מצודות על תהלים קמז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על תהלים · קמז · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נעים וגו'" - על כי הוא נעים לזה נאוה לו תהלה

"כי טוב" - כי הוא טוב

"זמרה אלהינו" - זמרה לאלהינו

מצודת ציון

"נאוה" - מלשון נאה ויפה כמו לישרים נאוה תהלה (לעיל לג)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בונה" - הוא הבונה לעתיד את ירושלים ואת ישראל הנדחים בקצה הארץ יכנסם אליה

מצודת ציון

"יכנס" - מלשון הכנסה ואסיפה וכן והמסכה צרה כהתכנס (ישעיהו נח)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומחבש" - עושה תחבושת

"לעצבותם" - ר"ל מעביר העצבון

"הרופא" - הוא הרופא למי שלבו נשבר מרוב התוגה

מצודת ציון

"ומחבש" - ענין קשירת המטלית על המכה כמו ולנשברת אחבש (יחזקאל ל"ד)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מונה וגו'" - ר"ל יודע הוא מספרם וקורא להם שמות לכ"א שם הנאה לו

מצודת ציון

"מונה" - מלשון מנין

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לתבונתו" - לדברים שיש בהם תבונה הנמצאים אצלו אין מספר להם כי רבו מאד

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"מעודד" - ענין רוממות וחזוק

"עדי ארץ" - עד ארץ

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענו" - הרימו קול לה' בהודאה על הטובה

מצודת ציון

"ענו" - ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו' קול רם (דברים כז)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרים" - לפי שא"א לחרוש ולזרוע שם בעבור הגובה לזה מצמיח שם חציר למאכל בהמה

מצודת ציון

"בעבים" - בעננים

"חציר" - דשא ועשב

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחמה" - חציר ההרים

"לבני עורב וגו'" - נותן מזון לבני עורב הקטנים אשר יצעקו בעבור חסרון המזון וזהו על כי המה לבנים בקטנותם חושבים אבותיהם שאינם בניהם בעבור שינוי מראות הנוצות ואינם חוששים לזונם והקב"ה מזמין להם יתושים מתוך צואתם ואוכלים אותם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא בשוקי" - לא ירצה במי שבוטח בחוזק שוקיו לרוץ רגלי

"לא בגבורת" - אינו חפץ במי שתולה בטחונו בגבורת הסוס לרוץ ולרדוף במלחמה

מצודת ציון

"בשוקי" - שוק הרגל

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רוצה" - רק רוצה ה' ביריאיו וחוזר ומפרש שהם המיחלים לחסדו ואינם בוטחים בעצמם בחוזק השוק או בגבורת הסוס כי הבוטח באלו מסיר יראת ה' מעל פניו

מצודת ציון

"המיחלים" - המקוים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ציון" - אתם יושבי ציון הללו את אלהיך

"שבחי ירושלים" - יושבי ירושלים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חזק" - ולא יוכל האויב לכבשה מעתה

"ברך" - הוא ברך את הבנים אשר בקרבך ר"ל שיהיו הבנים מרובים ויתגברו על האויב

מצודת ציון

"בריחי" - כעין מטה ישימו אותו ברוחב השער לסגרו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חלב וגו'" - ולא יאכלם האויב

"השם גבולך" - בגבולך שם שלום כי לא תבוא עליך מלחמה

מצודת ציון

"חלב" - מיטב כמו ואכלו את חלב הארץ (בראשית מה)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמרתו" - הוא המטר הבא במאמר פיו

"עד מהרה" - כאשר ישלחנו ירוץ מהרה לעשות שליחותו

מצודת ציון

"ירוץ" - ענין מהירות ההליכה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כפור" - הוא הנופל מן השמים בשחר בזמן הקור המפוזר ע"פ האדמה כאפר המפוזר ולפי שאין הכפור לבן כמו השלג לכן דמהו לאפר

"כצמר" - לבן כצמר ועם שהצמר הוא פחות ממנו בלובן עם כל זה המשילו לצמר על כי אין מה בארץ יותר לבן מצמר להמשיל אליו וכן וקולו כקול מים רבים (יחזקאל מג) וכמוהו רבים

מצודת ציון

"כפור" - כעין שלג נופל הוא בשחר בימי הקור וכן וכפור שמים מי ילדו (איוב לח)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפני קרתו" - לפני הקור הבא בגזרתו מי יוכל להתקיים אם לא יתחמם מדברים המחממים

"משליך קרחו כפתים" - ר"ל מקריש כל פני המים וכאילו השליך חתיכות קרח לכסות כל רוחב המים וארכו

מצודת ציון

"קרחו" - הוא הגליד הנקפה והנקרש על פני המים בימי הקור וכן מבטן מי יצא הקרח (שם)

"כפתים" - ענין חתיכות כמו פתות אותה פתים (ויקרא ב)

"קרתו" - מלשון קור וצנה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישלח דברו" - ר"ל ישלח המטר או חום השמש והם ממסים את השלג והכפור והקרח וכשהוא מנשב רוחו ימסו ויזלו מים

מצודת ציון

"וימסם" - מלשון המסה והמגה

"ישב" - מלשון נשיבה והפחה כמו כי רוח ה' נשבה בו (ישעיהו מ)

"יזלו" - מלשון הזלה ונטיפה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חוקיו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"מגיד וגו'" - מוסב על מלת שבחי שאמר בתחלת הענין לומר שבחי את ה' על שהוא מגיד דברי תורה ליעקב