ביאור:תהלים קיד - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קיד)

יש ששיערו שלפי החלוקה היהודית צורפו "מזמור" זה (114) והבא אחריו (115) יחדיו. החלוקה הנוצרית המעיטה בהדגשת האמונה באלילים ומעשה ידי אדם, לאור תפישתם שהאמונה בלב היא העיקר. וראו ההערות בדף זה.

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז מילה יחדאית, וחכמינו מפרשים: שפה זרה כמו: בלעגי שפה. רש"י בפירושיו הרבה להשתמש במילה זו במשמעות ראשי התיבות: לשון עם זר.
הָיְתָה בכך שישראל באו ממצרים לארץ כנען, הפכה יְהוּדָה ארץ יהודה לְקָדְשׁוֹ לארץ המיוחדת (מוקדשת) לה', יִשְׂרָאֵל - מַמְשְׁלוֹתָיו ארץ ישראל הפכה לארץ ממשלתו של ה'.
הַיָּם רָאָה כפי שיבואר להלן - וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן נהר הירדן (כאשר חצה אותו יהושע - יהושע ג, טז) וראה פירושו של ישראל קנוהל בספרו 'השם' על השערתו בדבר יציאת מצרים הצפונית יִסֹּב לְאָחוֹר.
ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים כמו שקופץ איל, הזכר בכבשים (רומז למעמד הר סיני), גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן.
מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן - תִּסֹּב לְאָחוֹר?
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים זכר הכבש, הגדול החזק והנמרץ, גְּבָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן?
Illustration-haggadah-exodus.jpg
בצאת ישראל, מתוך הגדת קאופמן, המאה ה-14
מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי עליך לרקוד במחול אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב.
הַהֹפְכִי הַצּוּר ההופך את הסלע ל- אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם הופך את הסלע למעין נובע מים (השווה לפרשת מי מריבה בספר דברים).

הערות

  • הפיוט בנוי עם סימטריות ביחידותיו השונות - כל פסוק משמונת פסוקיו מכיל תקבולת נרדפת (כפל הרעיון באמצעות מילים שונות), שאורכי צלעותיה שווים. כל צמד פסוקים בונה יחידת משמעות פשוטה אחת - מעין בית.
  • בספרו השם - פרופסור ישראל קנוהל שעיקר השערתו בעניין 'יציאת מצרים' בירדן הצפוני וזיהוי 'הר סיני' עם החרמון (ולאחר מכן שינוי הסיפור העממי עם התחזקות ממלכת יהודה הדרומית) מביא את הכתוב כאן כאחת מטיעוניו המרכזיים, בנוסף למזמור יקום Lהים יפוצו אויביו.
  • אופיו החגיגי של המזמור ומשקלו הקצבי והסימטרי הוליד לחנים רבים שנתחברו למזמור זה לאורך הדורות, וכמעט בכל העדות נוהגים לשיר את המזמור הזה. (מתוך הערך בצאת ישראל בוויקיפדיה) הועיל לכך גם שההלל נאמר בליל הסדר כחלק מן ההגדה, וכן אולי מפני שבמשנה נאמר שיש לומר את ההלל "בנעימה".

בקריאת הלל "שאינו שלם" מדלגים על חלקו השני של ה"מזמור" הבא (למעשה המשכו של מזמור זה) בחלק המתחיל "לא לנו".


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.