ביאור:תהלים קמג - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קמג)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תהלים חלק X, פרשיה X, (קפיטל 143 לפי החלוקה הנוצרית)

מִזְמוֹר לְדָוִד:

יְהוָה!

שְׁמַע תְּפִלָּתִי! הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ!

- עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ!

וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ -

כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי הרי אי אפשר שלא "ליפול לידיו של החטא" כמו שנאמר לקין..

הנצרות הדגישה את הפסוק "כי לא יצדק לפניך כל חי", הרחיבה את משמעותו, ודרשה אותו כהוכחה לכך שמראש הקב"ה לא מצפה שישמרו את התורה. אך מהדברים כאן וכמעט בכל הכתובים האחרים, ברור שזוהי פרשנותו של קין, לפני שרצח את הבל, ולמעשה, למרות הקושי, אנו משתדלים ככל יכולתנו להקשיב לתפקידנו בעולם ולחיות באחריות מוסרית לעולם כולו. (מתוך כתבי הראי"ה קוק)

כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי את חיי ר' הגיגי לשון,

דִּכָּא האויב הוריד והשפיל לָאָרֶץ חַיָּתִי את החיים שלי, הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם כמו מתים סופית. ור' הגיגי לשון.

וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי נחנקתי, עצירת הנשימה (הרוח) הוא ביטוי לעצב, פחד ודכאון בְּתוֹכִי, יִשְׁתּוֹמֵם נסתם, השתתק או התרוקן (מלשון שממה וריקנות) ביטוי נוסף לעצב או פחד לִבִּי.

זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם - הָגִיתִי ימים שבהם נזכרתי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ ימים שבהם במעשה ידיך, או: למרות האויב אני אגיד לך תודה ואתפעל מהבריאה אֲשׂוֹחֵחַ אדבר ואגיד.

פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ! נַפְשִׁי את נפשי: את המחשבות או הבקשות - כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה, לְךָ כמו אדמה צמאה. כלומר: פרשתי את הנפש, או הפניתו אליך את הבקשות, כמו אדמה שדרוש לה גשם לאחר בצורת ארוכה. ביטוי לצורך הדחוף שלי בעזרה

ר' תמונת 'יורדי בור' במתחם גולובנציץ בבית שמש

בור של יורדי בור, בתל דור

סֶלָה סיום. זוהי למעשה סוף פיסקה מוכתבת, שמקורה באמירת מזמור זה בעל פה.

מַהֵר!! עֲנֵנִי יְהוָה!! כָּלְתָה רוּחִי!!

אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי - וְנִמְשַׁלְתִּי עִם כדי שלא אהיה דומה ונמשל ל יֹרְדֵי בוֹר המתים - אלו שמורידים אותם וקוברים בבורות

הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ - כִּי בְךָ בָטָחְתִּי!

הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ את הדרך שבה אֵלֵךְ - כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי הרמתי את מחשבותי, ביטוי דומה לנשיאת עיניים, של ילד אל הוריו או עבד הכורע על ברכיו אל אדוניו.

הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי - יְהוָה! אֵלֶיךָ {{ב|כִסִּתִי|כיסוי !

לַמְּדֵנִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ - כִּי אַתָּה אֱלוֹהָי,

רוּחֲךָ טוֹבָה הנחייתך הטובה. ביטוי שמקורו מהובלת רוח קלילה המנענעת צמחים ומסיעה דברים - תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישׁוֹר בדרך ישרה ופשוטה ללא תקלות וקשיים. ביטוי שמקורו מדרך מישורית ללא הרים, עמקים ובורות.

לְמַעַן שִׁמְךָ, יְהוָה, - תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ! - תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי!

וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית במשמעות: תעצור, תסיים או אולי: תמית אֹיְבָי, וְהַאֲבַדְתָּ ילכו לאבדון - ימותו כָּל צֹרֲרֵי נַפְשִׁי הרודפים אחר חיי. ביטוי הנובע מהזורקים עלי אבנים קטנות (צרורות) - כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ.

הגיגי לשון: נפש, חיה, מות. וכן: שיחה

נפש מקורו צליל הנחירות והוצאת הנשימה מהפה והאף בעת המנוחה ('וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ' בפרשיה הראשונה בבראשית). יתכן שהכוונה לתהליך החשיבה, והחלימה, שכן אלו מודגשים בעת השינה.
נשמה - שאינה מוזכרת בפרק זה הוא תהליך הנשימה, על שם צלילי הוצאת האויר: שה או מה, ובהכנסת האויר, צליל: 'נננ'.
חיה וחיים, או גם נשמת חיים - שורשם חי הבא מצליל ההתלהבות והוצאת אויר חזקה בעת פעולה בעוצמה. ודומה לה המילה היפנית האי, במשמעות 'כן', הנצעקת בזמן פעולות מאומצות באמנויות לחימה מזרחיות שמקורן מארץ זו.
מתים - בהיגוי מת' עם תי"ו רכה ובלתי מודגשת, כמו Death באנגלית. יתכן שמשמעות 'מת' במקורו הוא אזרח העיר או הארץ. ומתי עולם הם אזרחי ארץ "עולם" המקום הנעלם מעינינו, הנקרא גם שאול או תהום, תחת האדמה, שם נמצאת גם הלאבה הרותחת הפורצת מהרי הגעש, ומחממת את מי המעיינות הגעשיים. לפי זה: 'וימת' - הוא הצטרף למתי עולם.
שיחה, לשוחח - הצליל הנשמע כנראה בעת שיחה בתקופה העתיקה. וכשהחי"ת הגרונית פחות שימושית, צליל הדיבור הוא פטפוט, ברבור, או להג.