לדלג לתוכן

תהלים קמז/הערות נוסח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הסתר הערות נוסח

מידע על התקנת גופנים לטעמי המקרא במסך המחשב
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות הנוסח · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · GitHub · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · מדריך טכני · דיווח על טעות
תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דבריםנביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשרכתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים


  
קמז א הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀  הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀ 
א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>(חטף)

 

פרשה פתוחה
כִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
  כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃
ב בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלַ֣͏ִם יְהֹוָ֑ה
  נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃
ג הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב
  וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃
ד מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים
  לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃
ה גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ
  לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃
ו מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהֹוָ֑ה
  מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃
ז עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה
  זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃
ח הַֽמְﬞכַסֶּ֬ה 'הַֽמְﬞכַסֶּ֬ה
א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה (חטף)
שָׁמַ֨יִם ׀  '
לפי הטעם המפסיק יש לחלק כאן; אך המונח לקראת סוף הפסוק ("הָרִ֣ים") בא במקום רביע מוגרש ולכן ברויאר חילק שם. אמנם הקיצור בסוף הפסוק (תיבה קצרה אחת בלבד אחרי התיבה שראוי להיות בה רביע מוגרש) מכתיב את הטעמים הקיימים, וכך קוראים בפועל: טעם מפסיק מחלק כאן את השורה הראשונה, שהיא קצת יותר ארוכה ומורכבת מהשורה האחרונה, ובשורה האחרונה יש רק טעמים מחברים לפני סילוק. חילקנו לפני הקריאה בפועל.
בְּעָבִ֗ים
  הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר
    הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃
ט נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ
  לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃
י לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ
  לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃
יא רוֹצֶ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו
  אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃
יב שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָ֑ה
  הַֽלְﬞלִ֖י הַֽלְﬞלִ֖י
א=הַֽלֲלִ֖י (חטף)
אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃
יג כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ
  בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃
יד הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם
  חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃
טו הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ
  עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃
טז הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר
  כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃
יז מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים
  לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
יח יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם
  יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃
יט מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו לְיַעֲקֹ֑ב
  חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃
כ לֹ֘א־עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכׇל־גּ֗וֹי
  וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם
    הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ
א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ (חטף)
׃

הפרק בלי מספרים

[עריכה]


  
הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀  הַ֥לְﬞלוּ־יָ֨הּ ׀ 
א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀>(חטף)

 

פרשה פתוחה
כִּי־ט֭וֹב זַמְּרָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
  כִּי־נָ֝עִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃
בּוֹנֵ֣ה יְרוּשָׁלַ֣͏ִם יְהֹוָ֑ה
  נִדְחֵ֖י יִשְׂרָאֵ֣ל יְכַנֵּֽס׃
הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב
  וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם׃
מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים
  לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא׃
גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב־כֹּ֑חַ
  לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃
מְעוֹדֵ֣ד עֲנָוִ֣ים יְהֹוָ֑ה
  מַשְׁפִּ֖יל רְשָׁעִ֣ים עֲדֵי־אָֽרֶץ׃
עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה
  זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃
הַֽמְﬞכַסֶּ֬ה 'הַֽמְﬞכַסֶּ֬ה
א=הַֽמֲכַסֶּ֬ה (חטף)
שָׁמַ֨יִם ׀  '
לפי הטעם המפסיק יש לחלק כאן; אך המונח לקראת סוף הפסוק ("הָרִ֣ים") בא במקום רביע מוגרש ולכן ברויאר חילק שם. אמנם הקיצור בסוף הפסוק (תיבה קצרה אחת בלבד אחרי התיבה שראוי להיות בה רביע מוגרש) מכתיב את הטעמים הקיימים, וכך קוראים בפועל: טעם מפסיק מחלק כאן את השורה הראשונה, שהיא קצת יותר ארוכה ומורכבת מהשורה האחרונה, ובשורה האחרונה יש רק טעמים מחברים לפני סילוק. חילקנו לפני הקריאה בפועל.
בְּעָבִ֗ים
  הַמֵּכִ֣ין לָאָ֣רֶץ מָטָ֑ר
    הַמַּצְמִ֖יחַ הָרִ֣ים חָצִֽיר׃
נוֹתֵ֣ן לִבְהֵמָ֣ה לַחְמָ֑הּ
  לִבְנֵ֥י עֹ֝רֵ֗ב אֲשֶׁ֣ר יִקְרָֽאוּ׃
לֹ֤א בִגְבוּרַ֣ת הַסּ֣וּס יֶחְפָּ֑ץ
  לֹא־בְשׁוֹקֵ֖י הָאִ֣ישׁ יִרְצֶֽה׃
רוֹצֶ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־יְרֵאָ֑יו
  אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃
שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָ֑ה
  הַֽלְﬞלִ֖י הַֽלְﬞלִ֖י
א=הַֽלֲלִ֖י (חטף)
אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃
כִּֽי־חִ֭זַּק בְּרִיחֵ֣י שְׁעָרָ֑יִךְ
  בֵּרַ֖ךְ בָּנַ֣יִךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃
הַשָּׂם־גְּבוּלֵ֥ךְ שָׁל֑וֹם
  חֵ֥לֶב חִ֝טִּ֗ים יַשְׂבִּיעֵֽךְ׃
הַשֹּׁלֵ֣חַ אִמְרָת֣וֹ אָ֑רֶץ
  עַד־מְ֝הֵרָ֗ה יָר֥וּץ דְּבָרֽוֹ׃
הַנֹּתֵ֣ן שֶׁ֣לֶג כַּצָּ֑מֶר
  כְּ֝פ֗וֹר כָּאֵ֥פֶר יְפַזֵּֽר׃
מַשְׁלִ֣יךְ קַֽרְח֣וֹ כְפִתִּ֑ים
  לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמֹֽד׃
יִשְׁלַ֣ח דְּבָר֣וֹ וְיַמְסֵ֑ם
  יַשֵּׁ֥ב ר֝וּח֗וֹ יִזְּלוּ־מָֽיִם׃
מַגִּ֣יד דְּבָרָ֣ו לְיַעֲקֹ֑ב
  חֻקָּ֥יו וּ֝מִשְׁפָּטָ֗יו לְיִשְׂרָאֵֽל׃
לֹ֘א־עָ֤שָׂה כֵ֨ן ׀ לְכׇל־גּ֗וֹי
  וּמִשְׁפָּטִ֥ים בַּל־יְדָע֗וּם
    הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ הַֽלְﬞלוּ־יָֽהּ
א=הַֽלֲלוּ־יָֽהּ (חטף)
׃