ביאור:תהלים צ - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
ר' הביאור במהדורה הרגילה
תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים צ)

תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה, אִישׁ הָאֱלֹהִים:
אֲ‍דֹנָי! מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ - בְּדֹר וָדֹר.
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ - וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל!
וּמֵעוֹלָם! עַד עוֹלָם! - אַתָּה אֵל!!
תָּשֵׁב תחזיר (מלשון שִׁיבָה), או: תוריד (מלשון ישיבה) אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא דכדוך - דכאון, או: דוך - אבק דק, כלומר: אתה שוחק את האדם עד דק, וַתֹּאמֶר ואחרי זה אתה מצפה ש...: "שׁוּבוּ חִזרו אלי, כלומר: בואו אלי, משחק מלים עם "תשב אנוש" בְנֵי אָדָם"?!
כִּי שהרי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ - כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה או כמו חלק קצר מהלילה - אפילו לא כל הלילה. נקרא כך כי השומר מחכה בקוצר רוח לסיום משמרתו הלילית.
זְרַמְתָּם זירית אותם, "פיזרת" את הימים, את הזמן שלך לרוח, כלומר: עבר הזמן - שֵׁנָה יִהְיוּ והימים עוברים כמו חלום - אשר מתברר שלא היה כלל! בַּבֹּקֶר - כֶּחָצִיר כמו טחב, או: עשב חד שנתי יַחֲלֹף יעבור, כלומר: לא ישאר, ייעלם.
בַּבֹּקֶר יָצִיץ יוציא ציץ - פרח, כלומר יפרח לרגע - וְחָלָף וכבר נגמר, לָעֶרֶב כבר באותו הערב - יְמוֹלֵל ירקב יפול וידרס - בלשון המקרא: יהיה "אומלל" (כדברי יואל: הוֹבִישׁ תִּירוֹשׁ אֻמְלַל יִצְהָר, ובמשלי: קֹרֵץ בעינו מֹלֵל בְּרַגְלָו וְיָבֵשׁ יבאש - יהפוך רך ויפיק ריח רע.
כִּי כָלִינוּ נגמרנו, מלשון: כלייה ואולי גם מלשון קְלִיה בָּאֵש - בְאַפֶּךָ בכעס שלך. נקרא כך משום קולות האנפוף המושמעים בעת כעס! וּבַחֲמָתְךָ כאשר אתה כועס עלינו מאוד, מלשון חמה - התחממות המצח ואדמימות הפנים בשעת הכעס - נִבְהָלְנוּ פחדנו - מלשון "בהלה" - הקריאות הנואשות המושמעות בעת הפחד!
שַׁתָּה שים נא (או: שלא על פי הניקוד המסורתי: שמת את) עֲֹנֹתֵינוּ את העוני שלנו, או: העוון - הרוע שלנו. ובמקרה זה פירושו כהמשך לתיאורי הפחד הקודמים - הבאים עלינו בעקבות מעשינו - לְנֶגְדֶּךָ מולך, כלומר: הבט בהם. ולפי הפירוש השני: נא הסר את המעשים הרעים מעיניך ואל תביט בהם! עֲלֻמֵנוּ עתידנו הלא ידוע (העלום), או: שנות נעורינו שבהם לא למדנו לרמות עדיין. או (כמו הפירוש 'עוונותינו') המעשים הרעים שניסינו להסתיר - לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
כִּי קשה לנו, שהרי כָל יָמֵינוּ הקצרים והבלתי חשובים פָּנוּ עברו לפניך, או: עברו על פָּנַי בְעֶבְרָתֶךָ בכעסך, כלומר: בעקבות הכעס שלך היו לי ימים קשים, או: בהכעסתך, כלומר: אני מצטער ומתנצל על התנהגותי שהרי כל ימי הכעסתיך, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה בנהייה של בכי או: פטפוט חסר חשיבות. מקורו מצליל המיית היונים (גּ מודגשת בתקופת המקרא נהגתה כמו הגימל בשם ג'ימייל שבאנגלית, הנקראת כך על שם האות גימל הנקרא כך על שם גמיעת התינוק ביונקו טרם נגמל).
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ? בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה! - וְאִם בִּגְבוּרֹת? - שְׁמוֹנִים שָׁנָה!
וְרָהְבָּם ומהו הרהב שלהם, במה אפשר להתרברב? - עָמָל מאמצי שווא וָאָוֶן חוסר צדק, רישעה! כִּי גָז נגוז - נעלם חִישׁ מהר - וַנָּעֻפָה וכבר אנחנו צריכים להתרחק - כמו עוף הבורח ופורח למרחקים!
מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ מה עוצמת הכעס שלך, כלומר: הוי! כעסך עלול להגיע לעוצמה שאין לשער (ועלינו לפיכך להיזהר שלא להכעיסך)? וּכְיִרְאָתְךָ וכמו שאנחנו מפחדים ממך עצמך - עֶבְרָתֶךָ אנו מפחדים מהכעס שלך!
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע האם תודיע לנו, כלומר: אינך הרי אומר לנו? וְנָבִא לְבַב את עתיד המחשבות - חָכְמָה רק אתה הרי יודע! האם תספר לנו? (כלומר: אנו יודעים שרק אתה החכם היודע כמה ומה)?
שׁוּבָה הירגע - מלשון משב רוח מרגיע ביום חם, או: חזור בך (מכוונתך להעניש) יְהוָה עַד מָתָי בטרם אני אמות! וְהִנָּחֵם שנה את דעתך, (ואל תעניש) עַל עֲבָדֶיךָ!
שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר כבר עם שחר. ולעומת הבוקר שבו צץ הפרח ונעלם מיד חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה נשיר מרוב שמחה, מילה שמקורה בצליל השירה עם רי"ש לשונית מתגלגלת (ולא הרי"ש הגרונית של העברית החדשה שמקורה גרמני) וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ במשך כל היום, ובכל יום מימי חיינו - ולאומת כליון הימים באפו.
שַׂמְּחֵנוּ - כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ בתמורה לימי העינוי או העוני, או: לפחות שמח אותנו כמספר הימים הקשים בהם כעסת עלינו (משחק מלים עם "שתה ענותינו לנגדך")! ...שְׁנוֹת כמו השנים שבהם - רָאִינוּ רָעָה ראינו רק רע.
יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ - פָעֳלֶךָ! וַהֲדָרְךָ - עַל בְּנֵיהֶם!
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ! וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ והטוב שעשינו - כּוֹנְנָה העמד, 'נכון' המקראי פירושו: 'עומד זקוף' עָלֵינוּ...
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ - כּוֹנְנֵהוּ העמד אותו - את המעשה הטוב לעיניך!!