תהלים קמז
קיצור דרך: t26e7
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
קמז א הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀
כִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃
ב בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלַ֣͏ִם יְהֹוָ֑ה
נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃
ג הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב
וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃
ד מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים
לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃
ה גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ
לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃
ו מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהֹוָ֑ה
מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃
ז עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה
זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃
ח הַֽמְﬞכַסֶּ֬ה שָׁמַ֨יִם ׀ בְּעָבִ֗ים
הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר
הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃
ט נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ
לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃
י לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ
לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃
יא רוֹצֶ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו
אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃
יב שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָ֑ה
הַֽלְﬞלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃
יג כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ
בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃
יד הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם
חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃
טו הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ
עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃
טז הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר
כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃
יז מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים
לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
יח יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם
יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃
יט מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו לְיַעֲקֹ֑ב
חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃
כ לֹ֘א־עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכׇל־גּ֗וֹי
וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם
הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה
ב בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס
ג הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם
ד מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא
ה גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר
ו מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ
ז ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור
ח המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר
ט נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו
י לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה
יא רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו
יב שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון
יג כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך
יד השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך
טו השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו
טז הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר
יז משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד
יח ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים
יט מגיד דברו [דבריו] ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל
כ לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה
א הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה.
ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏ִם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.
ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם.
ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.
ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר.
ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ.
ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר.
ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר.
ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ.
י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה.
יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.
יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ.
טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ.
טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר.
יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד.
יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם.
יט מַגִּיד דברו [דְּבָרָיו] לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.
כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ.
(א) הַלְלוּ יָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה.
(ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏ִם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.
(ג) הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם.
(ד) מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.
(ה) גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר.
(ו) מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ.
(ז) עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר.
(ח) הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר.
(ט) נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ.
(י) לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה.
(יא) רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
(יב) שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
(יג) כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.
(יד) הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ.
(טו) הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ.
(טז) הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר.
(יז) מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד.
(יח) יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם.
(יט) מַגִּיד דברו [דְּבָרָיו] לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.
(כ) לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּ יָהּ.
א הַלְלוּ יָהּ,
- כִּי טוֹב זַמְּרָה לזמר ל- אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה לשבח ולאמר לו תהילות.
- ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ͏ִם יְהוָה, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.
- ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ מניח תחבושת לְעַצְּבוֹתָם על פיצעיהם.
- ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.
- ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר אי אפשר למנות אותה מרוב שהיא רבה.
- ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים את המעונים, המסכנים יְהוָה, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי עד ל- אָרֶץ.
- ז עֱנוּ שירו לַיהוָה בְּתוֹדָה שירי הודיה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר.
- ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ בתוך העננים ה' מכין בשביל האדמה מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר בהרים עשב.
- ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ הקוראים (כביכול קריאות העורבים הם תפילות לה' למזון).
- י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס בחיות חזקות (אלא דואג ה' לכל החיות באופן שווה) יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ דוקא באדם בעל רגליים חזקות, אדם גיבור יִרְצֶה.
- יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
- יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ͏ִם אֶת יְהוָה, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
- יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.
- יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ בכל שיטחך שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים חיטה משובחת יַשְׂבִּיעֵךְ.
- טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ את פקודתו אל הארץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ.
- טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר שנראה כמו גיזות צמר, כְּפוֹר טיפות טל קפואות - כָּאֵפֶר שנראה כמו פרורי אפר יְפַזֵּר.
- יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ ברד כְפִתִּים הנראה כמו פרורי לחם, לִפְנֵי קָרָתוֹ בקור עז מִי יַעֲמֹד?
- יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם וימיס את השלג, הכפור והקרח, יַשֵּׁב רוּחוֹ ה' משיב עליהם רוח חמה ומיד הם יִזְּלוּ מָיִם.
- יט מַגִּיד ה' אמר את (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל.
- כ לֹא עָשָׂה כֵן להגיד את משפטיו לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם ובאשר למשפטי ה' - אין הם יודעים אותם; הַלְלוּ יָהּ.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
