלמו" כלומר "שולם לי" - קיבלתי את מה שבקשתי תמורת נְדָרַי הבטחת קרבן או תמורה כלשהי להצלחה, יוֹם יוֹם.