מצודות על ישעיהו כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · כז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל לויתן נחש עקלתון" - הוא משל על אדום שהוא מעוקל במעשיו כמו הלויתן שבעבור רוב ארכו מעקל עצמו במקומות מהים

"התנין אשר בים" - הוא משל על יתר האומות השוכנים באיי הים שאינם לא מאמונתם ולא מהמונם

"יפקוד ה'" - ישגיח להכות בחרבו

"על לויתן נחש בריח" - הוא משל על ישמעאל שהוא מבריח ברוב הישוב מהקצה אל הקצה כמו הלויתן שמבריח את הים מהקצה אל הקצה

מצודת ציון

"יפקוד" - ענין השגחה

"לויתן" - הוא הדג הגדול שבים וכן תמשוך לויתן בחכה (איוב מ)

"נחש" - הלויתן הוא דומה לנחש

"ברח" - כענין מטה ההושם לסגור השער ומבריח מקצה השער עד קצהו ולכן יקרא הלויתן בריח כי מבריח מקצה הים עד קצהו

"עקלתון" - ענין עקום ועוות כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה)

"התנין" - כן נקרא הדג הדומה למראית הנחש וכן את התנינים הגדולים (בראשית א)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כרם חמר ענו לה" - כולם ירימו קול על ישראל לומר שהוא כרם המוציא יין משובח לא כמו לשעבר שנאמר בה ויקו לעשות ענבים ויעש באושים (לעיל ה)

מצודת ציון

"חמר" - ענינו יין משבח כמו תשתה חמר (דברים לב)

"ענו" - ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו' קול רם (שם כז)

"לה" - עליה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן יפקוד עליה" - כי פן יהיה נחסר העלים שלה ע"י כמישה לכן אצרנה לילה ויום להשקותה בזמנה ורצה לומר אחוס אף על העלין וכל שכן על הענבים והוא דרך משל לומר אשפיע להם הרבה טובה מגדוליהם ועד קטניהם

"לרגעים אשקנה" - בכל רגע אשקה אותה במי מטר ולא כמו לשעבר שנאמר בה ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר

"אני ה' נוצרה" - מעתה אשמרה לא כמו לשעבר שנאמר בה הסר משוכתו והיה לבער וגו'

מצודת ציון

"נוצרה" - ענין שמירה כמו נוצר חסד (שמות לד)

"לרגעים" - מלשון רגע

"יפקד" - ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (שמואל א כ)

"עליה" - עלי הגפנים

"אצרנה" - אשמרנה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חמה אין לי" - גם מאז לא הערתי עליהם כל חמתי כי אם הייתי מעיר כל חמתי אז מי הוא שיתן לי שמיר ושית כלומר זה הכרם שנתן לי מאז שמיר ושית במקום ענבים אם היה לי חמה מרובה הייתי פוסע בה פסיעה אחת והייתי שורפה כולה כאחד במלחמה כשאני נלחם עמה להפרע ממנה על עונותיה

מצודת ציון

"חמס" - ענין כעס

"שמיר שית" - כמו שמיר ושית ותחסר הוי"ו והם מיני קוצים וכן ועלה שמיר ושית (לעיל ה)

"אפשעה" - כמו אפסעה בסמ"ך וענינו פסיעת הרגל

"אציתנה" - ענין הדלקה והבערה כמו ותצת בסבכי היער (לעיל ט)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלום וגו'" - כפל הדבר לחוזק הענין

"יעשה שלום לי" - אז היה עושה שלום עמדי ולא הייתי נלחם בו

"או יחזיק במעוזי" - ר"ל או הייתי שורפה כאחת או היה כל אחד שב מדרכו לאחוז במעוז שלי היא התורה שהיא לחוזק ועוז

מצודת ציון

"יחזק" - ענין אחיזה כמו ויחזיקו האנשים בידו (בראשית יט)

"במעזי" - מלשון עוז וחוזק וכן נקראת התורה כמו שכתוב ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תנובה" - כצמחי האדמה

"הבאים" - תחסר מלת בימים ור"ל בימים הבאים ומעצמו יובן החסרון וכאומר אם מאז לא הערתי כל חמתי כ"ש בימי הגאולה ארחם עליהם ויתן יעקב את שרשו להיות מתפשט למרחוק וישראל יציץ ויפרח ר"ל ימשלו עד למרחוק ויגדלו עד מאד

מצודת ציון

"יציץ" - כעין הפרח וגדול ממנה וכן נאמר ויצא פרח ויציץ ציץ (במדבר י"ז)

"תנובה" - כמו כתנובה ותחסר הכ"ף כמו ייטיב גהה (משלי יז)ומשפטו כגהה ותנובה ענינו צמחי השדה כמו מתנובות שדי (איכה ד)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם כהרג הרוגיו" - וכי הורג הוא כמו שהרג את המצרים שהרגו בו והוא כפל ענין במ"ש

"הכמכת" - ר"ל אף מאז שהכה בו וכי הכה בו באכזריות כמו שהכה המצרים שהכו את ישראל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הגה" - הסיר הפרי ברוחו הקשה ביום שמנשבת בו רוח קדים העזה שברוחות

"בשלחה תריבנה" - כשהיה מריב עמה להפרע ממנה היה שופך חמתו על השדות והגנות לשלוח בהם שידפון וארבה ולא פגע בנפשות תחלה

"בסאסאה" - ר"ל במדה שחטאו במדה ההיא נפרע מהם ולא העיר כל חמתו

מצודת ציון

"בסאסאה" - מלשון סאה והיא מלה כפולה כמו ירקרק אדמדם

"בשלחה" - הוא שם כולל לשדות ולגנות וכן שלחיך פרדס רימונים (שיר השירים ד)

"תריבנה" - מלשון מריבה

"הגה" - ענין הסרה כמו הגו רשע לפני מלך (משלי כה)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יקומו" - ר"ל בתנאי שלא יחזרו לסורם ולא יקימו מעתה אשרים וחמנים

"בשומו" - במה שיתוץ המזבחות העשויות לעבודת כוכבים וישים אבניהם מנופצות כדרך שמנפצים אבני גיר הדק היטב

"וזה כל פרי" - זה יהיה לו פרי טוב להסר ממנו חטאתו להיות נמחל לו

"לכן" - הואיל ורחמי עליו אעשה לו גם זאת להתכפר בדבר קל

מצודת ציון

"גיר" - הוא הסיד וכן על גירא די כתל היכלא (דנייאל ה)

"מנופצות" - ענין רציצה וכתיתה כמו ונפץ הכדים (שופטים ז)

"אשרים" - אילן הנעבד

"וחמנים" - דמות מה עשוי לעבודת החמה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שם" - במקום העיר הבצורה ירעה עגל וירבץ שמה ויכלה ענפי האילנות אשר יגדלו שמה

"כי עיר בצורה" - כי בעשות זאת אז העיר הבצורה היא כרך גדול וגו' תהיה בדד מיושביה והנוה שלו תהיה משולח מישוביה ונעזב מהם כמדבר הנעזב מאנשים וכפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"בצורה" - מלשון מבצר וחוזק

"בדד" - יחידה מבלי יושביה כמו איכה ישבה בדד (איכה א)

"נוה" - ענין מדור כמו נוה איתן (ירמיהו מט)

"משולח" - מגורש וכן הן ישלח איש את אשתו (שם ג)

"ירבץ" - ענין השכיבה לנוח

"וכלה" - מלשון כליון

"סעיפיה" - ענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויוצרו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"עושהו" - המקום שגדלו והמשילו

"כי לא עם בינות הוא" - להבין שכל ממשלתו באה לו מה' ולא בכח זרועו

"נשים באות" - נשים תבאנה ויבעירו בהם האש ור"ל עם חלש כנשים ישחיתו אותה

"ביבוש קצירה" - כשתתייבש ענפיה תשבר מעצמה רצה לומר כשתתמלא סאתם ישברו מאיליהם

מצודת ציון

"קצירה" - כן נקרא הענף כמו ועשה קציר כמו נטע (איוב יד)

"מאירות" - מבערות כמו ולא תאירו מזבחי חנם (מלאכי א)

"בינות" - מלשון בינה

"עושהו" - המגדל ומרומם אותו וכן ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמט)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתם וגו' בני ישראל" - סרס המקרא ואתם בני ישראל תלקטו וגו' רצה לומר אחר הפרשה תהיו אתם הנלקטים אחד אחד והמוצא אחד מכם יביאהו לירושלים

"משבולת הנהר" - מארץ אשור היושבים על נהר פרת עד נחל מצרים ר"ל מכל המקומות שבין זה לזה יפריש את ישראל מבין האומות

"יחבוט ה'" - ר"ל כמו שחובטין את השבלים במקל להסיר התבואה מן הקשין כן יסיר את ישראל מבין האומות

מצודת ציון

"יחבט" - ענין הכאה במקל להפריש התבואה מהקשין כמו כי במטה יחבט קצח (לקמן כח)

"משבלת" - הוא חוזק מרוצת המים כמו אל תשטפני שבולת מים (תהלים סט)

"לאחד אחד" - כמו אחד לאחד ור"ל לצרף אחד לאחד

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בהר הקדש בירושלים" - בהר המוריה העומד בירושלים והוא מקום מקדש

"האובדים" - לפי שלא חזרו לארצם מעת שגלו שמה לכן קראם אובדים

"יתקע בשופר גדול" - הוא ענין משל לומר כולם יתקבצו ויבואו כאלו תקעו בשופר גדול להשמיע הקול בכל העולם להתקבץ ולבוא

מצודת ציון

"יתקע" - מלשון תקיעה